לדלג לתוכן

משה לוי (בת ים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה לוי
הרב משה לוי (בת-ים)
לידה 1915
ה'תרע"ה לערך
סלא, מרוקו
פטירה 19 ביוני 1969 (בגיל 54 בערך)
ג' בתמוז ה'תשכ"ט
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תאריך עלייה 1920 בערך
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות חברון, תל אביב, בת ים
תקופת הפעילות ? – 19 ביוני 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג רחל לבית חדד
אב הרב יעקב לוי
אם אסתר לוי
צאצאים אהרן חי לוי
רבה הספרדי של בת ים
19441968
(כ־24 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה (יעקב) לוי (ה'תרע"ה, 1915[1]ג' בתמוז ה'תשכ"ט, 19 ביוני 1969) היה רבה הספרדי הראשון של בת ים.

נולד בסלא[2] שבמרוקו לרב יעקב ואסתר לוי. אביו היה דיין בבית דינו של הרב רפאל אנקווה, ולאחר עלייתו לארץ היה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה בירושלים. אמו הייתה מצאצאי החיד"א.

עלה ארצה עם משפחתו כשהיה כבן חמש או שש. למד בישיבת פורת יוסף ובמכון הרי פישל, ונסמך לרבנות. שימש כרב ושוחט לקהילה היהודית הקטנה שנשארה בחברון לאחר הטבח במאורעות תרפ"ט. בשנת ה'תרצ"ו, לאחר שננטש היישוב היהודי בחברון בעקבות המאורעות, החל לכהן כרב בתל אביב. בשנת ה'תש"ד (1943/1944) התמנה לרב הקהילה הספרדית בבת ים, ובשנת ה'תשי"ז אושר מינויו כרב ראשי לעיר, לצד הרב האשכנזי פסח קוקיס. בתפקיד זה כיהן 25 שנה, עד למותו.

היה מראשי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי[3][4], והיה חבר ההנהלה של המפד"ל.

נפטר בג' בתמוז ה'תשכ"ט[5] ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על שמו רחוב בבת ים.

היה נשוי לרחל בת יהודה חדד, ולהם נולדו שישה ילדים בנם הרב ד"ר אהרן חי לוי היה רב בדרום אפריקה, ראש המועצה המקומית מיתר ומנהל מחוזות במשרד הפנים. בנם צבי אשר (צביקה) נפל בעת שירותו הצבאי[6]

אחיו הרב ציון לוי היה רבה הראשי של פנמה. אחיינו הוא איש התקשורת ג'קי לוי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כך לפי רוב המקורות. מקורות אחדים מציינים את שנת ה'תרע"ד (1913/1914) כשנת לידתו.
  2. ^ כך לפי רוב המקורות. במקורות אחדים מצוין שנולד ברבאט הסמוכה לסלא.
  3. ^ שבילין שנה ח חוברת כא-כב עמ' רב
  4. ^ יצחק אלפסי, "דורשי ציון בפועל" עמ' 259
  5. ^ הרב משה לוי ז"ל – למנוחות, הצופה, 20 ביוני 1969
  6. ^ זכרון להולכים, הצופה, 14 באוקטובר 1959