משה מאיר פראג
 | |
| לידה |
26 בינואר 1926 י"א בשבט תרפ"ו ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 2003 (בגיל 77) י"ב בתמוז תשס"ג ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים |
| תקופת הפעילות |
? – 12 ביולי 2003 |
| תחומי עיסוק | ראש כולל שומרי החומות |
| רבותיו |
הרב איסר זלמן מלצר הרב יצחק זאב סולובייצ'יק הרב אברהם ישעיהו קרליץ (החזון איש). |
  | |
הרב משה מאיר הלוי פראג (י"א בשבט תרפ"ו, 26 בינואר 1926 – י"ב בתמוז תשס"ג, 12 ביולי 2003) היה ראש כולל שומרי החומות בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב שמעון פראג ולרחל לאה בת הרב יצחק אייזיק וחנה ביילא (שניהם נכדי הרב יצחק אייזיק חבר). אביו היה בנו של הרב אברהם אהרן פראג מחבר סדרת הספרים "נרות אהרן", שהיה חתנו של הרב משה נחום ולנשטיין מחבר הספר בני משה וראב"ד בבית הדין של העדה החרדית.
בילדותו למד בתלמוד תורה שומרי החומות שבירושלים. ובבחרותו היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת סלבודקה בבני ברק. בתקופה זו למד אצל הרב אברהם ישעיהו קרליץ ה"חזון איש". לאחר מכן חזר ללמוד בירושלים בישיבת עץ חיים אצל הרב איסר זלמן מלצר. כמו כן למד אצל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק.
בשנת תשי"ב (1952) זכה בפרס משרד הדתות שחולק ל-18 "עילויי הישיבות"[1]. באלול שבאותה שנה נישא לשרה הינדא, בת הרב חיים יהודה לייב וצביה אוירבך. לאחר נישואיו התגורר בבית חמיו בשכונת נחלת צדוק הסמוכה לשכונת שערי חסד בירושלים ולמד בישיבת שער השמים, בתקופה זו זכה (מאי 1956) בפרס לחידושי תורה בכתב של משרד הדתות[2]. בהמשך התמנה כר"מ בישיבת כרם ביבנה ולאחר תקופה עבר ללמד במתיבתא הגדולה בית הראש"ל בירושלים.
בזמן זה ייסד שיעור קבוע באחד מבתי הכנסת בשכונת רחביה, הסמוכה לשכונת נחלת צדוק. הוא המשיך להעביר שיעור גם לאחר שעבר להתגורר בשכונת גבעת שאול. בה התגורר עד לפטירתו. מיד עם הגיעו לשכונת גבעת שאול החל למסור שיעור בתלמוד מידי שבת בשבתו בבית הכנסת נר ישראל - זופניק הסמוך לביתו. בשנת תש"ל (1970) נקרא לכהן כראש כולל שומרי החומות בירושלים, תפקיד אותו נשא עד לפטירתו. בד בבד עם ראשות ה"כולל" החל לעסוק בהוצאה לאור של ספרי אבותיו "נרות אהרון", ושו"ת "בני משה", כמו כן עזר לגיסו הרב ראובן מלמד לערוך את הספר "מליץ יושר" על המסילת ישרים.
בחודש אלול תשמ"ה פרצה האינתיפאדה הראשונה ובדרכו לכותל המערבי נדקר בגבו על ידי מחבל[3] ונשאר משותק עד יומו האחרון, במשך כשמונה עשרה שנה. עקב דקירה זו הוצרך לטיפולים רפואיים בחו"ל ושהה שם מספר חודשים, אז הפסיק למסור את שיעורו הקבוע בשכונת רחביה.
נפטר בשבת י"ב בתמוז תשס"ג והוא בן 77, ומנוחתו בחלקת הרבנים שבהר המנוחות בירושלים. הוכר כחלל פעולות איבה, ומונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 73.
לאחר פטירתו יצאו לאור כתביו בשם שם מאיר על התורה ועל התלמוד.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו היו רבי בנימין זאב דיין בבד"צ אגודת ישראל ומהדיר תורני, רבי אברהם אהרן, ורבי יצחק אייזיק (חתן הרב אברהם דוד רוזנטל) דיין בבד"צ אגודת ישראל. אחיותיו נישאו לרבי ראובן מלמד מחבר הספר "מליץ יושר" על מסילת ישרים לרמח"ל, לרבי שבתי מינסקי ולרבי לוי מיבסקי. גיסו אחי אשתו הוא הרב שלמה זלמן אוירבך.
ילדיו: רחל לאה אשת הרב דוד יצחק שפירא ראש ישיבת באר יעקב, צביה אשת הרב יעקב דוד אילן מראשי ישיבת כנסת יצחק בחדרה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר קורות חייו בקובץ ישורון מתוך אתר היברובוקס
- משה מאיר פראג באתר Geni
- משה מאיר הלוי פרג ז"ל, באתר ההנצחה "לעד"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חולקו פרסים לח"י עילויי ישיבות, שערים, 10 ביוני 1952.
- ^ היום חלוקת פרסים לתלמידי ישיבות מצטיינים, הצופה, 6 במאי 1956.
- ^ 29 באוגוסט: סכין בשער שכם, כותרת ראשית, 4 באוגוסט 1985