ישיבת באר יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת באר יעקב
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תש"ט
השתייכות ישיבה ליטאית
מייסדים הרב שלמה וולבה והרב משה שמואל שפירא
ראש הישיבה הרב דוד יצחק שפירא
מיקום באר יעקב
הרב משה שמואל שפירא ראש הישיבה בשנים תש"ט-תשס"ו

ישיבת באר יעקב היא ישיבה בבאר יעקב שהונהגה במשך שנים רבות על ידי הרב משה שמואל שפירא, שכיהן כראש הישיבה, והרב שלמה וולבה שכיהן כמשגיח רוחני. כיום ראש הישיבה הוא הרב דוד יצחק שפירא, בנו של הרב משה שמואל שפירא, והמשגיח הוא הרב משה דוד ליפקוביץ.

מגידי השיעורים הם הרב שמעון שפירא, הרב רפאל זליבנסקי, הרב דוד מונק והרב יהושע דבורץ. שיטת הלימוד בישיבה מבוססת על דרכו של הרב משה שמואל שפירא, תלמידו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת עזרא ביקשה להקים ישיבה לבוגרי התנועה מחוץ לירושלים ולצורך כך קיבלה תרומה של בית אריזה ישן בבאר יעקב ששימש כפנימייה. בהמלצת החזון איש מונה לראשות הישיבה הרב אפרים בורודיאנסקי, ולמשגיח מונה הרב שלמה וולבה. לאחר כחודש ביקש הרב בורודיאנסקי להשתחרר מתפקיד ראש הישיבה, ובמקומו המליץ החזון איש על מינוי הרב משה שמואל שפירא. לאחר כשנה נפרדה הישיבה מתנועת עזרא בהסכמת שני הצדדים. הלימודים התקיימו בבית הכנסת של באר יעקב. באותה עת היו בישיבה כעשרה תלמידים. בשנת 1953 הוקמו מבנים טרומיים עבור פנימייה וחדר אוכל, על קרקע שחלקה נתרם לישיבה וחלקה הוקצה לישיבה על ידי המועצה המקומית. בשנת 1955 הוקם עבור הישיבה בית מדרש שנתרם על ידי סר יצחק וולפסון מקנדה, ולאחר מכן הוקמו שני בתים עבור ראש הישיבה והמשגיח. בליל יום כיפור תשי"ט עלה אחד ממבני הפנימייה באש. בעשר השנים הראשונות של הישיבה שימש הרב שפירא גם כרב המקומי של באר יעקב, אולם כשגדלה הישיבה הוא פרש מהתפקיד כדי להקדיש לה את זמנו.

בי"ב בכסלו תשכ"ה (17 בנובמבר 1964) חנכה הישיבה את המבנה החדש שלה בנוכחות הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יוסף שלמה כהנמן, הרב יחזקאל אברמסקי, שר הדתות זרח ורהפטיג ועוד. בעת חנוכת המבנה החדש למדו בישיבה כתשעים תלמידים, כשני שליש מהם ישראלים. תלמידי חוץ לארץ נדרשו להגיע לאחר פרק זמן מינימלי בישיבה בארצות מוצאם.

בכל שבת התקיימה שיחת מוסר על ידי המשגיח הרב וולבה. הישיבה התייחדה בכך שהשיעורים בה התקיימו בעברית ולא ביידיש, על מנת לאפשר לבני עדות המזרח ללמוד בה.

בשנה שלאחר ההתרחבות למבנה החדש[דרושה הבהרה] פתחה הישיבה ישיבה קטנה לצדה.

בין השנים תש"י-תש"מ הוציאה הישיבה ביטאון תורני בשם "הבאר" אשר הכיל דברי תורה של רבני הישיבה ותלמידיה ושימש גם לגיוס תרומות.

בתחילת שנות התשעים עברה הישיבה לירושלים, עקב גורל הגר"א שערך הרב שפירא. כעבור עשר שנים שבה הישיבה למבניה המקוריים בבאר יעקב.

אריה דרעי עבר את תהליך השיקום שלו בישיבה בשנת 2001.‏[1]

בשנת 2010 פרש הרב אריה שפירא מראשות הישיבה על פי בקשת אביו הרב דוד יצחק, כדי להקים את ישיבת שערי שמועות במושב בית חלקיה. כמחצית מהתלמידים עברו אתו לישיבה החדשה.

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]