משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח

משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח
Foreign, Commonwealth and Development Office
	בניין משרד החוץ
מידע כללי
מדינה	הממלכה המאוחדת
תחום שיפוט	הממלכה המאוחדת
סוכנות אם	ממשלת בריטניה
סוכנות בת	Overseas Development Administration
תאריך הקמה	1968
ממשלה	ממשלת בריטניה
שר	דייוויד לאמי (מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים)
תאריך כניסה	5 ביולי 2024
	www.gov.uk/fco

משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח (באנגלית: Foreign, Commonwealth and Development Office; בראשי תיבות: FCDO), הנקרא בקיצור "משרד החוץ הבריטי", הוא מחלקה בממשלת בריטניה האחראית להגן ולקדם את ענייני הממלכה המאוחדת ברחבי העולם. המשרד בצורתו הנוכחית נוצר ב-1968 כתוצאה מאיחוד בין משרד החוץ למשרד לענייני חבר העמים הבריטי.

בראש המשרד עומד מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים, שנקרא בדרך כלל "שר החוץ". ממלא תפקיד זה הוא אחד מארבעת החברים הבכירים בקבינט ממשלת בריטניה, בנוסף לראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים.

המשרד מנוהל בפועל על ידי שכיר אזרחי המשמש גם כראש השירות הדיפלומטי של הוד מלכותו. מאז ספטמבר 2020 מכהן בתפקיד זה סר פיליפ ברטון.

היסטוריה

משרד החוץ הוקם במרץ 1782 כתוצאה מאיחוד בין המחלקה הצפונית והמחלקה הדרומית של מזכירות המדינה. שתיהן עסקו בענייני חוץ ובענייני פנים בשטח אחריותן בממלכה. האחריות לענייני החוץ עברה מידיהן למשרד החוץ, וענייני הפנים עברו למשרד הפנים, שהוקם אף הוא באותה עת.

לאחר שבריטניה כבשה את המזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה, הוקמה במשרד "הלשכה הערבית" כחלק ממחלקת המודיעין בקהיר. תפקידה היה לתאם בין כל גופי הממשל שפעלו במזרח התיכון, בהם משרדי החוץ והמלחמה והמשרד לענייני הודו, וכן ליידע את הממשל על המדיניות הגרמנית-טורקית באזור. בין השאר, עסקה הלשכה בעידוד המרד הערבי בעזרתו של לורנס איש ערב.

בזמן המלחמה הקרה הוקמה מחלקת "חקר המידע", שעסקה בתגובת נגד לתעמולה הסובייטית ובזיהוי אישים מהמערב ששיתפו פעולה עם ברית המועצות, דוגמת גאי ברג'ס ודונלד מקלין. כחלק מהתעמולה הנגדית שיצר המשרד, סייעה המחלקה במימון אנשי תרבות מהמערב שהתנגדו לברית המועצות. הידועים שבהם הם רוברט קונקווסט וג'ורג' אורוול. המשרד מימן את תרגום והוצאת הספר "חוות החיות" של אורוול בערבית, סינית ובורמזית. לפני מותו, העביר אורוול למשרד רשימה של 38 אנשי תרבות אנגלים שזוהו על ידו כקומוניסטים.^[1]^[2]

ב-1968 אוחד המשרד עם המשרד לענייני חבר העמים, שנוצר רק שנתיים קודם לכן ממיזוג של משרד המושבות ומשרד קשרי חבר העמים הבריטי. בתקופות מסוימות בין שנות ה-70 וסוף שנות ה-90 היה המשרד אחראי על המשרד לפיתוח בינלאומי, שהפך מאוחר יותר למשרד עצמאי.

התפתחות משרד המושבות לתוך משרד החוץ הבריטי

התפתחות משרד המושבות, משרד חבר העמים ומשרד החוץ הבריטי
-	משרד המושבות 1768–1782	משרד הפנים 1782–1794	משרד המלחמה 1794–1801	משרד המלחמה והמושבות 1801–1854	משרד המושבות 1854–1966			משרד חבר העמים 1966–1968	משרד החוץ וחבר העמים הבריטי 1968–2020	משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח 2020–הווה
-	משרד המושבות 1768–1782				המשרד לענייני הודו 1858–1937	משרד הדומיניונים 1925–1947	משרד קשרי חבר העמים הבריטי 1947–1966
המשרד הדרומי 1660–1782					המשרד לענייני הודו 1858–1937	המשרד לענייני הודו ובורמה 1937–1947	משרד קשרי חבר העמים הבריטי 1947–1966
המשרד הצפוני 1660–1782		משרד החוץ 1782–1968

בעלי תפקידים ותחומי אחריות

המשרד כולל תחומי אחריות רבים, המחולקים בין נושאי תפקידים שונים הכפופים לשר החוץ. תחומי האחריות כיום הם כדלהלן:

משרה	שר	תחומי אחריות
מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים	איווט קופר	עומד בראש המשרד, שנקרא בדרך כלל "שר החוץ". ממלא תפקיד זה הוא אחד מארבעת המשרות הרמות בשירות המדינה. ממונה על שירותי המודיעין MI6 ו-GCHQ
שר המדינה לפיתוח ולאפריקה	ג'ני צ'פמן	גיבוש והובלת נושאי פיתוח בינלאומי, סיוע הומניטרי. בנוסף, מופקד על ניהול היחסים הדיפלומטיים והכלכליים של הממלכה עם מדינות אפריקה, ובכלל זה שיתופי פעולה אזוריים, סחר, ביטחון וענייני ממשל.
שר המדינה לענייני אירופה, צפון אמריקה וטריטוריות שמעבר לים	סטיבן דוטי	ניהול מדיניות החוץ כלפי ארצות הברית ,קנדה, אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה; טריטוריות שמעבר לים; הגנה וביטחון בינלאומי; סנקציות.
תת שר המדינה לענייני המזרח התיכון, צפון אפריקה, אפגניסטן ופקיסטן	היימיש פלקונר	ניהול מדיניות החוץ כלפי המזרח התיכון וצפון אפריקה, וכן על מדיניות מול אפגניסטן ופקיסטן.
תת־שר המדינה לענייני האינדו פסיפי	סימה מאלוטרה	ניהול וקידום מדיניות החוץ כלפי מדינות אזור האינדו פסיפי.
תת־שר המדינה לארגונים בינלאומיים, זכויות אדם, אמריקה הלטינית והקריביים		ניהול מדיניות החוץ מול ארגונים בינלאומיים, קידום והגנה על זכויות אדם, וכן ניהול יחסים מול מדינות אמריקה הלטינית והקריביים.

המחלקה לניהול משברים (CMD)

משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח משמש כגוף המרכזי האמון על ניהול ותיאום תגובת ממשלת בריטניה למשברים בינלאומיים.^[3]

המשרד מגדיר משבר כאירוע המצריך התערבות באחד משלושה תרחישים הנוגעים לאזרחים בריטים:^[3]

אירוע בו נהרגו או נפצעו אזרחים בריטים רבים, או שממשיך להוות סכנה, כולל פיגועי טרור, מגפות, תאונות תחבורה גדולות ואסונות טבע.
חוסר יציבות אזרחית או פוליטית במדינות זרות.אירוע שגרם לשיבושים וקשיים לאזרחים בריטים רבים, כגון שיבושים משמעותיים בנסיעות במקרה של סגירת שדות תעופה או קריסת חברת תעופה.
אירוע שגרם לשיבושים וקשיים לאזרחים בריטים רבים, כגון שיבושים משמעותיים בנסיעות במקרה של סגירת שדות תעופה או קריסת חברת תעופה.

לצד זאת, המשרד מנהל תגובות למשברים הומניטריים גלובליים ללא קשר לזהות הנפגעים, תוך שיגור צוותי רפואה וחילוץ מומחים.^[3]

המחלקה לניהול משברים

ניהול המשברים הבינלאומיים של הממלכה המאוחדת מובל על ידי המחלקה לניהול משברים (CMD), הפועלת תחת האגף לשירותים קונסולריים ומשברים.^[3] בעוד שראשי נציגויות מעבר לים מוסמכים להכריז על משבר מקומי, משברים רחבי היקף מוכרזים על ידי המזכיר הקבוע של המשרד.^[3] המחלקה אחראית על גיבוש המדיניות, ביצוע הערכות סיכונים והפעלת המרכז לניהול משברים בבניין משרד החוץ בוייטהול, אליו מוזעקים עובדי המשרד בתוך שעתיים מרגע הכרזת המשבר.^[3] במקביל, יועצי משברים אזוריים הפרוסים בעולם מוודאים כי הנציגויות הזרות מחזיקות בתוכניות מגירה עדכניות ומתורגלות.^[3] בעת אירוע חריג, המשרד מוביל את המאמץ הממשלתי אך מסתייע בתיאום מצד משרד ההגנה ומזכירות הביטחון הלאומי במשרד הקבינט.^[3]

במהלך המשבר, פעילות המשרד מתמקדת ביצירת ערוצי תקשורת מול אזרחים, הקמת מוקדי חירום טלפוניים ומערכות רישום דיגיטליות, ושיגור צוותי פריסה מהירה לאזורי האסון.^[3] במקרי קיצון בהם נתיבי טיסה מסחריים נחסמים, המשרד מארגן פינוי באמצעים חלופיים, כולל שימוש בכלי טיס וכלי שיט צבאיים במצבים דחופים במיוחד.^[3] אף שהסיוע מיועד בעיקר לאזרחים בריטים, קיימת גמישות מסוימת למתן עזרה לאזרחי מדינות חבר העמים הבריטי או לבני משפחה זרים של אזרחים בריטים, בהתאם לנסיבות.^[3]

מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים איווט קופר במרכז ניהול המשברים בעת מבצע שאגת הארי
מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים איווט קופר במרכז ניהול המשברים בעת מבצע שאגת הארי
מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים איווט קופר במרכז ניהול המשברים בעת מבצע מבצע נחרצות מוחלטת בוונצואלה
מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים איווט קופר במרכז ניהול המשברים בעת מבצע מבצע נחרצות מוחלטת בוונצואלה

בניין משרד החוץ

המבנה המרכזי של משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח שוכן ברחוב קינג צ'ארלס בוייטהול שבלונדון.^[4] אף ששר החוץ הראשון מונה כבר ב-1782, הקמת המבנה הייעודי הראשון למשרד החוץ החלה רק בשנת 1861 והושלמה ב-1868.^[5]המבנה תוכנן על ידי האדריכל ג'ורג' גילברט סקוט בשיתוף פעולה עם מתיו דיגבי וויאט, כחלק מבניין חדש של משרדי ממשלה שכלל גם את משרד הודו, ובהמשך את משרד המושבות ומשרד הפנים.^[4] סקוט עיצב את המבנה בסגנון קלאסי כמעין "ארמון לאומי" שנועד להרשים מבקרים זרים באמצעות דקורציה עשירה, זאת בניגוד למשרדי המושבות והפנים שנבנו כחללי עבודה פשוטים יותר.^[4]

במהלך המאה ה-20, בעקבות שתי מלחמות העולם והמורכבות הגוברת של יחסי החוץ, נוצרה צפיפות רבה במבנה.^[4] תקופת הצנע שלאחר מכן, לצד חוסר הערכה לאדריכלות ויקטוריאנית, הובילו להזנחת הפאר המקורית; חללים מפוארים הוסתרו מאחורי תקרות אקוסטיות ומחיצות גבס, והבניין הידרדר למצב תחזוקתי ירוד.^[4] בשנות ה-60 אף הועלו תוכניות להריסת המבנה לטובת הקמת קריית ממשלה חדשה בווייטהול, אך שילוב של קשיים תקציביים ומחאה ציבורית הובילו להגדרת הבניין כמבנה לשימור (Grade 1) ולביטול תוכניות ההריסה.^[4] בין השנים 1984–1997 בוצע פרויקט נרחב של שיחזור ושיפוץ, שהחזיר למבנה את פארו המקורי ואף הגדיל את מרחב העבודה השימושי בו ב-25%, בעלות נמוכה משמעותית מזו שהייתה נדרשת להקמתו מחדש.^[4]