ג'יימס קלהאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס קלהאן
27 במרץ 1912; פורטסמות', אנגליה - 26 במרץ 2005; מזרח סאסקס (בגיל 92)
James Callaghan.JPG
שם בשפת המקור Leonard James Callaghan
מדינה הממלכה המאוחדתFlag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
מפלגה מפלגת הלייבור
ראש ממשלת בריטניה ה-70
תקופת כהונה 5 באפריל 19764 במאי 1979 (3 שנים)
הקודם בתפקיד הרולד וילסון
הבא בתפקיד מרגרט תאצ'ר

לאונרד ג'יימס קלהאן (Leonard James Callaghan;‏ 27 במרץ 191226 במרץ 2005) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ראש ממשלת בריטניה בשנים 1976 - 1979. האדם היחידי בהיסטוריה של בריטניה שכיהן בכל ארבע "המשרות הרמות בשירות המדינה" - משרד הפנים, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. קלהאן נודע בעיקר בגלל "החורף העגום", עימות חריף בין ממשלתו לבין איגודי העובדים שהתנהל בשנים 1978–1979. אותו עימות היה בין הגורמים המרכזיים לנפילת ממשלתו של קלהאן ולעליית השמרנים בראשות מרגרט תאצ'ר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלהאן התייתם מאביו, שהיה קצין צי זוטר, בגיל צעיר. עם סיום לימודיו התיכוניים החל לעבוד במשרדי מס הכנסה. במקביל לעבודתו היה פעיל באיגוד המקצועי, והצטרף למפלגת הלייבור. פעילותו באיגוד המקצועי משכה את תשומת לבו של המנהיג הסוציאליסטי הרולד לאסקי, שעודד אותו להתמודד על מקום בפרלמנט.

לאחר שירותו בצי במלחמת העולם השנייה נבחר קלהאן לפרלמנט כנציג מחוז דרום קרדיף, שאותו ייצג ברציפות עד 1987.

קלהאן החל את פעילותו הממשלתית בתפקיד שר האוצר (19641967) בממשלת וילסון, והתמודד במהלך כהונתו עם משברים כלכליים קשים וגרעונות תקציביים שערערו את מעמד הלירה שטרלינג. בעקבות פיחות שער המטבע, תוך הפרת הבטחה פומבית, הציע קלהאן את התפטרותו מהתפקיד ומונה לשמש כשר הפנים (1967–1970). בין החלטותיו המרכזיות בתפקיד זה מצויה הצבת כוחות הצבא הבריטי בצפון אירלנד.

בשנת 1974 חזרה מפלגת הלייבור בראשות וילסון לשלטון וקלהאן לשר החוץ. לאחר התפטרותו המפתיעה של וילסון נבחר קלהאן להחליפו, כמועמד שהיה מקובל על המחנות העיקריים במפלגה. מראשית כהונתו לא החזיקה מפלגת הלייבור ברוב קולות בבית הנבחרים הבריטי וקלהאן נאלץ להרכיב קואליציה עם המפלגה הליברלית וכמה מפלגות קטנות. לקשיים שניצבו מולו נוספו אחוזי אבטלה גבוהים, שביתות מרובות במשק וכישלון משאל העם בנוגע להאצלת סמכויות לסקוטלנד. משבר זה הגיע לשיאו עם "החורף העגום", מאבק עיקש בין ממשלת קלהאן לבין איגודי העובדים באשר לדרישותיהם להעלאת שכר. העימות התנהל בין השנים 1978–1979.

ממשלתו של קלהאן הפסידה על חודו של קול במרץ 1979 בהצבעת אי אמון. בבחירות שנערכו במאי בעקבות נפילת הממשלה ניצחה המפלגה השמרנית בהנהגת מרגרט תאצ'ר, שהחלה בכך תקופת שלטון בת 11 שנים. קלהאן נותר בראשות המפלגה עד להתפטרותו בספטמבר 1980.

בשנים 19831987 היה קלהאן חבר בית הנבחרים הוותיק ביותר. עם פרישתו הוא מונה כחבר במסדר הבירית והחל לכהן בבית הלורדים כבעל תואר ברון קרדיף.

קלהאן נישא בשנת 1938 לאודרי מולטון והיו להם שלושה ילדים. בתם, מרגרט, כיהנה בבית הלורדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]