משתמשת:Mashalif/החקלאות בישראל מול משבר האקלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החקלאות בישראל מול משבר האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל שייכת לאזור האקלים הים תיכוני (המתרכז סביב אגן הים התיכון (למעט מצרים וחלק מלוב). ככל שמדרימים בישראל, פוחתים הגשמים, הטמפ' עולה והלחות היחסית פוחתת.

החקלאות, הנפגעת משינויי האקלים, גם היא עצמה "תורמת" לפליטת גזי חממה (מֶתַאן), הסעת תוצרת וחומרי גלם מיובאים אל משקי החקלאות והסעת תוצרת חקלאית אל הצרכן, ויצירת פסולת מסוגים שונים כמו פלסטיק, גם אם מדובר באחוזים בודדים יחסית למדינות אחרות בעולם (פחות מ-3%) [1] החל מ-3:48

שינוי האקלים מתבטא בתופעות הבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשלכות העיקריות על החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית
  • עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם
  • התגברות תהליכי הגרעת קרקע (הגרעת קרקע: פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה שנגרם כתוצאה של פעילות חקלאים בארצות בשולי המדבר - מִדְבּוּר.
  • תנודות במועדי זריעה ושתילה
  • עלייה בהיקף ובעוצמה של מחלות ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי
  • שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים

בישראל בשנים האחרונות יש התגברות של מקרי קיצון שבזמן קצר גורמים לנזקים עצומים, היעדר מספיק מנות קור החל מ-25:46 למטעים נשירים (דבר המשפיע על ירידה משמעותית בהיקף התוצרת ובאיכותה), ימים רצופים רבים ללא גשם בחורף, תנודות בכמויות היבולים, השפעה על מחירי התוצרת, מחסור בתוצרת טרייה, נטישת קרקעות.

השלכות אלו פוגעות גם על מדינות אחרות ולכן אי אפשר להסתמך על יבוא תוצרת חקלאית [1] החל מ-49:50.

ביטוי נוסף לכך שמשבר האקלים כבר כאן הוא עליית הצורך בפיצוי החקלאים (שמבטחים את גידוליהם) ועלית הפרמיות עקב כך.[2]

היערכות משרד החקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הגידולים החקלאיים והסתגלותם לשינויים בתנאי האקלים הוא נושא מורכב מאד. מגוון של צמחים ואורגניזמים (ידידותיים או מזיקים), שלכל אחד פיזיולוגיה ייחודית ותגובה שונה לתנאי אקלים וסביבה, ומערכות הקרקע והמים שסובבות אותם.

בעולם מתקיימים מחקרים שונים סביב צפי לפגיעה בגידולי מפתח (חיטה, אורז, תירס, סויה), התגברות מזיקים ומחלות ומחקרים בגידולים אינטנסיביים, שמשרד החקלאות נעזר בהם.

בישראל נעשה מחקר לגבי חיטה המגודלת ללא השקייה שצפה ירידה ביבול בעקבות ירידת כמות המשקעים והשפעה משמעותית של תפרוסת המשקעים.

כמו כן מתקיים מיפוי של גידול חיטה, עגבניות בבתי צמיחה, מטעים נשירים וסובטרופיים, רפת החלב, בקר לבשר, דבורים וכותנה מבוססי שאלון, ומפגשים משולבים של מדריכים, מגדלים וחוקרים, שבהם ניסו לקבל תשובות לגבי סף פיזיולוגי ביחס לאירוע האקלימי לגבי ענפים שונים, איזה גידולים רגישים יותר ואילו פחות, תקופת הגידול, אזור הגידול (יש גידולים מסורתיים לכל אזור, שבעבר התאימו לאקלים ושבעתיד יצטרכו לבחון היכן מתאים יותר לגדלם), עיתוי החשיפה בשלב גידול מסויים (למשל חנטה) משך החשיפה והנזק וכן אמצעי הסתגלות קיימים או המצויים בפיתוח ועלותם. מחקר זה הוא מחקר מקדים הבא לאתר ולמפות מדדים שונים.[3]

דוגמאות לפגיעה בענפים השונים בעקבות שינויי האקלים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עומס חום גבוה עלול לפגוע בתפוקה, בפוריות ובבריאות הפרות
  • מטעי נשירים רגישים לטמפ' חמות בחורף ולשרב בתקופת הפריחה, שפוגעים בחנטה ובהתפתחות תקינה של הפרי.
  • מטעים נשירים, שהותאמו אצלנו לגידול, מקורם באזורי אקלים קרים יותר. בעונת החורף הם נכנסים לתרדמת (שלכת), ובתקופה זו הם זקוקים למנות קור (מִשתַּנֶּה בין המינים והזנים השונים). נתון זה משפיע על עצמת הפריחה שתביא ליבולים גדולים יותר.
  • עגבניות: רגישות ללילות חמים בהם הטמפ' עולה על 20 מעלות ומשך האירוע נמשך יותר זמן ושכיחותו עולה
  • גידולי שדה חורפיים, גידולי בעל (חיטה) תלויים מאוד בכמות הגשם ובתפרוסת ימי הגשם לאורך העונה, עצמת הגשם, תקופות יובש ממושכים בין אירועי הגשם. התוצאה: פגיעה בתפוקת הגרעינים בגידולי דגניים [1] החל מ-41:00

פתרונות הסתגלות לשינוי האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זנים מותאמים לחורף חם / לעקת חום / למשקעים פחותים ועצמתיים
  • התאמת אזורי הגידול
  • התאמת עונות הגידול
  • מבנים מבוקרי אקלים (כרוך בהשקעות הון גבוהות)[1] החל מ-45:04
  • מחקר ופיתוח (פיתוח זנים עמידים יותר אמצעים נוספים)[1] החל מ-28:09
  • שימוש בכלים כלכליים (ביטוח) תימרוץ החקלאים ופריסת רשת ביטחון כלכלית [1] החל מ-28:31

קיים שיתוף פעולה הדוק עם השירות המטאורולוגי שהוציא לפועל מיזם "מדדים אקלימיים משמעותיים לחקלאות" (מאמ"ל), ניתוח מגמות אקלימיות בנתונים היסטוריים שנמדדו מאז 1950 וחיזוי שינויים צפויים ל-30 השנים הבאות שמתבסס על תחנות מטאורולוגיות הפרושות בישראל למיפוי מגמות טמפ' ומשקעים.

מהממצאים שכבר נתונים עולה כי רפת חלב, מטעים וחלק מגידולי הירקות רגישים לטמפ' גבוהות מ-34 מעלות (בערכים מוחלטים) בתקופות שונות בשנה. בשלושת העשורים האחרונים קצב ההתחממות הֶחריף והצפי הוא שעד שנת 2050 יעלה מספר הימים בהם סף הטמפרטורה מעל 34 מעלות ילך ויעלה (29 עד 35 ימים). מגמה זו תצריך שינוי בצורת הגידול: זנים מותאמים, בקרת אקלים (מבני רשתות, צינון בעזרת מים...) או מעבר לאזור גידול קר יותר, השקעות כלכליות ("ללא חרטה", [1] החל מ-45:04) שתיתנה מענה בכל מצב של שינוי ותנודה אקלימיים.

דרכים להפחתת פליטות ממערכי מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיפור היעילות בהפקת התוצרת – לקבל יותר מכל יחידת ייצור

  • ייעול משאבי המים
  • ממשק דישון יעיל
  • שמירה על שטחים פתוחים
  • שימור קרקע
  • טיפול יעיל בזבל
  • מעבר לתזונה צמחית והקטנת הייצור מן החי
  • צמצום בזבוז בצריכה
  • חינוך

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 הערכות החקלאות לשינויי אקלים. מרצה: ד"ר גדעון טופורוב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נבדק ב-2023-06-10
  2. ^ אילנה קוריאל, משבר האקלים כבר כאן: כך נפגעת החקלאות בישראל, באתר Ynet, ‏10 מאי 2021
  3. ^ היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים - אקולוגיה וסביבה, באתר אקולוגיה וסביבה, ‏23 בנובמבר 2020