משתמשת:Rosib10/טיוטה לניסיון

חצבה

קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש

חצבה

בניין הספרייה במושב
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	הערבה התיכונה
גובה ממוצע	‎-163 מטר
תאריך ייסוד	1965
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018
- אוכלוסייה	605 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	3.6% בשנה עד סוף 2018
מפת מיקום מפה דינמית חצבה (למפת צפון הנגב מוגדלת) (למפת ישראל רגילה) 30°46′05″N 35°16′47″E

מאגר חצבה בית ספר שדה חצבה תחנת ניסיונות יאיר ומרכז מבקרים ויידור ליד חצבה חָצֵבָה הוא מושב עובדים בערבה השייך למועצה אזורית הערבה התיכונה. השני בין מושבי הערבה התיכונה .

תוכן עניינים

• 1 היסטוריה
• 2 כלכלה
• 3 אתרים ליד חצבה
• 4 תחנת הרכבת חצבה
• 5 קישורים חיצוניים
• 6 הערות שוליים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם חצבה בא מהמילה היוונית איסיבון המוזכר בכתובת יוונית מהמאה השישית.

היישוב נקרא על שם "עין חוּסוּב", שמו הערבי של האתר עין חצבה או תמר המקראית הנמצא בקרבת מקום . על שם חצבה קרויה תצורה גאולוגית, תצורת חצבה, המתאפיינת בגוון האדמדם שלה הניכר למרחוק.

מושב חצבה עלה לקרקע סמוך מאוד לכביש הערבה, במקום בו נמצא היום בי"ס שדה חצבה, ביום חמישי טו' כסלו תשכ"ו 9.12.1965, כהיאחזות הנח"ל הל"ג. המייסדים היו חיילי גרעין "חצבה" של תנועת בני המושבים שנאספו ובאו ממושבים ומבתי ספר חקלאיים מכל רחבי הארץ.

בשלב ראשון הקימו הנחלאיים משק חקלאי זעיר ובו פרה אחת, לול קטן, חמור, סוס וברווזים אחדים, וכן גן ירק קטן בן חמישים דונם בו גידלו ירקות קיץ - מלפפונים, עגבניות וחצילים- בחודשי החורף. זאת בזכות האקלים החם השורר באזור.

שנה לאחר מכן הצטרפו אליהם בני ובנות גרעין "ערבה" ואחריהם, שנה אחרי שנה, גרעין "אשלים", גרעין "אל מול אדום" ובשנת 1970 הצטרף הגרעין האחרון: "גרעין חורב".

בין שרות צבאי פעיל בסיירת הנח"ל, ששמרה בשנים 1966–1968 על כביש הערבה ובגדוד הנח"ל המוצנח, לחימה במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ושרות בהיאחזויות נח"ל בגולן ובבקעה, פיתחו חברי המושב את משקם, שהיה בשלב זה משותף במתכונת "מושבוץ" , ובעיקר את גן הירק, שהיה עם הזמן לענף החקלאי העיקרי. בכ"א באייר תש"ל 27.5.1970 הונחה אבן הפינה ליישוב הקבע, כ-4 ק"מ מהמקום בו ישבה חצבה אז, וכק"מ אחד מגבול ירדן.

בחודש ספטמבר 1971, בערב יום הכיפורים תשל"ב, חילקו חברי חצבה את גן הירק המשותף לחלקות משפחתיות, והפכו למושב עובדים.

ביום שלישי ב' בשבט תשל"ב, 18 בינואר 1972 עברו המתיישבים אל יישוב הקבע. ביישוב היו אז 26 זוגות נשואים, 10 רווקים ו-12 ילדים, שהגדולים ביניהם בני כשנתיים.

בשנות האלפיים נוספה למושב שכונת בנים ממשיכים ובשנת 2018 נוספה למושב הרחבה קהילתית .

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1990, בהתאם לעקרונות תנועת המושבים וכפי שהיה מקובל בכל מושבי העובדים במדינה, היה נהוג בחצבה שיווק משותף - כל משפחה שיווקה את תוצרתה באמצעות מערכת השיווק של האגודה, הכנסתה נרשמה לזכותה בגזברות והיא קיבלה מגזבר המושב תקציב קיום ומסגרת אשראי להשקעות במשק. למעשה גזברות המושב שימשה כעין בנק משותף כמלכ"ר .

בשנת 1990, בעקבות משבר במגזר ההתיישבותי ובארגוני הקניות של המושבים, שהביא יותר מאוחר להסדר חובות המושבים, פורקו מערכת השיווק המשותף והגזברות המשותפת, שחדלה מלהיות בנק וכל משפחה החלה לשווק את תוצרתה באופן עצמאי ולקיים משק עצמאי לחלוטין מבחינה כלכלית, תוך שימוש במשאבי קרקע ומים משותפים .

עם זאת המסגרת החברתית נשארה כשהייתה וקיימת עד היום .

רוב תושבי המושב מתפרנסים מחקלאות, חלק נכבד ממנה לייצוא, שדות חצבה משתרעים על כ־6,000 דונמים. וענפיה העיקריים הם ירקות ופרות כגון פלפל, עגבנייה, מלפפון, חציל, קישוא, בצל, תירס, דלעת, אבטיח, מלון, מיני פרחים, תמרים, גפן, מנגו, מיני תבלינים ודגי נוי. בנוסף בתחום התיירות ניתן למצוא מספר מתחמי לינה כפרית, אתרי קמפינג חוץ מושביים וצרכניה ובתחום החינוך את "מכינת ערבה-חצבה" תחת עמותת ״בין השיטין״ ובית ספר "אדם ואדמה".

בשנת 2005, קיבלה חברת רותם אמפרט אישור לכריית פוספטים על 1,000 דונם באזור בקעת נחל שרף שממערב למושב. מיד החל מאבק של הגופים הירוקים נגד התוכנית שלטענתם תפגע בנוף דרך הבשמים, אזור תיירותי חשוב. במרץ 2006, הוועדה לתכנון ולבנייה ביטלה את אישור הכרייה.

ענף כלכלי משמעותי נוסף הוא תחום התיירות. במושב מתחמי לינה רבים, אטרקציות ושירותי הסעדה.

אתרים ליד חצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

• מצד חצבה
• שמורת שיזף
• דרך השלום.
• מאגר חצבה.
• "בית ספר שדה חצבה" של החברה להגנת הטבע. המתמחה בהדרכה ובמעקב על הזנבנים.
• מרכז מבקרים על שם ויידור ובו מוקרן סרטון על הערבה ונמצאת תערוכה על הקרקע, המים והחקלאות בערבה.
• "תחנת ניסויים יאיר" למחקר ופיתוח חקלאי הנקראת על שם יאיר גוראון (1943–1990) המקים והמנהל הראשון של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר. בתחנה נערכים בה ניסויי אקלים, תשתיות גידול אלטרנטיביות, חקלאות מים, השקיה ודישון, הגנת הצומח, חקלאות אורגנית ואגרוטכניקת גידול.

תחנת הרכבת חצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975, הכריז מנכ"ל רכבת ישראל, צבי צפרירי, על פרויקט להארכת מסילת הדרום ממפעל פוספטים בנגב באורון עד אילת, כולל הקמת תחנת הרכבת בחצבה ושלוחה למפעלי ים המלח. ב-1977 הגיעה מסילת הדרום לאורכה הנוכחי עם פתיחת הקטע מאורון למפעלים ליד הר צין. במאי 1977, הקטע הבא בפרויקט שאורכו 42 ק"מ, בין הר צין לחצבה, תוקצב לביצוע בסך 15 מיליון ל"י. אך לאחר המהפך בבחירות לכנסת התשיעית, החליט שר האוצר החדש שמחה ארליך לבטל את הפרויקט ותחנת הרכבת בחצבה מעולם לא נבנתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא חצבה בוויקישיתוף

• אתר המושב
• מושב חצבה - ההיסטוריה, באתר מועצה אזורית הערבה התיכונה
• חצבה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
• וידאו: הקמת היאחזות הנח"ל בחצבה
• מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על בית הספר בחצבה ומושב חצבה, באתר 'חלון אחורי', 16 ביולי 2014

• בית ספר שדה חצבה - החברה להגנת הטבע
• Inature גבעת חצבה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. ^ ^{לקפוץ מעלה אל:1.0 1.1} הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עם עובד, 1977, עמ' 2469
3. ^ מושבוץ - הֶלְחֶם של המילים מושב וקיבוץ, היה הכינוי שניתן בשנות ה-50 עד שנות ה-70 של המאה העשרים, לתקופת המעבר של היישוב מהיאחזות נח"ל למושב עובדים. בתקופת מעבר זו היה היישוב יישוב אזרחי, להבדיל מהתקופה הקודמת בה היה בסיס צבאי לכל דבר. המשק החקלאי וכל הכרוך בו היה משותף וכך גם המשאבים הכלכליים וכן כל השירותים, כולל חדר אוכל, מכבסה, מחסן לאספקה קטנה וכו', בדומה לקיבוץ. בסיום שלב מעבר זה ולאחר שנבנו בתי המושב והיו מוכנים לכניסת המתיישבים אליהם, חולק המשק ליחידות פרטיות נפרדות ואילו חדר האוכל, המכבסה ושאר השירותים פורקו, מחסן האספקה הקטנה נעשה מכולת או צרכנייה והיישוב הפך למושב עובדים בהתאם לעקרונות המושב.
4. ^ קובי בן-שמחון, ביקור אצל חקלאי הערבה, בשדות שמשוועים לידיים עובדות, ובחממות שהופכות עובדים זרים למשפחה, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2009
5. ^ רותם שטרקמן, פלפלים עצובים: כך קרס מכרה הזהב של חקלאי הערבה, באתר TheMarker‏, 5 ביוני 2014
6. ^ דליה טל, ‏רותם אמפרט זכתה ברישיון לכריית פוספטים על 1,000 דונם בנחל חצבה, באתר גלובס, 1 במרץ 2005
7. ^ דליה טל, ‏הקרב על כרייה בחצבה, באתר גלובס, 26 בפברואר 2006
8. ^ יורם גביזון, נזק של עשרות מיליוני דולרים לחברת כימיקלים לישראל מהגופים הירוקים, באתר הארץ, 23 במרץ 2006
9. ^ דפנה ארד, כשהתרד מכריז מרד: גן הירק הקסום במושב צופר בערבה, באתר הארץ, 15 בינואר 2014
10. ^ המסילה לאילת - ראשונה בעדיפויות רכבת־ישראל , מעריב, 11 בדצמבר 1975
11. ^ הוחלט להאריך מסילת הברזל עד אילת, דבר, 17 במאי 1977
12. ^ ארידור מבקש 15 מיליון ל"י להשלמת קו הרכבת בערבה, מעריב, 6 באוקטובר 1977