משתמש:מי-נהר/ארגז חול/טיוטה/רלב"ג
יהוסף גדליה רלב"ג (י"ט באלול ה'תרפ"ז, 1927, ארצות הברית – כ"ז באייר ה'תשנ"ד, 1994, ירושלים) היה מראשי רבני חב"ד בארץ ישראל. בצעירותו היה "הרב הראשי לבתי החולים הממשלתיים" מאז פתיחת המשרה ועד לסגירתה, וכן מנהל "המחלקה לקשרים עם הגולה" במשרד הדתות. היה מנהל כולל חב"ד ומוסדות חינוך חב"ד בירושלים ורבה של שכונת קריית היובל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בארצות הברית למנחם אייזיק רלב"ג ומייטע שטיינמינץ, ונקרא יהוסף על שם סבו, שבתורו נקרא על שם סבו יהוסף שוורץ.[1]. אביו נשלח מישראל לכהן כרב קהילה בארצות הברית,[2] היה צאצא של הרב חיים יעקב שפירא, ומזכירו של הרב אברהם יצחק קוק.[3] משפחתו הייתה מצאצאי הגר"א שעלו לארץ ישראל בראשית המאה ה-19. אמו מבני משפחת סלונים בחברון, צאצאי האדמו"ר האמצעי ובעל התניא. בשנת ה'תרפ"ה נסעו הוריו מירושלים לארצות הברית בשליחות הרבנות הראשית לארץ ישראל שם כיהן אביו עשרות שנים ברבנות[4].
למד במתיבתא תפארת ירושלים ובקולג' של אוניברסיטת ניו-יורק.[5] בראשית שנות החמישים עלה לישראל ולמד בישיבת בית אריה בראשות הרב אריה לוין. בשנת תשי"ב נשא את סימה, בתו של הרב עזריאל זליג סלונים והיה יד ימינו בפעילות חב"ד בארץ.
בשנים תשי"ב-תשי"ט היה אחראי על סניף של ארגון "מרכז הצלה לילדי ישראל" בארץ.
בשנת ה'תשכ"ג, (1963) ביוזמת יצחק רפאל מהמפד"ל, נוסדה משרה של "רב ראשי לבתי החולים הממשלתיים", והרב רלב"ג נבחר לכהן במשרה זו לאחר מכרז ובעצת הרב שלמה יוסף זווין. הגדרת התפקיד כפי שפורסם בעיתון חירות הייתה: ”ניהול העניינים הדתיים, טיפול דתי בחולי הנפש, הקמת בתי הכנסת וניהולם, פיקוח מרכזי על הכשרות, הרצאות וחלוקת תשמישי קדושה בבתי החולים הממשלתיים בארץ”. לאחר שנתיים וחצי מונה לשר הבריאות ישראל ברזילי שביטל את המשרה[6]. בין פעולותיו הייחודיות באותה תקופה הייתה השפעתו על חברות התרופות להתאים את מרכיביהן כן שניתן יהיה להשתמש בהם בפסח. ומאז בכל שנה ישנם יותר תרופות הנגישות לשימוש הציבור[7][8].
למשך תקופה כיהן כמנהל "המחלקה לקשרים עם הגולה" במשרד הדתות, במסגרתה ערך ביקורים בתפוצות. כך למשל מופיעה איגרת מאת הרבי מלובביץ' אליו במשרד הדתות בנוגע למצוקתם של קהילות בהודו בשל מחסור ברבנים.[9]
לאחר מלחמת ששת הימים הורה לו הרבי מלובביץ' לדאוג לבית הכנסת צמח צדק העתיק שברובע היהודי ולתפקיד כרב בשכונת קריית יובל. בשנת ה'תש"ל (1970) מונה הרב רלב"ג לרבה של השכונה[10] והקים בה בית כנסת, בית חב"ד וכולל אברכים על שם אמו. קיים בה בית דין לגיור אשר גייר רבים מקרב העלייה הרוסית.[דרוש מקור]
לאחר פטירת חמיו, הרב סלונים, ירש את מקומו כמנהל כולל חב"ד ומוסדות חינוך חב"ד בירושלים[11] כמו כן היה חבר בית דין רבני חב"ד. רעייתו סימה הייתה מייסדת ומנהלת בית הספר לבנות של חב"ד בירושלים, "בית חנה" ובהנהלה הארצית של ארגון נשות חב"ד.
בהמלצת הרבי של חב"ד פנו אליו רבנים צעירים שהחלו את דרכם במשרות רבנות בהתיישבות לשם הדרכה בהם הרב ישעיהו הרצל אז רבה של כפר תבור וישובים באזור הגליל התחתון, ולימים רבה הראשי של נצרת עלית[12].
בראש חודש אייר תשמ"ט, היה בין רבני חב"ד הבכירים אשר פרסמו במסגרת בית הדין מכתב בו הביעו את חוות-דעתם כי כל הפעילות של חב"ד בישראל חייבת להיות מעוגנת וכפופה למרותה של צעירי אגודת חב"ד בישראל.[13] כמו כן פרסם בית הדין תקנון בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן", העוסק בין השאר גם בכללי מנהל וכספים. במבוא נכתב כי הצורך בתקנון נובע מכך שנפתחו מוסדות חב"דיים חדשים, ולא כל העוסקים בהם מודעים לחובתם לשמור על הכללים הנדרשים ממוסד חב"די הנושא באחריות לייצוג שמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון.
נפטר ב-כ"ז אייר ה'תשנ"ד ונקבר בבית הקברות סנהדריה.
לאחר מותו המשיכה אשתו הרבנית, לנהל את מוסדות החינוך, בפעילות ציבורית, ובמתן שיעורים לנשים. כמו כן עסקה גם בהנצחתו במסגרת מפעלי תורה, בהם סיוע בהוצאת הספר "אוצר החסידים – אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש".[14] כמו כן הכולל שניהל נושא את השם "זיכרון יהוסף – אוהל מייטא" והוקם במסגרתו מכון הרמב"ם השלם בראשות אחיינו הרב שלום דובער וולפא הפועל בביתר עלית.[15]
בכתביו שהותיר אחריו ישנם חידושים, דרשות, הספדים וחידושים על חמישה חומשי תורה שטרם הובאו לדפוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ע"פ מסמך מקור של הרב רלב"ג שהועלה בדיון בפורום אוצר החכמה
- ^ בתוכן הצגת חלק מארכיון מכתבים ומסמכים - של הרב רלב"ג בתאר המכירות קדם.
- ^ נח זבולוני - חצי מאה של עיתונות ירושלמית
- ^ בתוכן הצגת חלק מארכיון מכתבים ומסמכים - של הרב רלב"ג בתאר המכירות קדם.
- ^ הרבי אמר: "תעבוד בלי משכורת" באתר שטורעם-נט
- ^ מונה רב ראשי לבתי-חולים, נח זבולוני- חרות - עמוד אחורי (עמוד 6) - 05/11/1963 (יום שלישי). באתר נח זבולוני - חצי מאה של עיתונות ירושלמית.
- ^ כך על פי עדות אשתו הרבנית בכתבה הרבי אמר: "תעבוד בלי משכורת", באתר שטורעם.נט
- ^ בהקשר זה יש לציין את בן דודו הרב אריה רלב"ג שהינו ראש בית הדין של אגודת הרבנים, רב קהילת "אהבת ישראל" של ישראל הצעיר בברוקלין שבניו יורק, ומראשי מערכת הכשרות משולש K האחראית על כשרות לתעשיות מזון מרכזיות רבות בארצות הברית ועוד..., המכונה לעתים רבות בשם - כשרות הרב רלב"ג.
- ^ מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש כ"ז, תשל"א-תשל"ב, עמ' ל"ח.
- ^ התוועדות ושיעורי תורה לזכרו של הגה"ח יהוסף גדליה רלב"ג ז"ל א' בסיוון תשס"ג, באתר חדשות חב"ד.
- ^ כ"ב שנים לפטירתו של הרב יהוסף גדליה רלב"ג ע"ה, באתר חבד-אינפו
- ^ 18 שנה לפטירת הרב יהוסף רלב"ג, כ"ו אייר תשע"ב, 2012, באתר חדשות חב"ד.
- ^ עלון "צעירי אגודת חב"ד", עמוד 112.
- ^ כשהרבי ביקש: לצרף את בתי הספר של ה"רשת" לממ"ד, כג בסיון תשע"ב, אתר COL-חב"ד און-ליין
- ^ "במעמד חגיגי: השלמת כרך רביעי בסדרת "הרמב"ם השלם", אתר שטורעם-נט
קטגוריה:חברי בית דין רבני חב"ד קטגוריה:ירושלים: רבני שכונות קטגוריה:רבני חב"ד במאה ה-20 קטגוריה:משרד הבריאות קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
קטגוריה:משפחת רלב"ג קטגוריה:עולים בשנות ה-1950 קטגוריה:משפחת סלונים