אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אגרות קודש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אגרות קודש (פירושונים).
סדרת אגרות קודש של הרבי מליובאוויטש
שער אגרות קודש חלק א.jpg
עמוד השער של החלק הראשון
מחבר הרבי מליובאוויטש
שפת המקור עברית, יידיש
הוצאה קה"ת
שנת הוצאה החל מ-ה'תשמ"ז (1987)
סוגה ספרות תורנית
תרגום לעברית רוב האגרות שביידיש תורגם לשלושה כרכים: "אגרות קודש מתורגמות" כפר חב"ד, קה"ת
תורגם לשפות צרפתית
מסת"ב סט: ISBN 0-8266-5800-8
OCLC 271166091
סדרת ספרים ספרי הרבי מליובאוויטש
ספר קודם לקוטי שיחות
הספר הבא תורת מנחם - התוועדויות
מספר כרכים 30
היברובוקס קישורים לרוב הכרכים

אגרות קודש היא סדרת ספרים בת שלושים כרכים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון לכלל ולפרט. מאגרות אלו ניתן ללמוד על השקפתו של הרבי על כל שטחי החיים.

הסדרה מתפרסת על גבי קשת רחבה של נושאים החל מענייני תורה, הוראות בקשר לניהול מוסדות חב"ד, עצות בענייני פרנסה, בריאות ועבודת ה', דיונים רבים בהלכה, הערות למחברי ספרים על ספריהם‏[1].

הדפסת האגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך מאות אלפי מכתבים פורסמו לעת עתה רק מעט יחסית - אלו שיש בהם עניין לציבור, אגרות מן השנים ה'תרפ"ה - ה'תשל"ה (1939-1975)[2]. חלק גדול מהאגרות התורניות נדפסו כהוספה לסדרת הספרים "לקוטי שיחות". עד כה נדפסו 30 כרכים מסדרה זו.

בשנת תשמ"ז, לאחר שסיים ר' שלום בער לוין לערוך ולהדפיס את סדרת האגרות של ששת אדמו"רי חב"ד, הורה לו הרבי להתחיל להכין לדפוס את מכתביו. הרבי אף מסר לו לשם כך תכריכי מכתבים שהיו שמורים עמו. בנוסף לכך הוא הורה למזכירות למסור לו את העתק המכתבים ("העתק המזכירות") שנשמרו בארכיון המזכירות. אוסף המזכירות, אוסף ה"ועד להפצת שיחות", ומכתבים שהגיעו לעורך בעקבות השמועה על צאת הסדרה לאור הם המקורות העיקריים למכתבים בסדרה.

תוך תקופה קצרה מאוד החלו לצאת לאור בתשמ"ז כרכי הסדרה. המכתבים מסודרים בכרכי הסדרה בסדר כרונלוגי, לפי סדר כתיבתם. הסיבה לכך הייתה רצונו של הרבי להזדרז ולההדיר את הסדרה, בלי להשתהות בשל עיכובי עריכה וכדומה.

בתחילת כל כרך הוסיף העורך מבוא - סקירה על תוכן המכתבים. המכתבים עצם נדפסו כמו שהם ורק הוגהו מטעויות דפוס. לחלק מהמכתבים צורפו הערות הסבר, לרוב בהקשר של זיהוי הנמען על ידי העורכים. כמו כן, הושמטו שמות וחלקים העלולים לפגוע בצנעת הפרט. בסוף כל כרך באו מפתחות.

לאחר הדפסת עשרים הכרכים הראשונים נאספו אצל העורך מכתבים שהגיעו ממקורות שונים ולא היו תחת ידו בשעת ההדפסה, מהם נדפס כרך כא - השלמות.

על האגרות וסגנונן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו של הרבי מתחלקים לכמה סוגים, להלן חמישה סוגים נפוצים:

  • מכתבים לאנשים פרטיים - אלו מהווים את רוב רובה של הסדרה. מכתבים אלו מכילים מענות לשאלות, בקשות והתייעצויות שנכתבו לרבי (בחלק מהמכתבים, תוך השמטת פרטים מזהים), מכתבי עידוד, עצות ועוד. מכתבים אלו נושאים פן אישי, אך יש בהם תכנים המהווים הוראה לרבים.
  • מכתבי תורה - שנשלחו לרבנים, ראשי ישיבות ואישים תורניים, חלקם כמענה לשאלותיהם, ולעתים כרצף של התכתבות תורנית.
  • פניות לרבנים ולאישי ציבור - מכתבים שיוזם הרבי ובהם הוא מנסה לעורר לפעולה בנושאי יהדות אקטואליים (כגון: נסיעת אוניות ישראליות בשבת, תיקון חוק "מיהו יהודי", "שלימות הארץ", עשרת המבצעים ועוד).
  • מכתבים כלליים - לפני חגים ומועדים כמו יום סגולה חסידי, נהג הרבי לכתוב "מכתב-כללי" הממוען לכל יהודי. במכתבים אלו עמד הרבי על נקודה כללית הנוגעת למועד הקרב, מבארה בדרכו ומסיק ממנה הוראות למעשה וחיזוק בעבודת ה'. מכתבים אלו תורגמו בשעתם לשפות נוספות ופורסמו בעיתונות. מכתבים אלה נדפסו גם בספר "אגרות מלך", המאסף את אגרות הרבי לכלל הציבור‏[3]).
  • אגרות ברכה - מכתבים ששלח הרבי לחסידיו וליהודים בעולם כברכה לאירועים משמחים - הריון, לידה, יום הולדת, יום הולדת גיל שלש, בר-מצווה, חתונה, וכדומה. מכתבים אלו נשאו תוכן וניסוח קבוע ומשום כך מופיעים בסדרת ה"אגרות קודש" רק דוגמות מכל נוסח ומכתבים מיוחדים בהם נוסף איחול מיוחד או הערת שוליים לנשוא המכתב.

תוכן כרכי האגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כרך א - אגרות מהשנים תרפ"ח עד תש"ד
  • כרך ב - אגרות מהשנים תש"ה - תש"ח
  • כרך ג - אגרות מהשנים תש"ט-תש"י
  • כרך ד - אגרות משנת תשי"א
  • כרכים ה-ו - אגרות משנת תשי"ב
  • כרך ז - אגרות משנת תשי"ג
  • כרכים ח-ט - אגרות משנת תשי"ד
  • כרכים י-יא - אגרות משנת תשט"ו
  • כרכים יב-יג - אגרות משנת תשט"ז
  • כרכים יד-טו - אגרות משנת תשי"ז
  • כרכים טז-יז - אגרות משנת תשי"ח
  • כרך יח - אגרות משנת תשי"ט
  • כרך יט - אגרות משנת תש"ך
  • כרך כ - אגרות משנת תשכ"א
  • כרך כא - השלמות, אגרות עד תשכ"א (השלמה לכרכים א-כ)
  • כרך כב - אגרות מהשנים תשכ"ב-תשכ"ג
  • כרך כג - אגרות מהשנים תשכ"ד-תשכ"ה
  • כרך כד - אגרות מהשנים תשכ"ו-תשכ"ז
  • כרך כה - אגרות משנת תשכ"ח
  • כרך כו - אגרות מהשנים תשכ"ט-תש"ל
  • כרך כז - אגרות מהשנים תשל"א-תשל"ב
  • כרך כח - אגרות משנת תשל"ג
  • כרך כט - אגרות משנת תשל"ד
  • כרך ל - אגרות משנת תשל"ה

רוב המכתבים שנדפסו בסדרה נכתבו בלשון הקודש, אך חלקם נכתב ונדפס ביידיש. מהמכתבים ביידיש תורגמו ללשון הקודש ויצאו לאור שתי כרכים בשם "אגרות קודש מתורגמות": חלק א - מכרכים א-ו (תש"ב-תשי"ב), חלק ב - מכרכים ז-טו (תשי"ג-תשי"ז).

אגרות קודש באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, האגרות בסדרת הספרים "אגרות קודש" נכתבו בעברית או ביידיש. כן נכתבו מכתבים רבים באנגלית לאלו שפנו אל הרבי בשפה זו. רובם של מכתבים אלו הכתיב הרבי למזכירו ד"ר ניסן מינדל שכתב אותם בשעת מעשה בקצרנות, ולאחר מכן הדפיס אותם במכונת כתיבה בעותק כפול. הרבי הגיה ותיקן את המכתב המודפס וכך הוא נשלח ליעדו. העתקי המכתבים ("העתק המזכירות") נשארו בארכיונו של ד"ר מינדל ומעזבונו נדפס חלק גדול מהמכתבים בסדרת ספרים בת 13 חלקים ערוכה לפי נושאים.

בשנים האחרונות מפרסם השבועון "כפר חב"ד", כמעט כל שבוע, מכתבים אחדים בתרגום ללשון הקודש. אוסף מהם החל להופיע בסדרת ספרים בשם "מורה לדור נבוך". עד כה הופיעו בסדרה זו שלושה ספרים. בניגוד לסדרה העברית, סדרה זו אינה מופיעה בסדר כרונולוגי אלא על פי נושאים: דת ומדינה, נישואין, מוסדות, אישים ועוד.

קבלת תשובות או ברכות באמצעות "אגרות קודש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של הרבי התפתח בחסידות חב"ד (בעיקר בקרב הזרם המשיחיסטי[4]) מנהג לכתוב מכתבים לרבי ולהניחם בכרכי ה"אגרות קודש" כדי לקבל ממנו עצה או ברכה. הנוהגים כך כותבים בקשה או שאלה על דף. הם נוטלים ידיים קודם הכתיבה ומקבלים החלטה להוסיף בלימוד תורה או בקיום מצוות. המכתב נכתב על נייר חלק וכותבים את השם העברי ואת שם האם של הנזכרים במכתב. לאחר מכן הם מכניסים אותו למקום אקראי בספר ומנסים למצוא תשובה למכתב בעמודים שביניהם הוא הוכנס. המנהג נובע מרצונם של החסידים להמשיך לכתוב לרבי ולקבל עצה וברכה‏[5].

המנהג עורר פולמוס בתוך חב"ד ומחוץ לה. היו רבנים מחוץ לחב"ד שכתבו כי היא מנוגדת לדרכה של תורה‏[6] או שאין בדבר תועלת ויש לבדוק את הדברים לגופו של עניין (כגון במקרה של שידוך יש לבדוק אם בני הזוג מתאימים, ובמקרה שלא - אין טעם בשימוש ב"אגרות")‏[7]. הרב מאיר מאזוז כתב שניתן לעשות זאת משום שיש בכך כדי להרגיע, כל עוד הכוונה היא להתפלל לקב"ה שישלח את תשובתו דרך הספר‏[8]".

המנהג שנוי במחלוקת גם בקרב חסידי חב"ד. המתנגדים למנהג מציינים שהרבי השאיר בשנותיו האחרונות הנחיות מפורטות להכרעת ספקות שאלות, כגון התייעצות עם רבנים, התייעצות עם שני רופאים ו"רופא ידיד" במקרים רפואיים ועוד‏[9]. הם מצטטים את דבריו של הרבי אודות שימוש בספרים למטרת 'גורל': "מצד גודל הזהירות שצריכה להיות בספרי קודש - אולי כדאי להימנע מלהשתמש בספרי קודש, ופשיטא שלא בשביל בירור בענייני חול, ויעשו "גורל" בשאר אופנים"‏[10]".

המצדדים במנהג, טוענים שאין זה 'גורל', אלא דרך לכתוב ולתקשר עם הרבי. לדבריהם, צדיקים הכניסו את עצמם לתוך תורתם, ולכן כאשר מכניסים מכתב או בקשה לספרו של צדיק - הרי זה כאילו נמסר המכתב לידיו‏[11]. עוד הם אומרים שפעולה דומה נעשתה גם בחיי הרבי, על ידי חסידי חב"ד ששהו ברוסיה ללא יכולת ליצור עמו קשר. הם הכניסו את מכתביהם לספר התניא וניסו להבין את התשובה לפי הדף שבו פתחו‏[12]. המצדדים מצביעים על כך שהרבי עצמו הציע ביחס לקודמו, להניח מכתב בין דפי אחד מספריו כדרך לכתוב אליו‏[13], בנוסף, הם מצטטים את דברי הרבי: "וכידוע המנהג דכמה וכמה מישראל, הן גדולי ישראל, והן אנשים פשוטים וכן נשים - שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש, ומסתכלים במקום שנפתח הספר ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל"‏[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאה:

מפתחות

תרגום:

כתיבה לרבי באגרות

  • .igrot.com - אתר המאפשר כתיבת מכתב באגרות הקודש וקבלת תוצאות אונליין.

אודות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום דובער לוין, לכבודה של תורה, ר"ח אלול ה'תשמ"ט, יצא לאור לרגל הדפסת הכרך ה-13 של אגרות קודש, על ידי הוצאת ספרים קה"ת עם ועד כפר חב"ד ועם בית אגודת חסידי חב"ד, בכפר חב"ד
  2. ^ המכתב הראשון שנדפס הוא מיום א' ט"ו טבת ה'תרפ"ה ונכתבה ליוסף ראזין, הגאון הרוגוצובי (אגרת ז'תשנט, נדפסה בכרך כא - השלמות). המכתב האורגינלי שנשלח לרב ראזין הוצע למכירה פומבית במרץ 2012 https://www.kestenbaum.net/content.php?item=1431
  3. ^ שני כרכים בהוצאת קה"ת.
  4. ^ קובי נחשוני, הרב שרלו על אגרות הקודש: דרישה אל המתים, באתר ynet‏, 26 באוגוסט 2008
  5. ^ כתיבה לרבי מקובלת בחסידות חב"ד גם כדיווח על פעילויות שנעשות לפי הוראותיו או על אירועים כיום הולדת, לידה וכדומה
  6. ^ הרב יובל שרלו באתר מורשת תשובה בנושא, הבהרה לתשובה הנ"ל
  7. ^ ‫הרב שמואל סלוטקי, מותר לפתוח אגרות-קודש כדי לדעת אם הזיווג נכון?, באתר ynet‏, 25 בפברואר 2008‬
  8. ^ תשובה הרב מזוז באתר ישיבת כיסא רחמים
  9. ^ ראה "סודו של הרבי, ד"ר יחיאל הררי, עמודים 271-272
  10. ^ סיון תשמ"ט, ספר השיחות תשמ"ט חלק ב עמוד 489 הערה 98; הרב יוסף ש. גינזבורג, לשאול באמצעות 'אגרות קודש' של הרבי? באתר צעירי אגודת חב"ד.
  11. ^ הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, קבלת תשובות באגרות קודש; מה הן אגרות קודש? - אתר IGROT.COM
  12. ^ סיפור מופת מסירות נפש ברוסיה בביצוע הרב יוסי ג'ייקובסון, סרטון באתר YouTube סרטונים
  13. ^ "לאחר תפלת הבוקר וחזרת הדא"ח - יקרא כל אחד פ"נ (כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על כל פנים לראות את פני כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאלו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' של תורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. ולשלחו (אם באפשרי בו ביום) על מנת לקראותו על ציון שלו.". אגרות קודש ח"ד עמ' קמב
  14. ^ ד' חשון תשמ"ט, תורת מנחם התוועדויות, תשמ"ט ח"א ע' 309