נוף הגליל

(הופנה מהדף נצרת עלית)
נוֹף הַגָּלִיל
שם בערבית نوف هچليل
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רונן פלוט
גובה ממוצע[1] ‎327 מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2023 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 44,792 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 51
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.60 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,362 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 152
תחום שיפוט[4] 32,880 דונם
    - דירוג ארצי[2] 60
32°42′27″N 35°19′20″E / 32.7076363362097°N 35.322295196944°E / 32.7076363362097; 35.322295196944
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 147
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3931
    - דירוג ארצי[2] 151
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.9%
גילאי 5 - 9 7.4%
גילאי 10 - 14 6.3%
גילאי 15 - 19 6.2%
גילאי 20 - 29 13.5%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 16.9%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 18.3%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 17
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 7
תלמידים 3,815
 –  יסודי 2,313
 –  על-יסודי 1,502
מספר כיתות 190
ממוצע תלמידים לכיתה 21.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל נוֹף הַגָּלִיל נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
www.nof-hagalil.muni.il
סמליל ממותג של העיר, בשימוש משלהי 2020

נוֹף הַגָּלִילערבית: نوف هچليل) היא עיר בגליל התחתון ובמחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1974 ואילך, לאחר שהייתה מועצה מקומית החל מ-1963.[6] עד יוני 2019 נקראה העיר בשם נָצְרַת עִלִּית (نتسرات عيليت) בשל סמיכותה לעיר נצרת.[7] נוף הגליל היא עיר מעורבת[8] ולפי הלמ"ס נכון לסוף שנת 2021[9] – כ-53% מתושביה הם יהודים, לצד מיעוטים משמעותיים של כ-19.6% ערבים-נוצרים ושל כ-12.1% ערבים-מוסלמים.[10]

העיר נמצאת בחלק המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת, צפונית ומזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ' מעל לפני הים. שיא גובהה של העיר הוא 573 מ', באזור הר יונה ("ג'אבל סיח'").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר בעת שנקראה נצרת עילית

ב-18 באוקטובר 1953 הכין ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון תוכנית ביטחונית, שאחד החשובים בסעיפיה, היה סעיף 15: "ייהוד הגליל ונצרת".[11]

הקמתה של העיר החלה בדצמבר 1956, על פי חזונו של בן-גוריון. העיר, שנקראה בתחילה "קריית נצרת", ולאחר מכן "נצרת עילית", נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים.

בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי "התרבות הרוסית" בישראל. בנוסף, עברו אליה הרבה תושבים מהעיר נצרת הסמוכה. העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהוא גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא. המתח בין היהודים והערבים התפרץ באלימות של בני מיעוטים באירועי אוקטובר 2000.

חזון מקימי העיר היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל תושבי הגליל. לכן נבנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון ברשות מקרקעי ישראל, מחוז הצפון במשרד החינוך ועוד. רבים מן המשרדים ממוקמים ב"קריית הממשלה" על שם יצחק רבין, בה מצוי גם מבנה היכל המשפט, שבנייתו הסתיימה בשנת 1999, המכיל את בית המשפט המחוזי, בית הדין האזורי לעבודה ובית משפט השלום.

מאז שנות ה-70 התקיימה הגירה של ערבים לעיר. במאה ה-21 משפחות רבות מהמגזר היהודי נטשו את העיר.[12]

באפריל 2017 אושרה תוכנית המתאר לעיר, במסגרתה יוקמו 12 אלף יחידות דיור חדשות ו-3,000 חדרי מלון, וישודרגו תשתיות התחבורה בעיר ואף הגישה לאזור התעשייה ציפורית.[13]

בעשור השני של המאה ה-21 החלו להיקלט בעיר עשרות משפחות עולים מקרב בני המנשה.[14]

בדצמבר 2020 הודיע צה"ל רשמית על הקמת שכונה חדשה למשרתי צבא קבע בנוף הגליל.[15]

החלפת השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי הכיתוב הקודם "עיריית נצרת עילית" על גבי בניין העירייה, ומעליהם הכיתוב החדש "עיריית נוף הגליל"

כבר בעת הקמת העיר הסתייג בן-גוריון מהשם "נצרת עילית", בגלל הקשר שיש לו עם הנצרות, הוא הציע להחליף את השם ל"קרת" – מילה מקראית שמשמעותה עיר גדולה,[16] אך השינוי לא יצא לפועל.[17] בנובמבר 2018 הודיע ראש העיר, רונן פלוט, כי בכוונתו לשנות את שם העיר, כדי שלא יימשך הבלבול עם נצרת.[18] העירייה קראה לציבור להציע שמות לעיר.[19] לבסוף, מתוך חמש הצעות נבחרות (נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל), נבחר השם "נוף הגליל".[20] השם החדש אושר בוועדת השמות הממשלתית במרץ 2019,‏[7] ובמועצת העירייה ביוני 2019.[21] בנוסף התקיים משאל בין התושבים לאישור השם החדש.[22] במשאל השתתפו כ־10,000 תושבים שמהווים כ־18% מבעלי זכות הבחירה,[23] וכ-80% מהם הצביעו בעד שינוי שם העיר.[24] ב-21 ביוני 2019 שונה השם רשמית ל"נוף הגליל".[25]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר 2023 (אומדן), מתגוררים בנוף הגליל 44,792 תושבים (מקום 51 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 78.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,206 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[26]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

דתות ומוצאות אתניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ישעיהו הרצל משמש כרב העיר.

על פי הלמ"ס נכון לסוף 2021, אוכלוסיית העיר היא מעורבת ומורכבת מ:[27]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל שטראוס גרופ בעיר, ממקורות התעסוקה החשובים של תושבי העיר
"מרכז רסקו" – אחד ממרכזי המסחר בעיר
הרחוב האיטלקי במרכז המזון (Merkaza) בעיר

נוף הגליל, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית – הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה. בעיר יש חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א', ב' ו-ג', אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה ציפורית שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה. בשנת 1957 הוקם מפעל צ.ד. לייצור שוקולד וממתקים. מאוחר יותר נקנתה החברה והמפעל עמה על ידי עלית. המפעל מעסיק כ-600 עובדים תושבי העיר והסביבה (נכון לשנת 2008). קיים בעיר קניון, שוק עירוני במבנה מקורה ומספר של מרכזים מסחריים.

תוכנית "נצרת 2000" אשר הוכנה לרגל ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, בנצרת הסמוכה, תכננה ליצור באזור תשתית תיירותית לבואם של תיירים רבים. שני בתי מלון מפוארים נבנו בגבול העיר, אך כפי הנראה בשל הירידה בתיירות בעקבות מהומות אוקטובר 2000 אחד המלונות נסגר, שימש תקופה מסוימת בתור מתקן כליאה לעובדים זרים, הוחזר לפעילות ומשמש בעיקר לכנסים, השתלמויות וועדי עובדים ואילו השני מתפקד כמלון אך בצורה חלקית וחלק ניכר ממנו מאוכלס על ידי משרדי מינהל מקרקעי ישראל.

תרבות, חינוך, תיירות וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מערכת חינוך מפותחת, וכן המכללה הטכנולוגית נוף הגליל המשמשת כבית ספר להנדסאים. בעיר פועלים מוסדות חינוך של כמה קהילות בהם קהילה גדולה של חסידות חב"ד, משנת תשנ"ו רבה הראשי של העיר הוא הרב ישעיהו הרצל מחסידות חב"ד. בשנת 2010 נפתחו בעיר ישיבה תיכונית,[28] ישיבת ההסדר נוף הגליל,[29] שני גרעינים תורניים[29]הגרעין של תורת החיים וגרעין של ישיבת ההסדר[30][31] ומכינה קדם צבאית בשם תבור.[32] כמו כן נוסד בעיר קיבוץ משעול, כקיבוץ עירוני המגדיר את עצמו כקיבוץ-קבוצות-מחנכים, ומשתייך לקבוצות הבחירה של תנועת המחנות העולים. בעיר פועלת גם תנועת הצופים בשכונת הר יונה - "שבט איריס", וכן גם תנועות הנוער הדתיות אריאל ובני עקיבא. בעיר פועלת תוכנית תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, המביאה כ־60 מורים מארצות הברית לישראל למשך הקיץ כדי שילמדו אנגלית בבתי הספר.[33] בנוסף פועלים בעיר רשת המרכזים הקהילתיים המרכזים את הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים.

לצד 16 בתי הספר המשרתים את התלמידים היהודים, לא פועל בעיר ולו בית ספר אחד ערבי, והתלמידים הערבים לומדים בבתי ספר פרטיים בנצרת. בשנת 2021 דחה בית המשפט העליון עתירה בנושא שהגישו הורים.

קבוצת הכדורגל של העיר, הפועל נוף הגליל, משחקת בליגה הלאומית. קבוצת הכדורסל של העיר, הפועל נעם העמק עילית, משחקת בליגה הארצית.

עיריית נוף הגליל מקפידה לשמור על שטחים ירוקים, ועל ייעור. בסמוך לעיר נמצא "יער צ'רצ'יל" (אשר הכסף לנטיעתו נתרם על ידי יהודי בריטניה לזכרו של וינסטון צ'רצ'יל). היער המשתרע במורד ההר בין נוף הגליל לעמק יזרעאל מספק נקודות לצפייה בנוף העמק.

יד לחללי פעולות האיבה בני העיר
יד לבני העיר שנפלו במלחמות ישראל

קרן קולנוע אזורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019 הוקמה קרן הקולנוע הצפונית הפועלת מתוך העיר נוף הגליל. הקרן נתמכת על ידי משרד התרבות והוקמה כמיזם של עמותת "מרכז תרבות נוף הגליל" ופועל רבות להפקת יצירה קולנועית ישראלית מקורית, מתוך אמונה כי תמיכה ביצירה קולנועית מקומית, אשר משמיעה את קולם של היוצרים שחיים בפריפריה, תקדם מעורבות חברתית גדולה יותר, וחיבור עז ומשמעותי יותר בין חלקי החברה ותיתן מקום ראוי ומשמעותי יותר בסדר היום הציבורי ליצירות שעד כה לא קיבלו ביטוי הולם בקולנוע הישראלי.[34]

פרויקט הקולנוע הגלילי זוכה להשקיע משאביו בקידום יצירה מקומית, משמש בית עבור יצירות קולנועיות של יוצרים מהגליל, או כאלה המתרחשות באזור הגליל, לתת מקום לאמירות חברתיות ותרבותיות תוך הקפדה מהותית על איכות היצירה על כל מרכיביה. התמיכה של פרויקט הקולנוע הגלילי באה לידי ביטוי בקרנות, תמיכות תקציביות, סדנאות, והעשרה במגוון תכנים שיאפשרו קידום יוצרים מהפריפריה בכלל ומהגליל בפרט.[35]

תחבורה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התחבורה העירונית בעיר אחראית חברת שירותי אוטובוסים מאוחדים נצרת. על עיקר התחבורה הבינעירונית אחראית חברת הנסיעות והתיירות נצרת, בנוסף חברת אגד מפעילה קווים בינעירוניים לירושלים, תל אביב-יפו, עכו, חדרה וחברת סופרבוס מפעילה קווים לעפולה ובפרט לתחנת הרכבת בעיר.

בעיר מופעלת תחבורה ציבורית במהלך השבת: מספר קווים עירוניים מופעלים במתכונת מצומצמת וכל הקווים הנוסעים לעיר הסמוכה נצרת, ועוברים בחלקי העיר, פועלים במתכונת רגילה. בנוסף, קו 332 (מופעל על ידי "נסיעות ותיירות נצרת") המקשר את נוף הגליל לחיפה פועל ביום שבת החל משעות הבוקר המוקדמות. גם קו 342 מקשר בין נוף הגליל לחיפה, ומגיע למרכזית המפרץ. כמו כן גם קו 955 המקשר בין נוף הגליל לירושלים.

פרויקט הרכבת הקלה מתחנת מרכזית המפרץ נמצא בשלב ההקמה בפועל, תוואי הרכבת בנוף הגליל יעבור בתחנות: הר יונה וקריית הממשלה, וימשיך לעיר נצרת. הרכבת תקשר את הערים לעיר חיפה ולכל רשת הרכבת בארץ. הפרויקט נעשה ונבנה על ידי חברת יפה נוף.[36]

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריית הממשלה על שם רבין בעיר
פרקליטות מחוז הצפון, שמושבה בנוף הגליל
היכל המשפט בעיר

נכון לשנת 2017 קיימות בעיר כארבע-עשרה שכונות מגורים והן:

ואחת בשלבי תכנון:

  • שכונת קדמת תבור

מרכזים קהילתיים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועל מרכז הצעירים – המרכז פונה לחיילים, חיילים משוחררים, זוגות צעירים וסטודנטים בגילאים 18–35 ומציע מבחר שירותים:

  • מידע וייעוץ בנושאי זכויות והטבות לחיילים משוחררים.
  • סיוע במציאת עבודה לצעירי העיר, סיוע במציאת עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. סיוע בכתיבת קורות חיים והכנה לראיון עבודה.
  • ירידי תעסוקה מקומיים.
  • הכוונה מקצועית וסדנאות שונות כגון: מציאת כיוון מקצועי, הכנה לראיונות קבלה, קורסים מקצועיים בתחום ההיי-טק.
  • מידע נרחב וסיוע בקבלת מלגות ללימודים אקדמיים.
  • ייעוץ והכוונה ללימודים אקדמיים. כמו כן גם קורסים כגון הכנה לבחינה הפסיכומטרית והכנת תיק עבודות למועמדים ללימודים בתחום העיצוב.
  • מפגשי תרבות ופנאי לבוגרים והקמת גרעין של פעילים בהתנדבות למיזמים חברתיים שונים.
  • קורסים לאנגלית, ערבית, פסיכומטרי, תאוריה ועוד.
  • סדנאות להעשרה כללית.

בעיר פועל גם מרכז יוניסטרים – עמותה לפיתוח מנהיגות חברתית ועסקית בקרב בני נוער.

ראשי עירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תפקיד ראש המועצה הראשון וראש העיר הראשון מילא מרדכי אלון. מנחם אריאב עמד בראש העירייה מ-1977 ועד פרישתו בשנת 2008. בבחירות 2008 נבחר שמעון גפסו. בשנת 2013 הושעה גפסו מתפקידו עקב חשדות לפלילים. הוא נבחר מחדש לראשות העירייה, אך עקב השעייתו נבחר אלכסנדר גדלקין שהיה ממלא מקומו לתפקיד ראש העיר. בפברואר 2015 הורשע גפסו בלקיחת שוחד,[37] וב-26 באפריל 2015 נדון לשישה חודשי עבודות שירות וקנס של 20 אלף ש"ח.[38] השופט לא הטיל קלון על גפסו ולכן הוא חזר לתפקידו כראש העיר. בהמשך הגיע גפסו להסכמה על יציאה לחופשה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במקומו נכנס נתנאל טוויטו לתפקיד ראש העיר. ב-9 בדצמבר 2015 זוכה גפסו מהמשפט השני שהתנהל נגדו ועל כן היה יכול לחזור לראשות העירייה.[39] ב-31 במרץ 2016 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גפסו, וקיבל את ערעורה של הפרקליטות, ופסק כי היה קלון במעשיו, וגזר עליו 6 חודשי מאסר בפועל.[40] ב-3 ביולי 2016 החל לרצות את מאסרו בכלא חרמון[41].

ב-7 ביוני 2016 נבחר רונן פלוט לראש העירייה.[42]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-26 בדצמבר 2023.
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ פקודת העיריות, 2 ביוני 1974, קובץ התקנות 3188, עמ' 1377–1378, 26 ביוני 1974
  7. ^ 1 2 פרוטוקול ועדת השמות הממשלתית, 7 במרץ 2019
    הודעה בדבר קביעת שמות, י"פ 8201 מ-15 באפריל 2019
  8. ^ על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
  9. ^ על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
  10. ^ על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
  11. ^ מיכאל בר-זוהר, בן-גוריון, כרך ב, פרק טו, עמ' 955.
  12. ^ אורנית עצר, דו"ח: היהודים נוטשים את הערים המעורבות, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2011
  13. ^ הילה ציאון‏, חשיפה לצפון: אושרה תכנית מתאר לנצרת עלית שתוסיף 12 אלף דירות, באתר וואלה!‏, 30 באפריל 2017
  14. ^ בני המנשה מגיעים לעיר, באתר עיריית נצרת עלית
  15. ^ צה"ל הודיע רשמית על הקמת שכונה חדשה למשרתי קבע בנוף הגליל, באתר עיריית נוף הגליל, ‏17 בדצמבר 2020
  16. ^ כמו "קרייה", לדוגמה ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"א
  17. ^ יוסי וקנין, פרוטוקול מלפני 60 שנה חושף: השם שהציע בן גוריון לעיר נצרת עילית, באתר mynet‏ העמק, 16 ביוני 2019
  18. ^ אחרי 62 שנה: העיר נצרת עילית היהודית תשנה את שמה, באתר לדעת, ‏5 בנובמבר 2018
  19. ^ בוחרים שם חדש לנצרת עילית, באתר עיריית נצרת עילית
  20. ^ ישראל מושקוביץ, השם החדש של נצרת עילית: נוף הגליל, באתר ynet, 11 במרץ 2019
  21. ^ 17 חברי מועצת עיריית נצרת עילית תומכים בשינוי שם העיר, באתר עיריית נצרת עילית, ‏13 ביוני 2019
  22. ^ נותנים שם לעיר, בונים עתיד, באתר עיריית נוף הגליל
  23. ^ משה כהן, ‏התושבים יכריעו: בנצרת עילית הצביעו על שינוי שם העיר, באתר מעריב אונליין, 18 ביוני 2019
  24. ^ אתר למנויים בלבד נעה שפיגל, רוב תושבי נצרת עילית הכריעו: שם העיר ישונה לנוף הגליל, באתר הארץ, 21 ביוני 2019
  25. ^ עדי חשמונאי, וייקרא שמה בישראל, באתר ישראל היום, 27 ביוני 2019
  26. ^ פרופיל נוף הגליל באתר הלמ"ס
  27. ^ על פי גרף "לאום ודת" של הלמ"ס
  28. ^ עיריית נוף הגליל (נצרת עילית), באתר www.nof-hagalil.muni.il
  29. ^ 1 2 שלמה פיוטרקובסקינצרת עילית: ישיבת הסדר חדשה נולדה, באתר ערוץ 7, 6 בספטמבר 2010
  30. ^ אתר הגרעין התורני תורת החיים
  31. ^ בני משה, בערים המעורבות גאים להיות יהודים, באתר ערוץ 7, 30 בספטמבר 2010
  32. ^ שלוחה למכינה על שם רבין בנצרת עילית
  33. ^ תלמ"א- התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית
  34. ^ פרויקט הקולנוע הגלילי | תמיכות ביוצרי קולנוע מהגליל | חממת תסריטאים | סדנאות, באתר פרויקט הקולנוע הגלילי, ‏2023
  35. ^ טופס הגשה לפרויקט דוקו מלחמה בגליל, באתר Google Docs
  36. ^ ליאור גוטמן, שבע עשרה שנה לקו רכבת: הוועדה לתשתיות לאומיות תוציא לתכנון את פרויקט הרכבת הקלה מחיפה לנצרת, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2020
  37. ^ חן מענית, ‏ראש עיריית נצרת עילית שמעון גפסו הורשע בלקיחת שוחד, באתר גלובס, 19 בפברואר 2015
  38. ^ קארין רוזקובסקי, ‏שמעון גפסו נידון ל-6 חודשי עבודות שירות על עבירת שוחד, באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2015
  39. ^ נעה שפיגל, ראש העיר נצרת עילית שמעון גפסו זוכה מהאישומים נגדו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2015
  40. ^ אלי אשכנזי וגלי גינת‏, העליון קבע: יוטל קלון על ראש עיריית נצרת עילית והוא ילך לכלא, באתר וואלה!‏, 31 במרץ 2016
  41. ^ יונתן הללי, ‏ראש עיריית נצרת לשעבר שמעון גפסו החל לרצות את מאסרו, באתר מעריב אונליין, 3 ביולי 2016
  42. ^ נצרת עילית: רונן פלוט נבחר לראשות העיר, באתר ‏מאקו‏, 8 ביוני 2016


ראשי עיריית נוף הגליל
מוטקה אלון מנחם אריאב שמעון גפסו אלכס גדלקין (מ"מ) נתנאל טוויטו (מ"מ) רונן פלוט
1963–1977 1977–2008 2008–2015 2013–2015 2015–2016 מ-2016
בעבר נקראה העיר נצרת עילית ובשנת 2019 שמה שונה לנוף הגליל