לדלג לתוכן

משתמש:מעט מן האור/אריה האיתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעט מן האור/אריה האיתן
לידה קריית ים
שם במה אריה האיתן
שם לידה אריה מליחי
מדינה ישראל
תקופת הפעילות מ-1995
מקום לימודים בית צבי

אריה האיתן (נולד ב--- בקריית ים) הוא שחקן ישראלי חוזר בתשובה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל כבכור במשפחה של חמישה ילדים בקריית ים. אביו ממוצא תימני ואימו ממוצא מרוקאית. כשהיה בגיל 12 אביו רצח את אימו והוא עבר לגדול אצל סבו וסבתו, ימין ושולה שריקי, בצפת[1]. בשנת 2023 שינה את שם משפחתו להאיתן.

ב-1995 סיים שלוש שנות לימודי משחק בבית צבי[2]. בוגר סדנת משחק בהדרכת איוואנה צ'בק.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 שיחק בסרט הטלוויזיה "אישה מרציפן" שכתבה מירב בן גוריון וביים איתן גרין.

ב-1998 גילם את אבנר אלקיים בסדרה "טירונות" שיצרו אורי ובני ברבש.

ב-1999 גילם אלחוטאי בסדרה "אגוז" שביים אלי כהן בערוץ הראשון.

ב-2002 גילם את סולי בסדרה "כנפיים"[3] שכתבו אופיר בביוף וטל אימברמן וביים שמואל אימברמן בערוץ הראשון.

ב-2006 גילם את סירקין בסרט "מלח הארץ" שכתב בני ברבש וביים אורי ברבש.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 שיחק בהצגה "לשבור את הצופן" (אנ') (על חייו של אלן טיורינג) שכתב יו ויטמור(אנ') שביימה אתי רזניק בתיאטרון הספרייה.

ב-2001 שיחק בהצגה "נוימן - אגדת חיילים"[4] מאת מיכאל גורביץ' שביים אודי בן-משה בתיאטרון תמונע[5], הצגה זו זכתה בפרס התיאטרון הישראלי להצגת פרינג' לשנת 2002[6]. ב-2003 שיחק בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה"[7] מאת טנסי ויליאמס שביים אילן רונן בתיאטרון בית ליסין.

ב-2004 שיחק בהצגה "סימנים מלידה"[8] שכתב וביים איציק ג'ולי בתיאטרון תמונע.

ב-2013 הצטרף לאנסמבל נאפולופו[9] על שם אביתר בורובסקי. ב-2020 כתב ושיחק בהצגה האוטוביוגרפית "שתי נעליים שמאליות"[10] שביים שמואל הדג'ס בפסטיבל תיאטרונטו.

רימון בין לבבות (תיאטרון ארצי לנוער),

חקירה (תיאטרון ארצי לנוער),

ריתוק (תיאטרון ארצי לנוער),

סכנה (תיאטרון ארצי לנוער),

שימו לב אליי (התיאטרון שלנו) משחק בתיאטרון פסיק בהצגות: אחי ישראלי[11], אדיפוס המלך, מחכים לגודו, נסיך הצללים, מוסררה, מוטל בן פייסי החזן. הוואה ז'ה

בנוסף מעביר בתיאטרון פסיק סדנאות קומדיה דל’ארטה, מורה למשחק ובמאי במסגרת המרכז ללימודי משחק – פלטפורמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורי שרון, "תנו לי לראות את ילדי", חדשות, 9 ביוני 1985
  2. ^ [אריה שריקי] באתר בית צבי
  3. ^ כנפיים | פרק 1 - ברוכים הבאים לחיל האוויר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בדצמבר 2002
  4. ^ מרב יודילוביץ', אגדת חיילים חוזרת, באתר ynet, 5 בדצמבר 2001
  5. ^ מאת ציפי שוחט, הצגות חדשות בתיאטרון תמונע, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2001
  6. ^ מאת ציפי שוחט, "העבד" של גשר היא הצגת השנה בתיאטרון, באתר הארץ, 30 במרץ 2003
  7. ^ שי בר יעקב, להתמודד עם המיתוס, באתר ynet, 16 ביולי 2003
  8. ^ סימנים מלידה באתר תיאטרון תמונע
  9. ^ נאפולופו. הדור הבא של התאטרון - תאטרון ספונטני, בעמוד הפייסבוק של אראל, 15 בנובמבר 2013
  10. ^ שתי נעליים שמאליות
  11. ^ מאיה כהן, גולן אזולאי: מפחד שאנחנו בדרך למלחמת אחים, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2018