תיאטרונטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פסטיבל תיאטרונטו)
תיאטרונטו
סמליל פסטיבל תיאטרונטו
מייסד תיאטרונטו יעקב (יענקלה) אגמון ורעייתו השחקנית גילה אלמגור, מנהלת תיאטרונטו מאז 2021
מייסד תיאטרונטו יעקב (יענקלה) אגמון ורעייתו השחקנית גילה אלמגור, מנהלת תיאטרונטו מאז 2021
סוג פסטיבל תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מייסדים יעקב אגמון עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדים
תאריכי פעילות 1990–הווה (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מועד שנתי חול המועד פסח
משך הפסטיבל כשבועיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
איציק ויינגרטן, "לרקוד עם אבא", פסטיבל תיאטרונטו, 1992

תיאטרונטו הוא פסטיבל תיאטרון להצגות יחיד (מונודרמה) המתקיים בתל אביב-יפו, החל משנת 1990. בפסטיבל נוצר דיאלוג ישיר בין השחקן היחיד לקהל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הפסטיבל מצביע על מטרתו. הֶלחֵם המילים תיאטרון + נטו, מכוונים להצגה הנשענת, בדומה לימיו הראשונים של התיאטרון, על המילים הכתובות ויכולתו של שחקן לעורר אותן לכדי סיפור והצגה. תיאטרון זה נעדר פירוטכניקה ועזרים מתקדמים שילוו אותו.

התיאטרונטו מתקיים בכל שנה בחודש אפריל במהלך חול המועד פסח, ובמרכזו מתקיימת תחרות שאל שלביה הסופיים מגיעות הצגות בודדות. יוזם ומנכ"ל הפסטיבל הוא יעקב אגמון שצוטט באשר למשנתו על ייחודיות התיאטרונטו:

השחקן הבודד הוא כמו קוסם או מכשף שעומד על הבמה ומה שהוא מביא, זה מה שיש. אין לך לאן לברוח - לא לתפאורה ולא לאביזרים או לשחקנים נוספים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבל נוסד בשנת 1990, ביוזמתו של יעקב אגמון, בשיתוף עם התיאטרון הקאמרי, הבמאי אילן רונן[2], עמותת אמנות לעם, וקרן "מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות"[3]. בשנה הראשונה עלו 14 הצגות במשך 3 ימים[4]. בשנים הראשונות התקיים הפסטיבל במרכז סוזן דלל בנווה צדק.

בשנת 1995, עם מינוי אגמון לניהול תיאטרון הבימה, נדד יחד איתו גם הפסטיבל והפך למזוהה עם הבימה. בשנת 2000 הוחלט להפסיק את הפסטיבל מחוסר תקציב, אך הוא חזר שנתיים אחר כך ב-2003[5].

בשנת 2005, לאחר פרישתו של אגמון מהבימה, חזר הפסטיבל לסוזן דלאל[6], ואף לשנה אחת לעכו[7]. החל משנת 2008 הוא מתקיים במתחם יפו העתיקה בשיתוף עם הנמל והתיאטרון הערבי-עברי. בשנת 2009 התרחב הפסטיבל ונוספה לו תחרות להצגות ילדים[1] כחלק מהתיאטרונטו הכללי[8].

משנת 2011 הפסטיבל הרחיב את פעילותו הבינלאומית והעלה גם הצגות אורחות מרחבי העולם.

בשנת 2012, נערך הפסטיבל במתחם יפו העתיקה ונעשה ניסיון ראשון לשלב ערב מחול בתוכנית האמנותית[9].

בשנת 2020, בוטל הפסטיבל בעקבות מגפת הקורונה[10].

לפני מותו, בקש אגמון מגילה אלמגור רעייתו להמשיך ולנהל את הפסטיבל. הפסטיבל הראשון בניהולה יתקיים ביפו העתיקה בין ה-29 עד 31 במרץ ובעכו העתיקה החל מ-30 במרץ ועד הראשון באפריל 2021[11].

פרס התיאטרונטו על שם נסים עזיקרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסטיבל מעניק את "פרס התיאטרונטו" על שם נסים עזיקרי (ממומן על ידי קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב ופרויקט מת"ן) לאמנים שנבחרים על ידי חבר שופטים.

בשנה הראשונה זכה בפרס הראשון רמי הויברגר, על משחקו בהצגה "תעתועון" שכתב יצחק בן-נר ועיבד וביים אילן תורן. פרס שני ניתן ליהודה אלמגור מתיאטרון החאן על הצגתו "הגמד". השופטים ציינו לשבח את שלושת השחקנים ארנון צדוק, דודו אלהרר ויוסי גינסברג. צוות השופטים כלל את: עדה בן-נחום, הדה בושס, ודן אלמגור[12].

  • ב-2004 זכתו במשותף ההצגה "ככה אני פאם פאטאל" של גילי בן אוזיליו שביים איסי ממנוב, וההצגה "בצהרי היום" בבימויו של שמואל וילוז'ני ובכיכובו של יפתח קליין. ציון לשבח ניתן להצגה "הנבלות" על פי ספרו של יורם קניוק ובכיכובו של אלכס אנסקי[13].
  • ב-2005 זכה המחזה "גילי" מאת אורנה יקיר, המבוסס על הספר בשם "הספר של גילי" מאת ד"ר הניה שנון-קליין, עם השחקנית שרית וינו-אלעד[14].
  • ב-2006 זכתה ההצגה "בטווח יריקה" של ח'ליפה נאטור[15].
  • ב-2007 זכתה ההצגה "פשוטה", שכתבה ובה שיחקה מיקי פלג רוטשטיין וביים נורמן עיסא[16].
  • ב-2008 זכה השחקן אלי גורנשטיין בפרס הראשון, על משחקו במונודרמה "אטרוף", שכתבה דנה אידיסיס על פי נובלה מאת דויד גרוסמן, וביים בנצי אידיסיס[17].
  • ב-2009 זכתה ההצגה "הבן של יעקוב" מאת גליה בארי, בבימויה של שרית וינו-אלעד בכיכובו של ליאור זוהר. לראשונה הוענק פרס להצגת הילדים הטובה ביותר, מטעם עיריית תל אביב - יפו, ל"הקרב הראשון בנחל קשישון" אותה כתב אפרים סידון וביים מאור זגורי עם השחקנית מסקי שיברו[18].
  • ב-2014 זכה השחקן דור צויגנבום בפרס הראשון, על מחזה פרי עטו, שעוסק ביחסיו המורכבים עם אמו. ציון לשבח הוענק לשחקנית עדי שניר[19].
  • ב-2015 זכתה השחקנית קרן צור עם ההצגה "מקורקעת" מאת ג'ורג' בראנט ובבימוי סיני פתר. בפרס ציון לשבח זכתה השחקנית נופר מועטי על תפקידה בהצגה "קשקושים"[20].
  • ב-2016 זכתה ההצגה "עדות מהזמן שאחרי" מאת ובביצוע סנאית בן געש, העוסקת בעדויות של אנשים שמלחמות שינו את חייהם[21]. בציון לשבח זכתה "סיפור שטרם נולד" של השחקנית רחיק חאג' יחיא סלימאן, העוסקת באשה ערבייה שהוטרדה מינית[22].
  • ב-2018 זכו למיס עמאר ששיחקה בהצגה "ואדי מילח" ונינה קוטלר שהופיעה ב"עדיין אליס". קורין ולך ושחר נץ זכו בציון לשבח[23].
  • ב-2019 זכתה תרין שלפי עם ההצגה "להזיז את השמש", המבוססת על התמודדותה עם מחלת הסרטן, ואמיר פתר על משחקו בהצגה "אואזיס" בהשראת הספר "שחר במדבר" מאת נואל פאורליר[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות ותוכניות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מרב יודילוביץ', החל מהשנה: תיאטרונטו גם לילדים, באתר ynet, 16 בנובמבר 2008
  2. ^ חיים נגיד, תיאטרונטו. השחקן הוא הארוע, מעריב, 20 בפברואר 1990
  3. ^ 15 בכורות של הצגות יחיד, מעריב, 8 בינואר 1990
  4. ^ שוש אביגל, תיאטרונטו - חגיגה של הצגות יחיד - תוכנית הפסטיבל, חדשות, 23 במרץ 1990
    שוש אביגל, תיאטוונטו – סיכום ביניים, חדשות, 27 במרץ 1990
  5. ^ פסטיבל "תיאטרונטו" חוזר לאחר הפסקה של שנתיים, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2003
  6. ^ מרב יודילוביץ', התיאטרונטו חוזר לאגמון, באתר ynet, 31 באוקטובר 2005
  7. ^ ציפי שוחטלבד בעכו, באתר הארץ, 13 בינואר 2007
  8. ^ תמרה שרייבר, ‏ניסויים בבני אדם בפסטיבל תיאטרונטו, באתר גלובס, 3 במרץ 2009
  9. ^ טל פרי, ‏אילו הצגות ישתתפו השנה בפסטיבל התיאטרונטו?, באתר גלובס, 13 במרץ 2012
  10. ^ עכבר העירפסטיבל תיאטרונטו 2020, באתר הארץ
  11. ^ יואב בירנברג, גילה אלמגור תנהל את פסטיבל תיאטרונטו במקום יעקב אגמון ז"ל, באתר ynet, 22 בפברואר 2021
  12. ^ חיים נגיד, הזוכה ב"תיאטרונטו" ־ רמי הויברגר, מעריב, 27 במרץ 1990
  13. ^ מרב יודילוביץ', שתי הצגות זכו ב"תיאטרונטו", באתר ynet, 29 במרץ 2004
    אורי אילון, ‏רק הצופים מתפכחים, באתר גלובס, 30 במרץ 2004
  14. ^ ציפי שוחט"שירלי ולנטיין" ו"ערבים רוקדים" בפסטיבל "תיאטרונטו", באתר הארץ, 27 במרץ 2005
  15. ^ שווה יריקה, באתר גלובס, 30 באפריל 2006
  16. ^ ציפי שוחט"פשוטה" זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל "תיאטרונטו" בעכו, באתר הארץ, 8 באפריל 2007
  17. ^ רונית רוקאסזוכה ה"תיאטרונטו": אלי גורנשטיין, באתר הארץ, 27 באפריל 2008
  18. ^ מיכל דותן, הבן של יעקוב זכתה בתיאטרונטו 2009, באתר הארץ, 13 באפריל 2009
  19. ^ עכבר העירהוכרזו הזוכים בפסטיבל תיאטרונטו 2014, באתר הארץ, 13 באפריל 2014
  20. ^ יאיר אשכנזי, ההצגה "מקורקעת" זכתה בתחרות בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 9 באפריל 2015
  21. ^ מנחה נופה, עכבר העיר, תיאטרונטו 2016: הבמה שנותנת קול לשורדים, באתר הארץ, 21 באפריל 2016
  22. ^ יאיר אשכנזי, הזוכה בפסטיבל תיאטרונטו: "עדות מהזמן שאחרי" של סנאית בן געש, באתר הארץ, 28 באפריל 2016
  23. ^ מיה אשרי, השחקניות למיס עמאר ונינה קוטלר הן הזוכות בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 5 באפריל 2018
  24. ^ איה חיות, ההצגות "להזיז את השמש" ו"אואזיס" זכו בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 25 באפריל 2019