אלי כהן (במאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי כהן (במאי)
Shay Danon 1973.jpg
מימין לשמאל: אלי כהן, שמעון לב ארי ושי דנון בהצגה מחכים לגודו. צוותא (1973)
תאריך לידה: 18 בדצמבר 1940 (בן 74)
עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: במאי, תסריטאי
פרופיל ב-IMDb

אלי כהן (נולד ב-18 בדצמבר 1940 בחדרה) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי. התפרסם כבמאי הסרטים "שתי אצבעות מצידון", "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל שירת כמפקד להקת הנח"ל. בין השנים 1963 - 1967 למד תיאטרון ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1970 - 1971 למד בבית הספר לקולנוע בלונדון (אנ').


משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60, במקביל לסיום לימודיו, החל לשחק בתיאטרון ובקולנוע, בדרך כלל בתפקידי הגבר הצעיר והנאה.‏[1]

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון הקיבוץ: ב-1966 שיחק בהצגה "הדיבוק מנווה שאנן" מאת עמיצור אילן.

בתיאטרון זווית: ב-1967 שיחק בהצגה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר שביים ראובן מורגן

בתיאטרון הקאמרי: ב-1968 שיחק בהצגה "הביתה" מאת הרולד פינטר שביים לאונרד שך; בהצגה "אנריקו" מאת לואיג'י פירנדלו שביים גרשון פלוטקין ובהצגה "נוכלים ואוהבים" מאת ג'ורג' פרקהאר שביים שמואל בונים ובהצגה "הנרי הרביעי" מאת שייקספיר שביים שמואל בונים. ב-1967 שיחק בהצגה "הפטנט" מאת אן ג'ליקו שביים שומאל בונים. ב-1969 שיחק בהצגה "ליזיסטרטה" מאת אריסטופנס שביים עודד קוטלר.

בתיאטרון צוותא: ב-1969 גילם את התפקיד הראשי לצד מרים ברנשטיין כהן בהצגה "לא ביום ולא בלילה" מאת אברהם רז שביים ארנון תמיר.‏[2].

בתיאטרון הבימה: ב-1971 גילם את אלוורו בהצגה "השושנה המקועקעת" מאת טנסי וויליאמס שביים מייקל מיצ'ם. ב-1973 גילם את בריק בהצגה "חתולה על גג פח לוהט" מאת טנסי וויליאמס שביים מייקל מיצ'ם.

שלוש פעמים גילם את אסטרגון לצד שמעון לב ארי שגילם את ולדימיר בהצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט: בפעם הראשונה, ב-1966, במסגרת הצגה שהועלתה על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב בבימויה של עדנה שביט; בפעם השנייה, ב-1974 הופיעו בצה"ל ובתיאטרון צוותא בבימויה של שביט; ובפעם השלישית, ב-1980.‏[1]

בטלוויזיה ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1967 גילם את נוסי - הטירון שהשבוי הערבי חוטף ממנו את הנשק - בסרט "סיירים" שכתבו אברהם הפנר ואורנה ספקטור וביים מיכה שגריר.‏[3] באותה שנה השתתף כהן בסרט "הוא הלך בשדות" שכתב וביים יוסף מילוא (ע"פ הספר "הוא הלך בשדות" של משה שמיר). ב-1968 גילם את אלי בסרט "אסירי החופש" שכתבו יגאל לב, נתן שחם ויונה זרצקי שגם ביים. הסרט עסק בחופשה בת 24 שעות שמקבלים שלושה אסירים וכלל סצנת אהבה בין אלי כהן ודליה פרידלנד שנחשבה נועזת בישראל של אותם זמנים‏[4]. הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ובפסטיבל קאן ב-1968 וזכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים "פנום פן" 1968.‏[5] ב-1969 שיחק בסרט "חמישה ימים בסיני" שביים מאוריציו לוצ'ידי. ב-1972 שיחק בסרט "לא ביום ולא בלילה"ביים סטיבן הילארד שטרן ע"פ מחזה מאת אברהם רז. לסרט זה גם כתב את התסריט לצד גיזה סלונים.‏[6]

ב-1988 גילם את מקס גנץ בסרט "הקיץ של אביה" שכתב לצד גילה אלמגור וחיים בוזגלו וביים בעצמו. ב-1998 גילם את אלפרד בסרט "סודות משפחה" שכתבו יהודית קציר, שמי זרחין ואיתן ענר וביימה ניצה גונן. ב-2001 גילם תפקיד אורח - דוד של מאור (עדי טרר) - בסדרה "פלורנטין". ב-2007 גילם את דן בסרט "החוב" שכתבו עידו רוזנבלום ואסף ברנשטיין שגם ביים. בין השנים 2008 - 2010 גילם את אורי שדות בסדרה "עד החתונה" שכתב אבנר ברנהיימר וביימו דפנה לוין ועודד לוטן. ב-2013 גילם את זינגר בסדרה "בני ערובה" שביימו רותם שמיר ועמרי גבעון. ב-2014 שיחק בסרט "ההיא שחוזרת הביתה" שכתב הוביימה מיכל דרייפוס

בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 ביים את ההצגה "זינזאנה" מאת עירא דביר בתיאטרון הבימה.

ביים סרטים דוקומנטריים בטלוויזיה הישראלית. בין סרטיו התיעודיים הבולטים:

  • "מילואים" (1974) - מפגש כפול עם פלוגת מילואים; לפני מלחמת יום הכיפורים ולאחריה.‏[7]
  • "לעמוד על הרגליים" (1974) - שנת שיקומו בתל השומר של קצין צה"ל, יואל שרון, שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים.‏[8]
  • "תזמורת" (1976) - אודות התזמורת העירונית בבאר שבע וקליטת הנגנים העולים בה.‏[9]
  • "שלושה ברמה" (1977) - סיפורם של שלושה מקבלי עיטורים בלחימה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים שרקעם השונה מציג את הפסיפס האנושי ממנו מורכב צה"ל.‏[10][11]
  • "מסתרי האניה הטבועה במעמקי ים סוף" (1980) - תיאור חיפוש אחר אניה הטבועה כ-60 שנה בים סוף, ערב החזרת חצי האי סיני למצרים, שמחפשיה מאמינים כי יש בה אוצר זהב.‏[12]
  • "פרשת איילנד" (1980) - דרמה (התסריט נכתב יחד עם עלי מוהר) המציגה באור סאטירי מאבק בין ותיקי העליות ובין הממסד החומרני המסוקר על ידי אמצעי התקשורת ובמיוחד הטלוויזיה המוצגת בצורה גרוטסקית.‏[13]
  • "אלתרמניה" (2001) - סרט תעודי באורך מלא (90 דקות) אודות נתן אלתרמן, הופק על ידי שרות הסרטים הישראלי.‏[14]
  • "רוזנטליס, דיוקן עצמי" (2006) - סרט תעודי אודות הצייר משה רוזנטליס.‏[15]
  • "גדר, חומה, גבול...", סדרה בעלת 3 פרקים על גדר ההפרדה בין ישראל והשטחים (2006).‏[16]

ב-1986 ביים כהן את הסרט העלילתי "שתי אצבעות מצידון" הסרט הופק על ידי וביוזמת יחידת ההסרטה של דובר צה"ל והייתה זו הפעם ראשונה בה הופץ לציבור הרחב סרט עלילתי באורך מלא שהופק על ידי יחידת ההסרטה.‏[17] הסרט זכה להצלחה גדולה, התקבל בהתלהבות בפסטיבל הקולנוע בקאן[18] וכ-700,000 צופים צפו בו בקולנוע. הסרט סובב סביב דמותו של קצין צעיר המגיע לפקד על מחלקה באזור כפרי בלבנון בזמן מלחמת לבנון ותמונת עולמו המאורגנת מתנפצת אל מול הכאוס הלבנוני. חלק נכבד מהסרט צולם באל-ח'יאם בלבנון.‏[19] כהן אף כתב את מילות שיר הנושא לסרט (לחן: בני נגרי) שהפך ללהיט בביצוע בועז עופרי.‏[20]

ב-1988 ביים את הסרט "הקיץ של אביה". הסרט מבוסס על ספר בעל אותו שם שכתבה גילה אלמגור. אלמגור, שהספר מבוסס על סיפור ילדותה, גם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו בתפקיד ראשי. מולה שיחקה בתפקיד הראשי השני, בתו של הבמאי, קאיפו כהן, שזכתה לשבחים רבים על משחקה. הסרט עסק בחוויות ילדה בת 10, בת לאם חד-הורית ניצולת שואה הפגועה בנפשה בראשית שנות ה-50. כהן עצמו שיחק בסרט בתפקיד גנץ, האיש שאביה (קאיפו כהן) חושבת בטעות שהוא אבא שלה.

ב-1991 ביים כהן סרט באנגלית בהפקה קנדית. הסרט "המריבה" (The Quarrel) שמתבסס על ספרו של חיים גראדה, "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי", עוסק במשבר הזהות היהודי ובקרע שבין הזרם הדתי ובין הזרם החילוני על רקע זיכרון השואה ומאורעותיה.‏[21] ב-1994 יצא למסכי הקולנוע סרטו האמריקאי, "The Soft Kill", מותחן קולנועי בהפקת אהוד בלייברג, שלא זכה להצלחה ניכרת.

ב-1994 ביים את סרט ההמשך ל"הקיץ של אביה", "עץ הדומים תפוס". גם סרט זה התבסס על ספרה של גילה אלמגור שנשא אותו שם ותיאר את חוויותיה כנערה בכפר הנוער הדסים. הסיפור מגולל מערכת יחסים הנרקמת בקרב בני נוער ניצולי שואה החיים בכפר נוער בישראל בשנות ה-50, שם גרים גם נערים צברים. קאיפו כהן שיחקה גם בסרט זה בתפקיד הראשי.

ב-1998 ביים את הסרט הישראלי "באזז", המספר את סיפורם של שני נערים בני 14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. ב-2003 ביים את הסרט "איש החשמל" אודות חייו של פנחס רוטנברג, בכיכובם של מנשה נוי, איילת זורר וליאור אשכנזי.‏[22] ב-2008 ביים את סדרת הדרמה הטלוויזיונית "אלטלנה" שעסקה בפרשת אלטלנה (על פי תסריט של מוטי לרנר).

ב-2013 ביים את "הורה 79", סרט בו הוא משחק באחד התפקידים הראשיים, יחד עם גילה אלמגור, נתן דטנר ויוסי גרבר. הסרט עוסק במפגש מחודש של להקת ריקודי עם 33 שנים לאחר פירוקה. הסרט יצא למסכים בישראל במאי 2014.‏[23][24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שרית פוקס, פגישה לאין קץ, מעריב, 17 באוקטובר 1980המשך המשך
  2. ^ חוה נובקלא ביום ולא בלילה, דבר, 26 בדצמבר 1968
  3. ^ זאב רב-נוףבאנו, חטפנו, ברחנו, דבר, 13 באוקטובר 1967המשך
  4. ^ זאב רב-נוףעל קצה המזלג, דבר, 18 באפריל 1968
  5. ^ דליה פרידלנד בקולנוע, באתר הבית של דליה פרידלנד
  6. ^ חוה נובק"לא ביום ולא בלילה" בהוליווד, דבר, 30 בנובמבר 1972
  7. ^ יוסי בייליןלפני ואחרי, דבר, 21 במרץ 1974
  8. ^ יוסי בייליןכמעט כמו כולם, דבר, 7 בנובמבר 1974
  9. ^ חולקו הפרסים בפסטיבל הסרט, דבר, 31 באוקטובר 1976
  10. ^ שלושה ברמה, דבר, 16 בספטמבר 1977
  11. ^ פרטי הסרט "שלושה ברמה" בשרות התשלומים של ממשלת ישראל
  12. ^ דליה רביקוביץ'זהב במים, מעריב, 7 ביולי 1980
  13. ^ שרית פוקס, דיסניאיילנד, מעריב, 7 באוגוסט 1980
  14. ^ אלתרמניה, באתר "הבמה"
  15. ^ רוזנטאליס, דיוקן עצמי, באתר "הבמה"
  16. ^ גדר, חומה, גבול..., 2006, באתר רשות השידור, 22 במאי 2008
  17. ^ צה"ל הפיק סרט על מלחמת לבנון, מעריב, 16 בפברואר 1986
  18. ^ שאול דישי, אלפיים צופים קיבלו באהדה את "שתי אצבעות מצידון", מעריב, 16 במאי 1986
  19. ^ יוסף ולטר, שתי אצבעות של צה"ל בפסטיוואל הסרטים בקאן, מעריב, 9 במאי 1986
  20. ^ כהן חתם על השיר בשם "אלי מדורסקי", שם נעוריה של אמו, חיים קינן, השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב 1999
  21. ^ אסף טל, "ואנו שנינו ניצבים לנוכח כלל ישראל, החרב" – על הסרט "המריבה", באתר יד ושם
  22. ^ אלי אשד, הזקן מנהריים, באתר "האייל הקורא", 12 בינואר 2003
  23. ^ הורה 79, קדימון הסרט באתר YouTube סרטונים
  24. ^ לירון סיני, "הורה 79": הורה - ההיא בלי ההיי, באתר ynet‏, 26 במאי 2014