משתמש:שריתהלה/עלייה מאמריקה הלטינית בשנות האלפיים

בין השנים 1998 – 2002 עלו לישראל למעלה מ - 10,000 יהודים ארגנטינאיים. עולים אלו היוו חלק הארי מהעלייה של אמריקה הלטינית באותה עת. המשבר הכלכלי בארגנטינה בסוף שנות התשעים הקרין גם על מדינות שכנות לה, כמו אורוגוואי, שהחליטו גם הן לנסות לשפר את גורלן במדינת ישראל. הסוכנות היהודית בשיתוף עם משרד הקליטה והעלייה יזמו פרוייקטים, כנסים ומפגשים כדי לעודד את העלייה ארצה ולהקל על תהליך קליטת העולים. ואכן, יהודים מאיזור זה ממשיכים להגר לישראל בזרם דק ומעטים מהם חוזרים חזרה לאמריקה הלטינית.

יהדות אמריקה הלטינית

אמריקה הלטינית משתרעת על כ- 20 קמ"ר והיא כוללת בתוכה כ-21 מדינות (22 עם פוארטו ריקו). מדינות אלה השתחררו משלטון קולוניאלי ספרדי ופורטוגזי במאה ה-19 וגבולותיהן נקבעו לפי מפה קולוניאלית ולא ע"פ חתך טבעי של הבדלים אתניים, לשוניים ותרבותיים אי לכך, המושג "אומה" אינו זהה עם המושג "עם" אלא עם "מדינה". עוד מימי קולומבוס השתתפו בגילוי אמריקה הלטינית יהודים אנוסים רבים. הקהילות היהודיות הגדולות מצויות בפרט בארגנטינה וברזיל. הישובים היהודיים שבאמריקה הלטינית מונים כ- 750-700 אלף נפש, כאשר בשנות השישים של המאה הקודמת היו קרוב ל – 450,000 יהודים בארגנטינה. התכונה הבולטת של יהדות אמריקה היא עמידתה על יחודיותה ותכניה היהודיים‏‏‏‏. במאה ה-19 התחדשה ההגירה היהודית לאחר שארצות היבשת רכשה את עצמאותן המדינית. בסוף אותה המאה מאות אלפי יהודי מזרח אירופה החלו לנוע לאמריקה, חלקם הגיעו לאמריקה הלטינית ובמאה העשרים התגבשו גרעינים רציניים של המתיישבים במקסיקו, קובה, ברזיל, אורגוואי, בוליביה, צ'ילה ופרו. קובה ומקסיקו שימשו כמסדרונות כניסה לאמריקה. בשנות ה- 30 וה-40 חלה הגירה מוגברת של יהודי גרמניה ואוסטריה שנמלטו ממצוקת היטלר. ברוב היישובים שלוש סוגי קהילות: אשכנזית, ספרדית ודוברי גרמניה ואוסטריה. הונגריה ומערב אירופה נספחו לקהילה האשכנזית. בין הקהילות השונות מתקיים שת"פ מלא בכל הנוגע לצרכיו ובעיותיו הבינלאומיות של העם היהודי ופעולותיו למען מדינת ישראל. ההבדלים בין הקהילות באו לידי ביטוי בעיקר בטמפרמנט, בהתנסחותם ובשיטת העבודה הציבורית. הבדלים נוספים ניכרו בתרבות, בשפה ובחינוך: האשכנזים נאבקו על חינוך מקיף ומלא. דוברי הגרמנית הסתפקו בתוספת מזערית של שיעורי יהדות. במקסיקו, קובה, ברזיל ואורגוואי רווחה שפת האידיש ולאורך הפסיפיק (אקוואדור, קולומביה, פרו ובוליביה) שלטה הספרדית והתבוללות לשונית. השלבים העליוניים בתהליך התגבשותם של הישובים היו: בתי הספר לילדים, המועדון החברתי והמוסד הקהילתי שזכה להיקרא בשם "העדה היהודית" ‏‏, ראה: הערות 1, 2.

פרנסה ומשלוחי יד

מלבד ארגנטינה בה תחום החקלאות ניכר, תחום זה אינו מורגש ביתר הישובים הלטינו-אמריקניים. רבים מפליטי גרמניה נרשמו כחקלאים רק לשם הגירתם ולמרות השקעות רבות בתחום, התוצאה במדינות השונות הייתה אפסית. שיטות העבודה, תנאי העבודה ורמת החיים של המוני האוכלוסייה שללו כל נסיון של תחרות מצד ערי מזרח ומרכז אירופה. רצונם של המהגרים היהודים לעלות בסולם המעמד החברתי דרש מהם העדפה של ידע, יוזמה והשקעה בהון וברכוש ואכן, אחת הפרנסות היהודיות הנפוצות ביותר הייתה רוכלות. רוכלים שהתמחו בתחומים שונים הקימו בתי מלאכה והפכו במהרה לתעשיינים זעירים, בינוניים ואף גדולים. (במקסיקו כיום, כמעט 74% משתייכים למעמד הגבוה והבינוני הגבוה). ביניהם אחוז לא מבוטל של בעלי מקצועות חופשיים: רופאים, טכנאים, כימאים, מנהלי חשבונות ועוד. המבנה הכלכלי של יהדות אמריקה הלטינית עומד על: רוב המתפרנס ממסחר ומתעשייה, לאחר מכן בעלי מלאכה ואחוז קטן התפרנס ממקצועות חופשיים. עם זאת פרנסת הרוב נפגעה בשל משברים כלכליים ושינויי שלטון, ראה: הערות 2,3.

תרבות

ראשית הוקמו ספריות בהן התקיימו הרצאות, נשפים אומנותיים והצגות חובבנים. יתרה על אלו הוקמו בתי ספר לילדים ובהמשך הוקמו מועדונים לבני הנוער. המועדונים השונים לבני הנוער הוקמו כדי לבסס את המשך המסגרת היהודית. מסגרת זו באה למנוע את צורכיהם של צעירים רבים למועדונים מקומיים שיכולים לגרום להטמעת החברה היהודית בחברה הנוכחית. במשך הזמן התרחבה מערכת הבידור, ההווי, הספורט והתרבות עד לפעולה ציבורית כללית שהכניסה קורסי עברית והרצאות על בעיותיה של מדינת ישראל. בבתי ספר יהודיים אינטגרליים, המוכרים ע"י הממשלה, מלמדים תכנים כשאר בתי הספר המקומיים כשללימודי יהדות מוקדשות שעות לימוד נוספות. בתי ספר אלו מתקיימים ברמה חינוכית גבוהה ונהנים מאהדת השלטונות, למרות שאת הנטל הכספי נושאים הקהילות שרצו לעמוד בתחרות מול בתי הספר הכלליים. בתי ספר אלו קושרים את הילד להווי ולמסורת היהודית. לפני כן וגם כיום, התקיימו בתי ספר אחרים במתכונת שונה בה, על הילדים ללמוד בשני בתי ספר כל יום, שתיים או שלוש שפות בבת אחת. למרות מאמצים רבים, החינוך היהודי ביבשת זקוק לשיפור. מספר התלמידים מכיתה לכיתה במגמת ירידה ואחוז המסיימים קטן יחסית. בנוסף, ניכרת תחרות רבה בין הרחבת רשת החינוך היהודי לבין הטמעת הלשון והתרבות המקומית.

שפה: במשך שנים הייתה האידיש השפה השולטת באמריקה הלטינית ורק בתי ספר שהשתייכו לזרמים לאומיים למדו גם עברית, בשנים האחרונות מצב זה השתנה. משקלה של האידיש ירדה עם צמיחתו של הדור הצעיר המקומי ועם חורבן מקורות מזרח אירופה. יתרה מזו, הקשר החי עם מדינת ישראל סיים את הפלוגתא בין חסידי האידיש והשפה העברית. השפה העברית משמשת כאמצעי למיזוג בין האשכנזים, הספרדים ודוברי הגרמנית. כיום רוב בתי הספר הינם עבריים בהם לומדים גם אידיש.

עיתונות: הצורך במידע יומיומי על המתרחש בעולם וכזה הנוגע לחיי המהגר הוליד את העיתונות המקומית באידיש. עיתונות יהודית הוקמה גם בספרדית ובפורטוגזית בשל קבוצות שאינן דוברות אידיש ולמען הדור השני להגירה. העיתונות שימשה במה לבעיות ציבוריות מקומיות וכלליות של העם והתקופה. במקביל נכתבו יצירות ספרותיות שעסקו בלבטי הסתגלותו של המהגר, ההווי המקומי והבעיות הסוציאליות. ביניהם הופיעו מחקרים גם על תולדות היישובים היהודיים ועל נושאים כלליים יותר. המחקרים ודברי ההגות נכתבו בספרדית. הסיפור והשיר רובם נכתבו באידיש, ראה: הערה 3.

זיקה לציונות

הפעילות הציונית כגון: ארגון הישוב, הגנה על כבודו, חינוך יהודי, דאגה להמשך היהדות ועוד, עוזרת למנף את יתר המצוות הלאומיות. ע"פ ציונות זו מותר לציוני הטוב שלא לעלות אלא להיפך: להשתרש ולהשתלב במרחבי העולם. כפועל יוצא של הציונות ניכרת העלייה החלוצית לישראל, בקילוח דק אך מתמיד, מאז קום המדינה. בשנים שלפני קום המדינה המגבית שימשה ביטוי לרגש הזדהות עם העם היהודי לתפוצותיו. נעשו פעולות רבות למען המגבית והם חרגו מהמסגרת הכספית. פעולות כגון: גיוס מתרימים, הסברה ותעמולה, ביקורי בית, אסיפות חלקיות, ועידות ארציות והפעלת חוגים רחבים של יהדות לטינו-אמריקה. בשנים האחרונות נמצא קשר ער בין הישובים השונים לבין המרכזים בבואנוס איירס, ניו יורק ומדינת ישראל. ברם, חשיבותה של המגבית בתור מבצעת לאומית פועמת וחיה. אחד מהקווים האופייניים של אמריקה הלטינית הוא משקלו של הנוער המאורגן בתנועה הציונית ובציבוריות הכללית, ראה: הערות 1, 2 , 3.

התבוללות

למהגרים היהודיים באמריקה הלטינית קוסמים האופקים הנרחבים של ארצות אמריקה בהן אומות צעירות יוצרות מחדש. יתרה על זו, במקומות המרוחקים, בהם פזורים היהודים, אין מנוס מהתבוללות לשונית, תרבותית וחברתית, נישואי תערובת ועד להטמעה מלאה. להבדיל מהערים הגדולות בהם מספיקה כמות יהודים מלוכדת כדי לגבש יחידה חברתית כנגד ההטמעה. היחס ליהודים שונה מארץ לארץ לפי רמת יציבות המשטר ומידת הסובלנות הלאומית הכללית. באורגוואי הדמוקרטית ובברזיל הסובלנית היהודי אינו מרגיש ניכור אך, בארצות הפסיפיק ובאמריקה המרכזית בהן בעיית האינדיאנים בהולה, היחס ליהודים רגיש ומסובך יותר. הנהגת הישובים ברובה עדיין בידי הדור הישן. הדור החדש מעורה יותר בתרבות ובהווי של ארצות היבשת, חושב ומדבר ספרדית ופורטוגזית והופעתו לטינו-אמריקאית. דאגתו להמשך היהדות ולמסגרות ציבוריות של הישובים אינה עמוקה, הוא ניזון בעיקר מהשיר והרטואל הישראלי ומהמזכרת הקדושה. על מנת שבעתיד הקרוב תתהווה זיקה שתביא לצמיחת ערכי תרבות יהודית, יש צורך להעמיק את הקשרים היהודיים באמריקה הלטינית עם מדינת ישראל ומרכזי ענק בסביבה, ראה: הערה 3.

הקהילה היהודית בארגנטינה

הקהילה היהודית בארגנטינה מונה כיום קרוב ל - 200,000 איש בהסתמך על נתונים מטעם ועדת הקליטה והעלייה בשנות האלפיים. זוהי הקהילה הגדולה ביותר בדרום אמריקה, כ- 80% ממנה מצויה בבואנוס איירס העירונית. אחוז ההתבוללות בה גבוה ומרביתה חילונית בעלת זיקה רבה לישראל. הארגון הקהילתי המרכזי בה נקרא AMIAוהארגונה הפוליטי נקרא DAIA. בנוסף, קיימים בה מועדונים רבים אשר תורמים לשמירת הזיקה בין הדור הצעיר לקהילה‏‏, ראה: הערה 1.

בעבר הקהילה היהודית בארגנטינה אופיינה במערכת חינוך יהודית-ציונית חזקה בעלת ארגון קהילתי מסועף, ברם אירועי שנות התשעים – פיגועים בשגרירות ישראל ובבניין AMIA בבואנוס איירס והמשבר הכלכלי, שהביא לקריסת שני בנקים יהודיים, בשנים אלו החלישו מבנה זה.

היסטוריה

עדויות מראות כי יהודים הגיעו לאיזור ארגנטינה עוד במאה ה-16 אך, היסטוריית הקהילה היהודית בארגנטינה מתחילה בהגירתם המסיבית של יהודים לאחר שברחו מפוגרומים ורדיפות במזרח אירופה במאה ה-19. חלקם התיישבו בערים וחלקם הגיעו להתיישבות חקלאית. גל ההגירה המאסיבי היה בעשור האחרון של המאה ה-19, כחלק ממוקד לפעולה התיישבותית של יק"א (התאחדות הקולוניות היהודיות), בבעלות הברון מוריס דה הירש. הירש ראה בארגנטינה כמתאימה ביותר להתיישבות יהודית חקלאית גדולה, נוכח עושרה הרב בחיטה ודלילות אוכלוסייתה. ההתיישבות באה לפתור את בעיית יהודיי רוסיה היא נמשכה עד 1920. משלח יד אחר שהלם את תנאי הכלכלה בארגנטינה הייתה המלאכה. רבים מהיהודים הפכו במהרה לבעלי מפעלים ומעבידים כשבתחום המקצוע החופשי היו רק יהודים מעטים. רוב היהודים השתייכו למעמד הבינוני, ראה: הערות 1, 2.

חינוך

נתח רב מהיהודים שהגיעו לארגנטינה היה נחוש להעביר חינוך יהודי לדור הנוכחי ולדורות שיבואו. תפיסתם הייתה בעיקר חילונית והם שילבו במערכת החינוך זיקה לאידיש ולציונות. אירועי המאה העשרים, השואה והקמת מדינת ישראל השפיעו על חיי הקהילה ועל תחום החינוך. כך השפה העברית קיבלה מקום מרכזי בחייהם. הקהילה היהודית בארגנטינה נתנה מענה לצורכי החברה ברבדים שונים: העניקה רשת בתי ספר שהקנו חינוך פורמלי עד לאוניברסיטה; ניהלה מועדונים קהלתיים בהם התנהלו חיי חברה; הקימה תנועות נוער שהכינו את הנוער לקראת עלייה לארץ ישראל; הקימה בתי כנסת על כל זרמיה השונים של הדת היהודית; בנתה בתי קברות; הקימה עיתונות יהודית, בתי חולים, רדיו קהילתי, בתי יתומים, בתי אבות ובנקים. כך עד שנות השבעים של המאה העשרים עולים רבים שהגיעו מארגנטינה הורכבו מגרעיני תנועות נוער ומנוער ציוני שהעשיר את התנועה הקיבוצית והשתלב בחיי ישראל מתוך הזדהות אידיאולוגית ‏‏.

תמורות בקהילה היהודית

בשנת 1976 חלה הפיכה צבאית בארגנטינה ועימו מדיניות אנטישמית שגרמה להריגתם של אלפי צעירים יהודים, וכליאתם של אלפים. חלקם השתייך למנהיגות של תנועת הנוער הציוני. בתקופה זו נחלשה הקהילה ומוסדותיה שעד לאותה העת היוותה מקור משמעותי למשיכה תרבותית. בהמשך, המשבר הכלכלי של שנות השמונים הביא להגירה לישראל. עלייה זו נתנה מענה לחינוך הולם ולא נתפסה כפתרון בעיה כלכלית גרידא. בשנות התשעים תמורות נוספות הלמו בקהילה היהודית: פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס; פיגוע שהרס את בניין המוסד המרכזי של הקהילה וקריסת הבנקים והקואופרטיבים שבבעלות יהודים בשל המשבר הכלכלי באותו עשור. מוסדות הקהילה נחלשו, חבריה התרוששו והחינוך נפגע בצורה ניכרת. העולים המבוגרים שהגיעו ארצה ברובם יוצאי מערכת החינוך של מוסדות הקהילה. עולי ארגנטינה ניצבים כיום בפני שתי בעיות: ראשית, המשברים הקשים שעברו בארצם ושנית, היכולת להתמודד מול חברה אשר שונה בתפיסותיה ובתפקודה מזו שהכיר בארץ מוצאו, ראה: הערה 5.

המשבר הכלכלי בארגנטינה

בשל מדיניות כלכלית כושלת ארגנטינה סבלה מתחילתו של משבר כלכלי קשה בשנות השמונים. הלוואות נדיבות העניקו לה שקט נפשי למשך עשור אך, בסוף שנות התשעים החריף המצב והצטבר גירעון ניכר במאזן התשלומים. דבר זה אף הביא להקפאת הלוואה בסך 1.3 מילארד דולר. הקפאת ההלוואה הכניסה את ארגנטינה לתהום פיננסית סבוכה עוד יותר. בריחת מט"ח, הפגיעה באורח חייהם של האזרחים, הפגיעה במסחר ובכלכלה הבלתי פורמאלית היו חלקים מתוצאות המשבר. בתקופה זו נבזזו חנויות רבות ואף נהרגו אזרחים תמימים. הסיבות שהביאו למשבר:

1. שחיתות בשלטון שגורמת לנזק בסקטור הציבורי.

2. היעלמות כמעט טוטאלית של מעמד בינוני שמהווה בסיס כלכלי למשק המתפקד.

3. מריבות פוליטיות שמקשות על ניהול הכלכלה.

4. פיחות הייבוא הארגנטינאי, מצד ברזיל, עד לכדי מצב בו הייצוא הברזילאי מהווה תחרות לייבוא ארגנטינה.

5. הערך העולה של המטבע הארגנטינאי (פזו) בשל התחזקות הדולר.

6. חוסר יכולתה של ממשלת ארגנטינה לקצץ בתקציב הממשלה וכן חוסר יכולתה לעלות מיסים ‏‏.

עליית יהודי אמריקה הלטינית בשנות האלפיים

באוגוסט 2000 פרסם משרד הקליטה/ המשרד לקליטת העלייה הוראת שעה 159 באשר לסל קליטה לעולים מאמריקה הלטינית/ אמל"ט. בהוראה נאמר: "המצב הכלכלי הקשה באמריקה הלטינית ובמיוחד בארגנטינה פגע באופן חמור בקהילות היהודיות" אי לכך יש לצאת בתוכנית מיוחדת שתעודד עלייה ממקומות אלו. הסוכנות היהודית (כיוזמת), בשיתוף משרד הקליטה ורשויות נוספות בישראל, גיבשו פרוייקט שנקרא "קליטה קהילתית". בבסיסו, עידוד עלייה והקלה על קליטת העולים. השערתם כי קליטה קבוצתית תקל על השתלבות העולים בארץ. במסגרת הפרויקט העולים יקבלו מעטפה הכוללת: סיוע במציאת עבודה, אולפן ללימוד העברית, שילוב במערכת החינוך וקליטה חברתית. בפרוייקט זה השתתפו מספר רשויות: נצרת עילית, קריית ביאליק, רמלה, ערד, קריית גת, אשקלון ושוהם. הרשות המקומית הייתה צריכה להוכיח כי היא בעלת תוכנית שכוללת ליווי לעולים, פרויקטור ותוכנית עבודה. טרם הנסיעה לארץ היעד, בה מתחילים את תהליך גיוס העולים לישראל, מקיימים מספר פגישות הכוללות הכנת קלטת וידאו ועלונים בעלי מידע על העיר הקולטת. העלונים נשלחים לשליחים בחו"ל אשר מפיצים אותם במקומות מרכזיים בהם מתכנסת הקהילה היהודית. עם הגעת המשלחת לארץ היעד מתחילה עבודת השדה הכוללת:

• מפגש עם קהל רחב – בו מספרים על הסוכנות היהודית, על הרציונאל שבקליטה עירונית, מדוע נבחרה העיר המסויימת, הקרנת סרט על העיר, נציג מקומי שמספר על העיר שלו וניהול דיאלוג עם הקהל.
• נקבעות פגישות אישיות כדי לראיין את המעוניינים.

עם חזרתה של המשלחת ארצה, מטרת משרד הקליטה והסוכנות היהודית להביא את כל המועמדים כדי שיתחילו אולפן יחדיו, ראה: הערה 4.

תהליך הקליטה

עוד בשדה התעופה/ שדה תעופה מתקבלים העולים ע"י מתנדבים שעוזרים להם בסידוריהם הראשונים. המקבל את פניהם יהיה אותו אדם שראו העולים בארץ מוצאם, ומתקיימת גם קבלת פנים עם ראש הרשות זאת כדי לבסס את תחושת בטחונם. בשלב הבא משכנים אותם במרכזי קליטה לזמן קצר ככל האפשר. בשבוע הראשון מתלווים אליהם מתנדבים אשר עוזרים להם בסידוריהם הראשונים: ביטוח לאומי, בנק, גז ועוד. בנוסף, מתקיים ראיון בו מבררים מהם צורכיהם הראשוניים. יתרה על אלו, מועברות סדנאות בנושאי אקטואליה, סמינר בנושא יהדות וציונות, פרסום כתב עת בספרדית ושירותי תרגום לספרדית. ניתן ייעוץ משפטי ופסיכולוגי ומוענקות קרנות שונות למי שמצוי במצוקה פיננסית, ראה: הערה 4.

הסיבות לעלייה

ליהודי אמריקה הלטינית שאיפות רבות: לבסס את כלכלתם האישית, ליצור שיוויון אזרחי מלא ולממש מסגרת חיים קהילתית יהודית בארץ מוצאם. למרות שאיפותיהן בתפוצות היגרו רבים לישראל. עלייה זו נבעה ממספר סיבות:

• לאור המשבר הכלכלי שפקד את ארגנטינה בין השנים 2002-1999 ובשל חוסר יכולת להתכלכל ברמת חיים גבוהה ברחבי היבשת, רבים עלו לישראל. המצוקה, כגורם לעלייה מאיזור זה, מוכרת למדינת ישראל עוד משנות השישים.
• ארגנטינה סבלה מחוסר יציבות שלטונית החל משנות השלושים של המאה הקודמת: מחד, דיקטטורה צבאית (חונטה) ומצד שני, משטרים דמוקרטיים מושחתים. גורם זה תרם לרבים מיהודי ארגנטינה להגר לישראל ואף נמנה כחלק מהסיבות שהביאו למשבר הכלכלי הגדול בשנות התשעים.
• אידיאולוגיה לעלייה חלוצית והתעניינות בישראל, פיתוח והגשמת תרבותו של העם היהודי היוו גורמים נוספים לעליית היהודים ארצה.
• חוסר שיוויון הזכויות של היהודים בגולה, הניכור והאנטישמיות השוררת ברחבי היבשת.
• תהליכי דמוקרטיזציה פתחו שעריהם לעולם הרחב כפועל יוצא של שינויים גלובליים. שינויים גלובליים הביאו לתמורות כלכליות ולפתיחת השווקים אך בו זמנית גם לירידה ברמת החיים, מיתון ואבטלה תעסוקתית. תהליכי המקרו הביאו לדחיקת המעמד הבינוני וצמיחתו של עוני מסוג חדש.
• מרכזיותה של מדינת ישראל חיזקה את התלות ההדדית עם התפוצות ולכן, ישראל משמשת מוקד אירגוני במישור החינוכי, התרבותי והפוליטי. עולי אמריקה הלטינית ובני האדם בכלל, מצויים במציאות בה מתחזקת החשיבות להשתייך לקבוצה.
• החיים הקהילתיים היהודיים אינם מלוכדים ומאורגנים כבעבר. התרופפות הזיקה לדת, ללאום ולליכוד מעודד את עולי אמריקה הלטינית לעלות ארצה, ראה: הערות 2, 6.

סיוע לעולים

בעת הסיוע לעולים החדשים הועלו הצעות שונות לשיפור תנאי העלייה. מנהלת חטיבת העלייה מהסוכנות היהודית דאז, גרסה שכדי להרחיב את הפרוייקט לאוכלוסיות החדשות יש להקצות משאבים ממלכתיים שיממנו דירות קלט, פרוייקטים ויסבסדו שכר דירה וחונכים לילדים החדשים בבתי הספר. המשנה למנכ"ל משרד הקליטה, חנוך צמיר (שמכהן מאז ועד היום) הציע מקצה שיפורים שלא התקבלו בזמנו בתקציב 2001 והם: מענק נוסף בסך 10,000 ₪ לסל הקליטה, יצירת קורסי תעסוקה, הבאת "דמי כיס" (כדמי אש"ל) לסטודנטים במשך שנה ומשכנתא בתנאים מיוחדים. אך בשנת 2002 נוכח מצבם הכלכלי החמור, הוחלט כי יוענקו הטבות נוספות לעידוד העלייה: מענק התארגנות בסך 10,750 ₪ למשפחה (במימון הסוכנות היהודית) וסיוע נוסף לרכישת דירה. בהמשך (שנת 2003) הדגיש משרד הקליטה שיש להוסיף ולעזור בפעילויות חברתיות וקורסי תעסוקה לעולים אלה ‏‏, ראה: הערה 4.

יתרה על זו, במסגרת העזרה לעולי אמריקה הלטינית נערך יריד תעסוקה במאי 2004, מטעם משרד הקליטה. סקר הערכה (לגבי שביעות רצונם של העולים מתהליך הקליטה והסיוע שנערך בישראל), שחולק ביריד זה הראה כי למרות הקשיים בהם נתקלו הנחקרים בקליטתם התעסוקתית, שביעות רצונם ממצב הילדים, דיור, הסתגלות כללית בארץ ומחויבות לחברה הישראלית גבוהה למדי. (כ- % 70 שבעי רצון וכ- % 50 שבעי רצון מחיי החברה והתרבות). עם זאת, מעטים נמצאו שבעי רצון מבחינה כלכלית. רבים גרסו כי יש לקיים ירידי תעסוקה תדירים יותר ולהרחיב סיוע מיוחד למי שזקוק לו ‏‏.

ירידת העולים מארגנטינה

הגדרת היורד ע"פ הנתונים הבאים מוצג לפי מי שנמצא בחו"ל יותר משנה וטרם חזר לישראל. הירידה מארץ ישראל מושפעת מגורמים חיצוניים, פנימיים וכן מהאישיות והמניעים האידיאולוגיים של העולה הבודד. ביניהם גורמים הקשורים למצב הכלכלי, תעסוקתי ובטחוני בישראל ובארצות המוצא, יחס הותיקים אל העולים, אפשרויות כניסה למהגרים ומצב בטחון הפנים והחוץ. על סמך נתונים שעובדו ממאגר ביקורת הגבולות של משרד הפנים, שיעור הירידה בקרב עולי ארגנטינה שעלו לישראל בשנות אלפיים, נמוך יותר משיעור הירידה בקרב עולי אמריקה הלטינית שהגיעו בשנות השבעים של המאה הקודמת. היורדים במאה זו הינם צעירים יותר, רווקים וחסרי משלח יד בעת עלייתם לארץ ‏‏.

ע"פ הנתונים המוצגים בספרו של אדלר, מהשנים 2002-2000 עלו מארגנטינה כ- 8,767 בני אדם וירדו כ- 296 בני אדם.

לקריאה נוספת

• אבני, ח. (1972). יהדות ארגנטינה מעמדה החברתי ודמותה הארגונית. ירושלים: דפוס אלפא.
• אדלר, ש. (2004). הירידה בקרב עולי ארגנטינה שעלו בתקופה 1.1.89 – 31.12.02. א.ה: המשרד לקליטת העלייה, האגף לתכנון ולמחקר.

קישורים חיצוניים

• אתר הכנסת – מרכז מחקר ומידע, מסמך בנושא קליטה קהילתית של עולי ארגנטינה ברשויות המקומיות, 23 באפריל 2001.
• אתר הכנסת – מרכז מחקר ומידע, מסמך בנושא סיוע לעולי ארגנטינה ואורוגוואי, 21 בדצמבר 2003.
• המשרד לקליטת עלייה, יריד תעסוקה לעולי אמריקה הלטינית שנערך ב - 23 במרץ 2004.
• המשרד לקליטת עלייה.
• חוג הנשיא לתפוצות בנושא יהודי אמריקה הלטינית שנערך ב – 6 בנובמבר 2002. דבריהם של פרופ' חיים אבני, פרופ' יהודית בוקסר, הרב מאוריסיו ולטר והנשיא לשעבר משה קצב.
• יריב, ג. (2002). "המשבר הכלכלי בארגנטינה – סיבות ולקחים". גיא יריב, אומנות הדיבור והשכנוע.
• נאום רה"מ ביריד תעסוקה לעולי אמריקה הלטינית שנערך ב - 23 במרץ 2004.
• קיטרון, מ. (1962). "יהדות אמריקה הלטינית". דעת: אתר לימודי יהדות ורוח.
• רבקה-דירקטור, מ. (א.ש). "הקהילה היהודית בארגנטינה:קצת היסטוריה". תקשוב דרום, משרד החינוך והתרבות.
• רשימת ארגוני עולים.