משתמש:Dudipetel/טיוטה
קיבוץ מנרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ מנרה שוכן באצבע הגליל, נמצא בגובה של כ-888 מטר מעל פני הים, בסמוך לעיר קריית-שמונה ולגבול לבנון וממוקם על פסגת רכס הרי נפתלי שבגליל העליון. הקיבוץ משקיף לנוף מרהיב ביופיו והאוויר שנמצא בו צלול. קיבוץ מנרה נמצא תחת תחום שיפוטה של המועצה האזורית גליל עליון ומשתייך לזרם של התנועה הקיבוצית. הקיבוץ מונה כ-250 תושבים סך הכל, הכוללים בין היתר ילדים, סטודנטים ותושבים אחרים, וצביון הקהילה הנהוג בקרב תושבי הקיבוץ הוא חילוני. בקיבוץ פועלים שירותים רבים ושונים, ביניהם מרפאה, מרפאת שיניים, בריכת שחייה, מרכולית, אולם ספורט ואזור ייחודי לאמנים. כמו כן, מתקיימת בקיבוץ פעילות תרבותית הכוללת אירועי תרבות רבים ומשותפים.[1]
מאז ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמות מנרה נרכשו ע"י הקרן הקיימת לישראל בסוף שנת 1942. בינואר 1943 הגיעה למנרה קבוצת גרעין מיוצאי הנוער העובד, חברות נוער ובוגרי בית הספר המחוזי בגבעת השלושה. בתחילה, אדמות מנרה היו מכוסות באבנים, טרשים ונטולות עצים. רוחות עזות נשבו באזור והמקום היה נטול מקורות מים מלבד בורות לאגירת מי גשמים שנותרו במקום מהעבר הרחוק. דרך סלולה לא הייתה קיימת, בעוד דרך הגישה היחידה למקום הייתה דרך כפר גלעדי בשביל פתלתל שעלה דרך כפר ערבי בשם הונין (כיום ידוע בשם "מושב מרגליות"). הגבול בין מנרה ולבנון היה בטוואי שהיום הוא קיים. קרוב למנרה עברה דרך שהובילה מהכפרים שבדרום לבנון לכיוון העיר ביירות. בין שתי המדינות לא הייתה קיימת גדר מפרידה ואילו הגבול היה מסומן במפות ובשטח בעזרת גלי אבנים ממסופרים שהתפרשו מראש הנקרה ועד לחמת גדר. בפועל, הגבול בין המדינות היה פתוח וחופשי והייתה אפשרות לבקר בכפרים הלבנוניים ואף תושבי קיבוץ מנרה היו נוהגים להוביל מהכפרים מים (ברשות תושבי הכפר) ומנגד תושבי הכפרים היו מבקרים בקיבוץ לעיתים קרובות.
באותו הזמן, קריית שמונה היה אז כפר ערבי (ונקראה בשם 'חלסה'), ואילו מנרה הייתה היישוב הראשון והיחידי על רכס הרי נפתלי. התושבים עבדו כפועלים בקרן הקיימת לישראל, נטעו יערות, עיבדו את הקרקע וניסו לפתח ענף חקלאות ללא השקיה. בתקופת מלחמת העצמאות קיבוץ מנרה היה במצור שנמשך מספר חודשים, בעוד ששיירות צבאיות שניסו לחלץ את התושבים הותקפו ולא הצליחו לפלס את דרכם למנרה. במאי 1948 ילדי מנרה פונו לקיבוץ כפר גלעדי. לאחר מלחמת העצמאות נפתחו "אופקים" חדשים. בשנת 1953 בעיית המים במנרה נפתרה בזכות צינור מים שהועבר ממעיין בקריית שמונה. באותן שנים בתים נבנו ולצדם מקלטים. לצד תקופות שקטות, האזור חווה תקופות שבהן חוו התקפות מעבר, התקפות מכל הסוגים החל מקטיושות, בזוקות, מרגמות ותותחים ועד למטעני חבלה ומוקשים שהונחו בשדות הקיבוץ ובקיבוץ עצמו. כיום מנרה יפה, ירוקה ופורחת ונהנית ממטעים רבים של עצי פרי, במיוחד תפוחים, ענבים ופירות קיץ. כמו כן קיימים בקיבוץ עוד ענפים רבים, ממפעלים ועד לחדרי אירוח. רוב חברי מנרה עובדים מחוץ לקיבוץ במפעלים באזור ובבתי הספר ועוד. הקיבוץ הוא משק המתנהל על פי מודל רשת ביטחון, והחברים בו חיים ממשכורתם.[2] [3]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיבוץ קיים חינוך בלתי פורמלי עצמאי. הגיל הרך מתחנך בקיבוץ משגב-עם או ביפתח. הילדים בבית ספר יסודי לומדים בבית הספר "עלי גבעה" שבדפנה וכפר גלעדי, ובזמן התיכון הם לומדים בתיכון "הר גיא" שנמצא גם הוא בדפנה. בתל-חי פועלת מכללה אקדמית מוצלחת ללימודים האקדמאיים של התושבים. מערכת החינוך מאורגנת בצורה אזורית. מערכת החינוך הבלתי פורמלית פעילה בכל ימות השנה בשתי מסגרות, מסגרת אחת של ילדי א'-ו' המופעלת על ידי מדריך באמצע השבוע, בחגים ובחופשים, ומסגרת שנייה לנערי ז'-י"ב המופעלת על ידי מדריך ונפגשת במועדון נעורים.[4] [5]
חלקאות בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברי הקיבוץ מתפרנסים מעיסוקים שונים בקיבוץ ומחוצה לו. בתחום החקלאות מציע הקיבוץ אפשרויות רבות.
לול פטם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלול נמצא בקיבוץ מנרה וגודלו כ-8 דונם. הלול הוא לול חדש יחסית שנכנס לעבודה משנת 2002 והחליף את הלול הישן שהיה בעבר בחצר של הקיבוץ. הלול הוא לול מבוקר ומשמש כאחד מהטובים בארץ, בעוד שהיקף הגידול בו עומד על 7 מחזורים בשנה.[6]
מטע מנרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטח של כ-945 דונם. המטע הוא מטע מגוון המכיל מגוון של גידולים, כגון: תפוחי עץ, ענבי יין, אפרסק, משמש, גודגדן ועוד. כל שטח המטעים והכרמים של הקיבוץ נמצאים בהר. במטע מגדלים בעיקר תפוחים (600 דונם מוקדשים לכך), ופירות קיץ שונים. בעמק החולה ישנו פרדס בשטח של כ-550 דונם ובין יתר הגידולים בפרדס, מגדלים אשכולית אדומה המיועדת לייצוא.[7]
תחום גידולי השדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום זה של הקיבוץ נמצא גם הוא בעמק החולה, ומתפרש על כ-2500 דונם. תחום זה הינו שותפות בין הקיבוץ לחברת ג.ג. חקלאות, המתמחה בגידולי שדה ובשותפויות עם משקים. שטח גידולי השדה נמצא בעמק החולה, בין מעיין עינן לבין אגמון החולה. השטח מאופיין במגוון של קרקעות, כגון: קרקע כבדה הממוקמת מזרחית לכביש 90, קרקע כבול הממוקמת מערבית לתעלה המערבית וקרקע אגם בהירה הנמצאת ביניהן. השטח כולו מושקה במים שפירים. מגוון הגידולים בשטח הוא רחב ומכיל את מירב גידולי השדה והירקות, ביניהן: כותנה, תירס למינהו, עגבניות, חמניות, שעועית, בצל, תפוחי אדמה, מרווה, אבטיח, אגוזי אדמה וכו'.[8]
תחום התעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ מחזיק בבעלות המפעל "מנרה מערכות" המייצר לוחות חשמל. המפעל הוקם לפני כחמש שנים ביוזמת חבר הקיבוץ שהיה מהנדס חשמל במקצועו. בתחילת דרכו נתן המפעל פתרונות בעיקר בתחומים של מערכות שאיבת מים וביוב. כיום המפעל מתמחה בבניית לוחות ומערכות בקרה שונים, בעוד שבשנתיים האחרונות התרחבה פעילותו לתחומים נוספים והוא נותן פתרונות לתעשיות הצבאיות השונות. מפעל לוחות החשמל נבחן ונסקר על ידי מכון התקנים הישראלי ונמצא מתאים לדרישות התקן הישראלי והתקן הבין-לאומי. במפעל עובדים בעיקר עולים חדשים מחבר העמים אשר נקלטו בקיבוץ במסגרת תכנית 'בית ראשון במולדת' ולאחר מכן נשארו באזור כתושבים בקיבוץ. במפעל עובדים שלושה מהנדסי חשמל. הציוד המיוצר במפעל מיועד לחברות בתחום הצבאי כדוגמת רפא"ל, אלביט, תעשייה אווירית (מל"ט, מב"ת, אלת"א), ואילו בתחום האזרחי לחברות מנדלסון, ש. אל ציוד טכני, פלסטרו ועוד. כמו כן, המפעל עוסק גם באחזקה שוטפת של מערכות החשמל במועצות האזוריות בגליל העליון, מבואות חרמון ומרום הגליל. המפעל נותן פתרונות החל משלב אפיון המערכת, תכנון וייצור ועד לשלב הפעלת המערכות. בסביבתו של היישוב פועלים שני אזורי תעשייה- אזור התעשייה בקריית שמונה ואזור התעשייה מטולה.[9]
תחום התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקיבוץ מציע אירוח כפרי "נופש במנרה" המיועד לזוגות ומשפחות. בקרבת המקום נמצא אתר צוק מנרה, בו שותף הקיבוץ, וכולל את הרכבל הארוך במדינה, פעילויות סנפלינג, מגלשות ועוד. אתר הנופש הוא אתר פעיל הטובל ביערות, מצוקים, עמקים ומדרונות תלולים על רכס הרי נפתלי בגובה של למעלה מ-700 מטר מעל פני הים. שביל ישראל עובר על המדרון המזרחי של הרכס.
- הרכבל של אתר "צוק מנרה" נראה כמו שני כדורים עגולים הדומים לתאים מעופפים ומטפסים במעלה הרכס. הם עולים ויורדים בשלשות, תלויים באוויר מעל צמרות עצי היער. מהרכבל נשקפים מרחבי הגליל העליון והגולן, עמק החולה פרוש למרגלות האתר מרופד במשבצות וגוונים שבין חום לירוק עז בעוד שאגמון החולה ובריכות הדגים מוסיפים את הגוון הכחול המימי, כשמעל כולם מתנשאים בגאון רכסי רמת הגולן. באתר ניתן להתרשם מהופעתן של תופעות גיאולוגיות ועתיקות רבות הנוצרו כתוצאה מהשבר הסורי-אפריקאי. כמו כן, קיים מסלול הטיולים 'שביל החורש' ומסלולי טיולים מודרכים.[10]
תחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיבוץ קיימים יזמיות ועסקים פרטיים. אחת הבולטות שבהן היא חברת "קולות רמים" המשמשת כחברת הגברה ועובדת עם מיטב האמנים בארץ. "קולות רמים" הוקמה בשנת 1992 כענף בקיבוץ. החברה הוקמה בתחילת דרכה כשיגעון יצירתי ואמנותי של מספר חברים ושימשה כענף קטן הנועד לספק הגברה ותאורה לאירועים מקומיים בצפון, חגי משק, מסיבות סיום של בתי הספר באזור וכיוצא בזה. משנת 1995 החברה התרחבה והחלה לעבוד בממדים ארציים. החברה רכשה ציוד בהיקפים ואיכויות חסרי תקדים, ובחרה ללכת בקו איכותי ולא מתפשר, תוך בדיקות קפדניות והתייעצות עם מומחים ארציים ועולמיים. החברה מחזיקה רמקולים וקונסולות מהפירמות האיכותיות ביותר, ומחזיקה ציוד מהשמות הגדולים והמוכרים בעולם. צוות החברה המקורי הורכב מחברי ונערי קיבוץ מנרה, אשר שאבו לעזרתם כוח אדם מכל אזור הגליל העליון ובשלב מאוחר יותר, מכל הארץ. החברה ועובדיה ידועים במתן הרגשה ביתית ונעימה. בין הלקוחות המוכרים יש את אהוד בנאי שנעזר בחברה בכל הופעותיו ב-10 השנים האחרונות, [[יהודית רביץ]], אחינועם ניני, המועצה האזורית הגליל העליון, יוסי בנאי ז"ל ועוד רבים. החברה נמצאת בתהליכי התרחבות נוספים ובקרוב יהיה ניתן לשכור מערכות הגברה, קונסולות דיגיטליות, שירותי תאורה ועוד. [11]
קליטה לחברות בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקליטה לקיבוץ היא במסלול של חברות בקיבוץ במקביל לבנייה או רכישת נכס. למשפחות המגיעות לאזור יש את הבחירה בין לבנות דירה צמודת קרקע לבין שיפוץ דירה ישנה. ישנה גם האפשרות להתגורר זמנית בדירה קיימת לצורך תקופת ניסיון. הנקלטים לחברות נהנים מהנחה במס ההכנסה של 11%, בנוסף גם מפטור מתשלום דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל. הקהילה במנרה מתאפיינת באחדות ובמשפחתיות הבאה לידי ביטוי באירועים ייחודיים פנימיים, כגון: "חג העוף" ובשמירה על חגים משותפים כדוגמת חג הפסח. בנוסף, קיימת לרווחת התושבים מרפאה של שירותי בריאות כללית, מינימרקט, רפואת שיניים, ספרייה, מוסך ועוד.[12] קיבוץ מנרה מאפשר לתושבים ולסטודנטים לגור בקיבוץ כתושבים ולשם כך מקצה לעניין זה מבחר של דירות המשמשות למגורים. הדירות נמצאות בכל הקיבוץ יחד עם חבריו. הקיבוץ מעמיד לרשותם דירות חדר, דירות חדר וחצי, ודירות משפחתיות המתאימות למשפחות או שותפים.[13]
חברי הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנרה התברכה באמנים רבים אשר יצרו ויוצרים איש בתחומו. אחד מיוצאי הקיבוץ המוכרים והמצליחים ביותר הוא הפסל/צייר אברהם מנדל רפאל ז"ל, אשר היה ידוע בפסליו המיוצרים מפסולת של ברזל ובציוריו המוצלחים. כמו כן הציירת נעמי קרר, תושבת הקיבוץ, המציירת את נופי הקיבוץ והסביבה ומציגה את תמונותיה בגלריה ובמועדון של הקיבוץ. סרגיי מוסקלוב הוא אמן שהגיע במסגרת תכנית "בית ראשון במולדת" ומצייר מנופי המקום והארץ, טיפוסים ודומם, ואלבום מרשים של יצירותיו נמצא בספרייה של הקיבוץ.[14]
קשיי הקיבוץ בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות הצטמצם מספר התושבים במנרה לכ-70 משפחות בלבד, בעוד שהגיל הממוצע של התושבים עומד על 69, היות שאין כמעט ילודה בשל הידלדלות מערכות החינוך לגיל הרך באזור. הקיבוץ סובל מהיעדר תשתיות שיאפשרו בנייה וקליטה של משפחות צעירות לחברות בקיבוץ, וגם שדרוג בתים קיימים כמעט ואינו נעשה. במהלך השנה האחרונה, הקיבוץ פנה לתהליך בקשת סיוע שבסיומו הוחלט כי המועצה האזורית תקים "שולחן עגול" לליווי צמוד של פרויקט הסיוע למנרה. בצוות המסייע יהיו שותפים נציגי כל הגופים המעורבים וכמובן חברי הקיבוץ עצמו. תוצאות מוכחות עדיין לא התקבלו.[15]