הפועל נוף הגליל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מ.כ. נצרת עילית)
הפועל נוף הגליל
הפועלנוףהגלילסמל.png
מידע כללי
שם מלא מועדון כדורגל הפועל נוף הגליל
תאריך ייסוד 1958
אצטדיון אצטדיון גרין, נוף הגליל
(תכולה: 5,200)
יו"ר רוני ליקוורניק
מנכ"ל גיל ברעם
מאמן ירון הוכנבוים
ליגה הליגה הלאומית
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל נוף הגליל היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר נוף הגליל, המשחקת בליגה הלאומית. הקבוצה נוסדה בשנת 1958, ועד שנת 2019, לפני שינוי שם העיר, נקראה הפועל נצרת עילית[1]. צבעי המועדון הם אדום, כחול ושחור, ומגרשה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון גרין השוכן בדרום העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקבוצה לפני שינוי השם

הקבוצה נוסדה בשם "הפועל קריית נצרת"[2] בשנת 1958 ובמשך 13 שנים התמודדה בליגה ג'. בסיום עונת 1971–1972 (עם המאמן דוד שטרנפלד) העפילה לראשונה לליגה ב'[3]. המועדון שינה את שמו ל"הפועל נצרת עילית", עם שינוי שמה של העיר לנצרת עילית בשנת 1973. בעונת 1974/1975 סיים המועדון במקום הראשון בליגה ב', אך בגלל ארגון מחדש של הליגה עלה לליגה א' רק שנה לאחר מכן[4]. שנתיים לאחר מכן חזרה הקבוצה שוב לליגה ב'. בעונות שלאחר מכן הצליחה הקבוצה לטפס במעלה הליגות עד שבסיום עונת 1978/1979 עלתה מליגה א' לליגה הארצית (ליגת המשנה דאז) לראשונה בתולדותיה. בליגת המשנה שיחקה הקבוצה עד שבסיום עונת 1983/1984 ירדה שוב לליגה השלישית. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 הקבוצה התנדנדה בין הליגה השלישית לרביעית וניסתה להעפיל לליגות הגבוהות יותר, ללא הצלחה. כמו כן התנתקה הקבוצה ממרכז הפועל ושינתה את שמה ל"מועדון כדורגל נצרת עילית".

בסיום עונת 2000/2001 הצליחה הקבוצה לחזור לליגה הארצית, הליגה השלישית בחשיבותה. הקבוצה החלה להתבסס כלכלית כאשר רכש אותה איש העסקים אבשלום נוריאל. בסיום עונת 2001/2002 תחת שרביטו של המאמן ירון הוכנבוים הקבוצה עלתה בצוותא עם עירוני קריית שמונה לליגה הלאומית. השלד של עונת העלייה המשיך גם בעונת 2002/2003 בליגה הלאומית והקבוצה סיימה במקום הרביעי בליגה. בתום המחזור האחרון של עונת 2003/2004 הבטיחה הקבוצה את המקום השני בטבלה והעפילה לליגת העל לראשונה בתולדותיה, כשבשורותיה משחקים חיים בנון, יואב זיו וז'וזה דוארטה שהגיע מהפועל באר שבע במהלך העונה[5].

בעונתה הראשונה בליגה הבכירה התמנה למאמן הקבוצה מוטי איוניר. איוניר המשיך להתבסס על הסגל שבנה הוכנבוים והוסיף רכש משמעותי שחיזק את הקבוצה דוגמת הקשר גיז'רמו ישראלביץ'. את עונת 2004/2005 סיימה הקבוצה במקום החמישי המפתיע, שיא מועדון. לקראת עונת 2005/2006 איבדה הקבוצה את זיו ואת דוארטה שעזבו והסתבכה במורד הטבלה. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-11 ונשרה לליגה הלאומית לאחר שסיימה עם יחס שערים נחות מהפועל כפר סבא שנשארה בליגת העל. באותה עונה אוחדה מחלקת הנוער של הקבוצה עם מחלקת הנוער של מועדון כדורגל עמק יזרעאל, ומאז היא נקראה "הפועל נצרת עילית/עמק יזרעאל".

בעונת 2007/2008 עזב הבעלים אבשלום נוריאל, שהעפיל עם הקבוצה מליגה א' עד לליגת העל, ובמקומו מונתה הנהלה חדשה. תקציבה של הקבוצה קוצץ, ובסיום העונה היא ירדה לליגה הארצית, לאחר שסיימה במקום האחרון. בעונת 2008/2009 מונה דני גולן למאמן הקבוצה, והצליח להוביל אותה בחזרה לליגה הלאומית לאחר שהקבוצה סיימה במקום השישי. בעונת 2009/2010 סיימה הקבוצה במקום השישי בליגה הלאומית, אף על פי שלאורך רוב העונה דורגה בין שלוש הראשונות. במהלך העונה עזב המאמן גולן. בשנת 2010 התרחשה טרגדיה במועדון, כאשר מנהל המשק, מייסטר סיימון, התמוטט ומת במשרדו באצטדיון גרין. בשנת 2011 נכנסה הקבוצה להליכי פירוק והורדו תשע נקודות ממאזנה בטבלה, אך היא הצליחה להינצל מירידה לליגה א' בתום עונת 2010/2011 לאחר שסיימה במקום ה-11 בטבלה. בעונת 2011/2012 הורדה נקודה ממאזנה, והיא שוב ניצלה מירידה לליגה א' במחזורי הסיום, לאחר שסיימה במקום ה-12 בטבלה.

בעונת 2012/2013 הקבוצה כמעט וחזרה לליגה העל אך לבסוף סיימה במקום השלישי ונשארה לעוד עונה בליגה הלאומית. בעונת 2013/2014 סיימה הקבוצה במקום השמיני בליגה הלאומית. בעונת 2014/2015 סיימה במקום ה-14, ונשארה בליגה הלאומית לאחר שגברה במשחקי המבחן על עירוני נשר מליגה א'. בעונת 2015/2016 מונו רפי בוסקילה ושמעון הדרי למאמני הקבוצה ויחד הצליחו להשאיר את הקבוצה בליגה, כשהיא סיימה במקום ה-12. בשנת 2016 פוטר בוסקילה, ובמקומו מונה עידן בר-און שאימן בעברו את מחלקת הנוער של הקבוצה. בחודש דצמבר של אותה עונה התפטר בר-און מאימון הקבוצה, ובמקומו מונה יוסי זוזוט.

את עונת 2016/2017 סיימה הקבוצה את הליגה במקום ה-14, ובמשחקי המבחן מול מ.ס. כפר קאסם מליגה א' היא ניצחה בסיכום שני המשחקים ונשארה עונה נוספת בליגה הלאומית. בתום העונה סיים זוזוט את דרכו במועדון, וב-4 ביוני מונה ירון הוכנבוים לקדנציה שלישית במועדון. בעונת 2017/2018 העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון, וסיימה את העונה במקום השביעי בליגה הלאומית.

בעונת 2018/2019 התמודדה הקבוצה על העלייה לליגת העל עד המחזור האחרון, אך לבסוף סיימה במקום השלישי בליגה.

ב-4 ביולי 2019, בעקבות שינוי שם העיר מנצרת עילית לנוף הגליל, עברה הקבוצה מיתוג מחדש ושמה שונה להפועל נוף הגליל[1].

בעונת 2019/2020 הקבוצה סיימה את הליגה בפליאוף התחתון במקום ה-11. בעונת 2020/2021 זכתה בפעם הראשונה בתולדותיה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית.

אצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון גרין
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון גרין

בשנותיה הראשונות, שיחקה הקבוצה במגרש מע"צ שהיה נטול יציעים מסודרים עד שבשנת 1965 עברה הקבוצה לשחק ב"אצטדיון ג'ורג' מיני" על שמו של ג'ורג' מיני, יושב ראש האיגודים המקצועיים בארצות הברית, שגייס כספים ורתם ספונסרים וכאות הוקרה האצטדיון נקרא על שמו. בשנת 2004, שופץ והורחב האצטדיון בעזרת תרומת משפחת גרין, משפחה יהודית מארצות הברית שתומכת כלכלית בעיר בשיפוץ בתי ספר, בניית מתנ"ס ועוד, ומאז הוא נקרא אצטדיון גרין על שמם. האצטדיון כולל מקלחות, חדרי הלבשה מרווחים, חדר שופטים, משרדים, מכבסה ומחסנים.

לקראת עונת 2017/2018 שופץ האצטדיון בשנית וזאת לאחר שכר הדשא והיציעים היו ברמה נמוכה מאוד ולא אפשרו לקיים משחקים באצטדיון.

במאי 2019 החל באצטדיון סבב שיפוצים נוסף במטרה להרחיבו ולשדרגו אף לדרישות האירוח של ליגת העל על ידי תוספת יציע נוסף מצפון לכ-1,100 צופים ושדרוג היציע המערבי בחדרי הלבשה חדשים, מזנונים, שירותים לקהל, יציע כבוד, עמדת שידור חדשה ועוד וכן תאורת זרקורים חדשה. מלבד זאת יוכשר לצידו מגרש סינתטי לאימונים ולמשחקי קבוצות הנוער. השיפוץ שעלותו המתוכננת כ-40 מיליון שקלים מיועד להסתיים במהלך שנת 2020.

מחלקת הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלקת הנוער של הפועל נוף הגליל משחקים למעלה מ-1,000 שחקנים מנוף הגליל, מעמק יזרעאל ומהסביבה. בין השחקנים הבולטים שגדלו במחלקת הנוער של הקבוצה ניתן למנות את איתי שכטר, בן תורג'מן, יניב כהן ודודו אוואט. קבוצת נערים ב' של המועדון זכתה בשתי אליפויות, בשנת 2006 ובשנת 2016. בעונת 2018-2019 עלתה קבוצת הנוער של נוף הגליל לליגה הבכירה. בעונת 2019-2020 הקבוצה סיימה במקום ה15 ולא נשרה לליגת המשנה עיקב נגיף הקורונה.

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנים הערות
ירון הוכנבוים 2002–2003 עליית ליגה (2002)
מוטי איוניר 2003–2006 עליה לליגת העל (2004)
ירידת ליגה (2006)
ירון הוכנבוים 2006–2007
עופר מזרחי 2007–2008 ירידת ליגה
דני גולן 2008–2009 עליית ליגה
אלדד שביט 2009–2010
אלי מלדסי 2010–2011
דני גולן 2011–2013
אלדד שביט 2013–2014
עופר טלקר 2014–2015
רפי בוסקילה 2015–2016
עופר טלקר 2016
עידן בר-און 2016–2017
יוסי זוזוט 2017
ירון הוכנבוים 2017–2019
איתי מרדכי 2019–2020
ירון הוכנבוים 2020 זכייה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים
שיאים

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-16 באוגוסט 2020

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער שגיא מלול
2 ישראלישראל מגן מתן פלג
3 ישראלישראל מגן בן תורג'מן
4 גאנהגאנה בלם דייוויד אקווה
5 ישראלישראל בלם ג'ניה ברקמן
6 ישראלישראל מגן אלי בלילתי
7 ישראלישראל חלוץ עודד צוקול
9 ישראלישראל קשר מור קקון
10 ישראלישראל קשר גיא דיין
13 ישראלישראל חלוץ סמיר פרהוד
14 ישראלישראל חלוץ והיב חביבאללה
15 ישראלישראל קשר להב דהן
17 ברזילברזיל קשר פדרו סאס
מס' עמדה שם
18 ישראלישראל בלם ראובן גל
19 ברזילברזיל חלוץ מתאוס לימה קרוז
20 ישראלישראל בלם ליעד אלמליח
21 ישראלישראל מגן איתי ארזי
22 ישראלישראל שוער זיו כהן
23 ישראלישראל קשר ירין חטוקאי
24 ישראלישראל קשר מחמוד ג'אבר
29 ישראלישראל מגן תום סקלובין
55 ישראלישראל קשר רועי שוקרני
70 ישראלישראל קשר ריאן אשמוז
77 ישראלישראל מגן סהר אוחיון
95 ישראלישראל שוער דורון מיכאלי
99 ישראלישראל חלוץ מוניר חוג'יראת

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל ירון הוכנבוים
עוזר מאמן ישראלישראל מנו הראונין
מאמן שוערים ישראלישראל תום אלמדון
מנהל מקצועי ישראלישראל רועי כהן
מאמן כושר ישראלישראל שרון כץ

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]