נדיר ארבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

נדיר ארבר הוא רופא פנימאי וגסטרואנטרולוג, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. מנהל המרכז המשולב למניעת סרטן בבית החולים איכילוב (משנת 2005),[1] מנהל פרויקט מחקרי לתרופה ניסיונית "EXO-CD24" לטיפול בחולי קורונה.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבר הוא בנם של נעה, מעצבת אופנה בהשכלתה ועיתונאית אופנה ודן, טייס חיל האוויר שהיה מדריך טיס בקורס מדריכי טיס הראשון של בית הספר לטיסה[3] וקברניט אל-על. אחותו לימור אביבי ארבר היא רופאת שיניים[4] ואחות נוספת, איילת ארבר, נהרגה ב-12 באוגוסט 1988[5]במהלך ירח דבש בדרום אמריקה. על שמה היה קיר טיפוס בשם "קיר איילת"[6][7]

בין השנים 19851979 למד רפואה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית, ירושלים. בשנת 1982 קיבל תואר תואר BSc, האוניברסיטה העברית, בית הספר לרפואה. סיים סטאז' במרכז רפואי הדסה ירושלים ב-1986. לאחר מכן בין השנים 1986–1989 התמחה ברפואה פנימית במרכז רפואי רבין פתח תקווה. אחר כך בשנים 19891991 היה רופא בכיר במחלקה פנימית ד' בבלינסון.

בשנת 1991 הוענק לארבר תואר MSc, אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר. בין השנים 1987–1991 תואר MHA, בית הספר למנהל עסקים ע"ש רקנאטי, באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1989 השתלם במחלקה לקרדיולוגיה, בית החולים מאונט סיני שבעיר ניו יורק בארצות הברית. ובשנים 1991 עד 1993 השתלם בגסטרואנטרולוגיה.

בין השנים 1996–2005 כיהן ארבר כמנהל היחידה לאונקולוגיה גסטרואנטרולוגית (GI) באיכילוב.

משנת 2005 מכהן ארבר כראש - מרכז משולב למניעת סרטן, המרכז הרפואי איכילוב.[8]

בנוסף מנהל ארבר את מרפאת "BRCA".[9]

ארבר עוסק בגסטרואנטרולוגיה, קולונוסקופיה, חקר סרטן, גילוי ואבחון מוקדם, סמנים ביולוגים לגילוי של סרטן, אימונותרפיה, טיפול גני ומניעה כימית (Chemoprevention, NSAIDs). הוא כיהן כנשיא האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה[10]

הוא פרופסור מן המניין בחוג לרפואה פנימית וגסטרואנטרולוגיה. עומד בראש קרן יחיאל והלן ליבר לחקר הסרטן בבית הספר לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב.[11]

התרופה הניסיונית "EXO-CD24" לטיפול בחולי קורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבר מנהל פרויקט לתרופה ניסיונית בשם ב-EXO-CD24 לטיפול בחולי קוביד 19 הסובלים מסערת ציטוקינים. הטכנולוגיה נוסתה לראשונה בבני אדם, בפאזה קלינית ראשונה במרכז הרפואי איכילוב. מרגע הגיית הרעיון והמצאת הטכנולוגיה ועד שנוסתה לראשונה בבני אדם, עברה חצי שנה בלבד.

התרופה נלחמת בסערת ציטוקינים, הנובעת מנגיף הקורונה. למחלת הקורונה שני שלבים עיקרים. שלב ראשון הוא דמוי מחלת שפעת ואינו מחייב טיפול ספציפי, אלא טיפול תומך בלבד. שלב שני מתרחש אצל 5-7% מן המטופלים, בדרך כלל כאלו עם גורמי סיכון, והוא מתאפיין בפעילות יתר של מערכת החיסון, תופעה המכונה סערה ציטוקינית. תגובה חיסונית זו מסכנת חיים, וההערכה שהיא האחראית למרבית מקרי המוות הקשורים למחלה.

התרופה משתמשת באקסוזומים, חלקיקים זעירים דמויי בועה, המובילים חומרים בין התאים. הטיפול התרופתי משתמש באקסוזומים כדי להעביר חלבון הנקרא CD24 (אנ') לריאות. חלבון זה נמצא על פני התאים, ויש לו תפקיד חשוב בוויסות מערכת החיסון, ובפרט הוא עוזר להרגיע את המערכת ולרסן את הסערה. צוות המחקר הינדס את האקסוזומים ב"חדרים נקיים" בטכניון, והם הועשרו בחלבון CD24. התמיסה ניתנה באינהלציה הישר לריאות. המטרה היא שהחלקיקים, שגודלם מיליונית המילימטר, יגיעו במהירות וביעילות לאזור הדלקתי, וימנעו את ההפרשה של הציטוקינים הדלקתיים[12] ה-"EXO-CD24" הוענק ל-30 חולים שמצבם בינוני או חמור.[13] התכשיר מיועד לחולים בינוניים עד קשים, על מנת למנוע את הידרדרותם למצב קשה.

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבר הוא אוהד של קבוצת הפועל תל אביב בכדורגל. באוגוסט 2019 קיבל מנדט למציאת רוכש להפועל תל אביב.[14] אוהדי הפועל תל אביב פעלו אז כדי שבעלי המועדון, האחים שרון ואיציק ניסנוב, בועז ומאיר תושב וזאב גריברג, ימכרו את המועדון. החלפת הבעלות לא יצאה אל הפועל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' נדיר ארבר, באתר בית החולים איכילוב
  2. ^ קטי דור, תרופה ישראלית שפותחה באיכילוב ריפאה מעל 96% מחולי הקורונה שקיבלו אותה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בפברואר 2021
  3. ^ דני ארבר מדריך טיס בקורס מדריכי טיס הראשון של בית הספר לטיסה, עמוד 161 דני שלום, "חיל האוויר בקרב - 70 שנות עליונות אווירית 2018-1948", ינואר 2018, באוויר - פרסומי תעופה וחלל
  4. ^ איתי יעקב, העיתונאית הוותיקה נעה ארבר הלכה לעולמה: האופנה הישראלית נפרדת, באתר Xnet‏, 9 בדצמבר 2020
  5. ^ איילת ארבר he.billiongraves.international/grave
  6. ^ קיר טיפוס בקריית אונו אשר הוקם בשנת 1989 כמפעל הנצחה לזכרה של איילת ארבר אילת. הקיר נסגר ופורק ב-2019
  7. ^ קיר איילת - אנציקלופדיית הטיפוס
  8. ^ פרופ' נדיר ארבר doctorim.co.il
  9. ^ מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 נגרמות לנשים הנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן שד וסרטן שחלות, הן נדרשות למעקב קפדני
  10. ^ פרופ' נדיר ארבר גסטרואנטרולוג, באתר מדיסנטו(הקישור אינו פעיל, 24.1.2022)
  11. ^ רשימת קתדרות בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר קתדרה לחקר הסרטן ע"ש יחיאל והלן ליבר, מופקד: פרופ' נדיר ארבר
  12. ^ "התקווה", שרית רוזנבלום, ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמודים 34–42, 5 בפברואר 2021
  13. ^ הערכת בטיחות CD24-Exosomes בחולים עם זיהום COVID-19 clinicaltrials.gov
  14. ^ מאור רחמני, ‏פרופ' ארבר נדיר קיבל מנדט למציאת רוכש להפועל, באתר ONE‏, 5 באוגוסט 2019