נחל אצל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל אצל ויער השלום

נַחַל אָצַלערבית: ואדי יצול) הוא אחד מיובליו של נחל קדרון בדרום מזרח ירושלים, בין הר אצל (רכס ארמון הנציב) לגבעת אבו תור, בתוך יער השלום.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו בנבואת אחרית הימים של הנביא זכריה: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ" (זכריה יד ד). השם המקראי השתמר בכינוי הערבי של הנחל: וָאדִי יָאצוּל.

את זיהוי ואדי יאצול כאצל המקראית הציע הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו ב-1874, לאחר חפירות שערך במקום[1] . ב-1955 אימצה ועדת השמות הממשלתית את זיהויו של קלרמון-גנו, והעניקה רשמית לוואדי את השם העברי נחל אצל. מאוחר יותר, ב-1990, העניקה ועדת השמות את השם הר אצל לרכס ארמון הנציב התוחם את הנחל מדרום[2].

בשנים שאחרי מלחמת העצמאות, האזור כולו היה בשטח ההפקר בין ישראל לירדן. לאחר מלחמת ששת הימים, קק"ל נטעה בראש העמק של נחל אצל את יער השלום. כיום, שכונת ג'בל מוכבר הערבית בנויה בחלקה בתוואי הנחל.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל הוא אתר ארכאולוגי גדול בשולי המרקם האורבני של ירושלים. במעלה הנחל התגלו שרידים של אמת המים התחתונה מימי בית שני, שהובילה מים ממעיינות גוש עציון לירושלים. האמה מגיעה מבית לחם, חוצה במנהרה את הר אצל (רכס ארמון הנציב-ג'בל מוכבר) ויוצאת למעלה נחל אצל. משם האמה עוברת בגבעת חנניה ונכנסת לעיר העתיקה דרך הר ציון. בחלקים בה האמה חשופה, ניתן לראות גם צינור חרס עות'מאני, שהונח בתוואי האמה. האמה הייתה בשימוש עד תקופת המנדט הבריטי בה החלו להוביל מים לירושלים מאזור ראש העין.

על דופן מצוק הנחל נחצבו מערות קבורה רבות המתוארכות לתקופה ההרודיאנית. המערות בנויות כאשכולות של חדרים החצובים בסלע. בדפנות החדרים חצובים כוכים ששימשו להצבת גלוסקמאות. חלק מהמערות נחצבו עם חצר פנימית ועל חלקן נחצבה קשת מעל הכניסה למערה. ריכוז המערות יוצר מתחם קבורה מוגדר והו מהוות מדגם מיצג של תרבות וטכנולוגית קבורה של התקופה ההרודינית. בחפירות שנערכו באתר על ידי רשות העתיקות, נתגלו גלוסקמאות מעוטרות ועליהן כתובות בעברית. על אחת הגלוסקמאות פוענחה הכתובת: "יהוסף בן קיפא", הלא הוא הכהן הגדול קיפא, מסיפורי הברית החדשה, ועל אחרות המילה "שלום".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרינהוט חדשות ארכאולוגיות 97 רשות העתיקות
  • גרינהוט קדמוניות 100 רשות העתיקות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]