נחל שלמה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| יובלים |
נחל צפחות, נחל רחבעם, נחל יהושפט, נחל יואש  |
| שפך |
ים סוף |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
  | |
נחל שלמה הוא נחל אכזב בדרום הרי אילת, הזורם ממורדות ההרים לכיוון מזרח ונשפך אל ראש מפרץ אילת. הנחל מצוי באזור מעבר בין המרחב ההררי של אילת לבין המישור החופי, ומהווה חלק ממערכת גאולוגית, הידרולוגית ואקולוגית ייחודית בקנה מידה אזורי. לצד ערכו הנופי והתיירותי, מהווה הנחל מוקד למפגש בין תהליכים טבעיים לבין שימושי קרקע מגוונים, ובהם תיירות, כרייה, תשתיות ומאבקי תכנון ושימור.[1]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתו של נחל שלמה באוכף המפריד בין הר יהורם להר שלמה, והוא זורם מזרחה דרך ערוץ תלול החוצה את הרי אילת עד לשפכו בצפון מפרץ אילת. הנחל מנקז בין היתר את נחל רחבעם, נחל יהושפט ונחל צפחות, ומהווה חלק ממערכת נחלים קצרים ותלולים הזורמים מזרחה מהרי אילת אל המפרץ.[2]
אפיק הנחל עובר מעבר חד מאזור הררי סלעי לאזור של מניפות סחף במישור החוף הסמוך לאילת. רשות הטבע והגנים מציגה את נחל שלמה כמסלול הליכה מעגלי באורך של כ־4.5 ק"מ, היוצא מאזור חניון הלילה הר צפחות ומאפשר תצפיות אל מפרץ אילת ואל הרי אילת.[1]
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל שלמה מצוי בקצהו הצפוני של המגן הערבי־נובי, יחידה גאולוגית קדומה מן הנאופרוטרוזואיקון, ובה נחשפים כמה מן הסלעים העתיקים בישראל.[3][4]
אזור אילת נחשב "חלון גאולוגי" ייחודי, המתעד מאות מיליוני שנות התפתחות גאולוגית. המסלע באזור נחל שלמה כולל סלעים מותמרים, ובהם שיסטים וגנייסים, סלעים מגמתיים, ובהם גרניטואידים, וכן יחידות וולקניות קדומות. מכלול זה משקף תהליכים ממושכים של יצירת קשתות איים, התמרה, חדירת מאגמה והתפתחות קרום יבשתי לאורך מאות מיליוני שנים.[5]
באזור הרי אילת עובר גם קו שבר משמעותי, חלק ממערך השבר הסורי-אפריקאי, המפריד בין סלעי גרניט במזרח לבין סלעים קרבונטיים במערב. מבנה זה תורם להבדלי הנוף החדים באזור, להתפתחות ערוצים תלולים ולמערכת הניקוז המפורקת האופיינית להרי אילת.[1]
הידרולוגיה ושיטפונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל שלמה הוא נחל אכזב: מרבית ימות השנה אפיקו יבש, אך בעת אירועי גשם עזים הוא עשוי לשאת שיטפונות קצרים אך עוצמתיים. הפרשי הגבהים החדים בין הרי אילת לבין מישור החוף יוצרים תנאים להתפתחות זרימות מהירות בערוצים קניוניים. בשל סכנת השיטפונות, רשות הטבע והגנים ממליצה להימנע מכניסה למסלול בימים שבהם קיים חשש לזרימות.[1]
בפברואר 2022 דווח על זרימות בנחל שלמה כחלק מאירוע גשם אזורי שהוביל גם לשיבושי תנועה ולסגירות כבישים במרחב אילת והערבה.[6]
מחקרים על מפרץ אילת ומפרץ עקבה מצביעים על כך ששיטפונות בזק במדבר יכולים להוביל כמויות גדולות של סדימנטים אל הים, לעיתים כזרימות צפופות, המשפיעות על דינמיקת המשקעים בקרבת החוף ובעומק הרדוד.[7][8]
בהיבט מוסדי, ישראל מקדמת כלים ומודלים לניהול סיכוני הצפה עבור רשויות ניקוז וגופי תכנון, ובהם גם כלים דיגיטליים לחישוב וניטור סיכונים.[9] רשות ניקוז ונחלים ערבה, הפועלת מכוח חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, אמונה בין היתר על הסדרת ניקוז, ניהול סיכוני שיטפונות ושמירה על ערוצי הנחלים ונופי הסביבה באזור הערבה הדרומית, לרבות המרחב ההררי־מדברי סביב אילת.[10]
הקשר למפרץ אילת
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל שלמה מהווה חלק ממערכת טבע רחבה המחברת בין הרי אילת לבין מפרץ אילת. במהלך שיטפונות מועברים מן ההרים משקעים וחומר סחף לעבר הים, תהליך שעשוי להשפיע על סביבת החוף ועל דינמיקת המשקעים הימית.
הקשר זה חשוב במיוחד לנוכח רגישותה של המערכת הימית במפרץ אילת, ובפרט שוניות האלמוגים, הנתפסות כנכס טבע בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. המשרד להגנת הסביבה מפרסם מעקב שוטף אחר מצב השונית והמערכת האקולוגית של מפרץ אילת, ומדגיש את חשיבות צמצום ההשפעות השליליות של שיטפונות, נגר עילי ועומסי סדימנטים על המערכת הימית.[11][7]
חי וצומח
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל שלמה מצוי בתחום שמורת טבע הרי אילת, ומאופיין בצומח מדברי המותאם לתנאי יובש קיצוניים. לאורך האפיק ובטרסותיו ניתן למצוא עצי שיטה, שיזף ואשל, לצד צמחיית מדבר עונתית.[1]
בעלי החיים באזור כוללים יעלים, זוחלים ועופות מדבריים. בחלקים מהמרחב תועדו תהליכים של תמותת עצי שיטה בעקבות שנות בצורת ממושכות, המשקפים את רגישותה של המערכת האקולוגית המדברית לשינויים אקלימיים.[1]
היסטוריה ואתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפתח הנחל, סמוך לשפכו, ניצב בית ויליאמס, מבנה היסטורי מן תקופת המנדט הבריטי המזוהה עם הגאולוג לאונרד לויד ויליאמס. האתר מופיע הן בחומרי ההדרכה של רשות הטבע והגנים והן בתיעוד של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.[1][12]
שימושי אדם ותיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל שלמה משמש מוקד לפעילות תיירותית, נופשית וחינוכית. באזור פועלת חוות הגמלים, שהוקמה בשנת 1987 ומשמשת מוקד לפעילות מדברית ותיירותית, לרבות רכיבה על גמלים ופעילויות שטח.[13]
הנחל משמש גם יעד לטיולים רגליים ולמסלולי 4x4, והקרבה היחסית לעיר אילת הפכה אותו לאחד ממוקדי הטבע הנגישים והמוכרים באזור.[1]
מחצבת נחל שלמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרחב נחל שלמה פועלת מחצבת "נחל שלמה מזרח", המיועדת להפקת אבן גרניט לצורכי בנייה וסלילה. תכנונה הסטטוטורי של המחצבה מופיע בגיליון תוכנית רשמי, המצביע על שטח של כ־193 דונם במרחב התוכנית.[14]
בשנת 2020 דנה הוועדה המחוזית בבקשת חברת "אבן וסיד" להאריך את פעילות המחצבה עד שנת 2040, אך אישרה בשלב זה הארכה מוגבלת בלבד עד פברואר 2024, בכפוף להכנת סקר גאולוגי ומסמך סביבתי. בין הנימוקים להגבלה צוינו רגישותו הנופית והסביבתית של האזור, קרבתו לשימושים רגישים והצורך לבחון היבטים של רעש, איכות אוויר, פינוי פסולת ומניעת מעבר תשטיפים לנחל שלמה ולמפרץ אילת.[15]
בשנת 2021 אושר היתר חדש להעמקת החציבה למשך 20 שנים נוספות או עד למיצוי חומר הגלם, תוך העמקת מפלסי החציבה בחלקה המערבי של המחצבה ועדכון מיקום שטחי המתקנים.[16]
בשנת 2022 אושרה גם הקמת מפעל בטון באתר, לאחר שהחברה התחייבה שלא להקים במקום מפעלי אספלט ובלוקים.[17]
בשנת 2024 נדונה הארכה נוספת לפעילות המחצבה, על רקע מחלוקות סביבתיות, נופיות ותיירותיות, ובהן התנגדויות של גורמים מקומיים שטענו כי יש לצמצם את תחום ההשפעה של המחצבה כדי שלא לפגוע בפיתוח תיירותי עתידי באזור.[18]
המחצבה מוסדרת גם באמצעות רישיון כרייה מטעם המדינה. דף המידע הממשלתי מציין את הגוף המוסמך, את בעל הזכויות, את סוג המחצב ואת תקופת הרישיון, וקובץ הרישיון עצמו כולל פרטים טכניים כגון מזהה רישיון, תחום כרייה וקואורדינטות.[19][20]
תכנון, משפט וקונפליקטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור נחל שלמה וסביבות שפכו היה מוקד למחלוקות תכנוניות ומשפטיות, בעיקר סביב יוזמות לפיתוח תיירותי במרחב החופי־מדברי.
אחד המקרים הבולטים עסק בהקמת מתחם אירוח באזור חוות היען, שבו עלתה מחלוקת פרשנית לגבי משמעות המונחים "קמפינג" ו"אוהלים" בתוכנית תקפה. בשנת 2022 קיבל בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע את פרשנות היזמים ואפשר קידום מתחם גלמפינג בבנייה קשיחה במסגרת הייעוד של חניון אוהלים, אך בפברואר 2026 קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה (ע"א 1220/23), קבע כי אין לפרש ייעוד של חניון אוהלים כהיתר להקמת מלון קבע במסווה של "גלמפינג", והדגיש את חובת ההתאמה לביטויי התוכנית ואת הצורך בשמירה על שטחים חופיים־מדבריים פתוחים.[21][22][23]
שיקום, פגיעות סביבתיות ואכיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 בוצעו עבודות שיקום במרחב נחל שלמה, לאחר ששימש בעבר כאתר להשלכת פסולת בניין. העבודות כללו פינוי פסולת, הסדרת פני שטח ושיקום סביבתי, ובוצעו בשיתוף עיריית אילת, היחידה לאיכות הסביבה והמשרד להגנת הסביבה.[24]
עם זאת, לאורך השנים תועדו בנחל שלמה ובשוליו אירועים חוזרים של הפרות סביבתיות, ובהם עבודות עפר, עבודות דרך בלתי מוסדרות והשלכת חומרים בשטח.
כבר בשנת 2002 דווח כי עיריית אילת נקנסה בגין מפגעים סביבתיים הקשורים להפעלת אתר פסולת באזור נחל שלמה.[25]
בשנת 2012 עוררו עבודות להרחבת דרך הגישה בנחל מחאה מצד גורמים סביבתיים. העירייה מסרה כי העבודות בוצעו ללא היתר וכי ננקטו נגד מבצעיהן צעדי אכיפה.[26]
בשנת 2018 דווח על השלכת כמויות עפר ופסולת בשפך הנחל במהלך עבודות תשתית. בעקבות האירוע ננקטו צעדי אכיפה ונדרשה השבת מצב השטח לקדמותו.[27]
נתונים אלה מצביעים על כך שמרחב נחל שלמה המשיך לעמוד תחת לחצי פיתוח, תשתיות ושימושים מסחריים גם לאחר פעולות השיקום, וכי המאמץ לשמר את ערכיו הסביבתיים נותר מתמשך ולא חד־פעמי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחל שלמה – מסלול טיול, באתר רשות הטבע והגנים
- בית ויליאמס, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 8 נחל שלמה – מסלול טיול בשמורת טבע מסיב הרי אילת, באתר רשות הטבע והגנים
- ↑ The Geology of the Elat Sheet – Explanatory Notes, Geological Survey of Israel, 2011
- ↑ Elat sheet 1:50,000, Government of Israel / Geological Survey of Israel
- ↑ Beyth, Michael; Eyal, Moshe; Garfunkel, Zvi (2014). "Geology of the northern tip of the Arabian-Nubian Shield: the Geology of the Eilat area". Journal of African Earth Sciences.
- ↑ "The evolution of the Neoproterozoic Elat Metamorphic Complex, northernmost Arabian-Nubian Shield: Island arc to syncollisional stage and post-collisional magmatism". Precambrian Research.
- ↑ 5 מ"מ גשם ירדו באילת והערבה במהלך השבת, באתר יום יום באילת, 20 בפברואר 2022
- 1 2 "Desert flash floods form hyperpycnal flows in the coral-rich Gulf of Aqaba". Earth and Planetary Science Letters.
- ↑ "Anatomy of a Flash Flood in Eilat: from atmospheric trigger to coastal response". Natural Hazards and Earth System Sciences. 2025.
- ↑ Flood-risk management tool, Government of Israel
- ↑ רשות ניקוז ערבה, באתר רשות ניקוז ונחלים ערבה
- ↑ שונית האלמוגים במפרץ אילת, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ↑ בית ויליאמס, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- ↑ חוות הגמלים אילת, באתר חוות הגמלים אילת
- ↑ מחצבת נחל שלמה מזרח – גיליון תוכנית, באתר מינהל התכנון / רשות מקרקעי ישראל
- ↑ הוועדה המחוזית הגבילה את הכרייה במחצבת נחל שלמה לארבע שנים, באתר יום יום באילת, 4 ביוני 2020
- ↑ הוארך היתר החציבה במחצבת נחל שלמה, באתר יום יום באילת, 4 ביוני 2021
- ↑ אבן וסיד קיבלה אישור להפעיל מפעל בטון במחצבת נחל שלמה, באתר יום יום באילת, 28 בינואר 2022
- ↑ הארכה נוספת לפעילות מחצבת נחל שלמה, באתר יום יום באילת, 11 בינואר 2024
- ↑ תעשיית אבן וסיד בע"מ – מחצבת נחל שלמה, באתר משרד האנרגיה והתשתיות, 18 במרץ 2021
- ↑ רישיון מחצבה – נחל שלמה, באתר משרד האנרגיה והתשתיות
- ↑ העליון הפך את ההכרעה בחוות היען באילת: חניון אוהלים לא יכול להפוך למלון קבע, באתר יום יום באילת, 3 בפברואר 2026
- ↑ העליון ביטל סופית את פרויקט התיירות בחוות היען סמוך לחוף אילת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בפברואר 2026
- ↑ העליון הפך את ההכרעה בחוות היען באילת, באתר מגדילים
- ↑ שיקום נחל שלמה, באתר עיריית אילת
- ↑ דוד הכהן, 85 אלף ש' קנס לעיריית אילת על זיהום הסביבה, באתר ynet, 29 באפריל 2002
- ↑ עבודות סלילה בנחל שלמה, באתר יום יום באילת, 19 ביולי 2012
- ↑ הנזק לנחל שלמה טרם תוקן, באתר יום יום באילת, 16 בפברואר 2018