מזמורי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מזמורי שלמה. בתרגומו של מנחם שטיין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

מזמורי שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה בארץ ישראל בין השנים 70 ו-45 לפני הספירה. בספר 18 מזמורים, הדומים למזמורי התהלים.

שפת המקור וזהות המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין כל ספק בין החוקרים כי הספר נכתב במקורו בעברית, וזאת על פי איכותו המיכנית והגרועה של הנוסח שהשתמר ביוונית. אברהם כהנא מזהה את המחבר כיהודי חסיד, יליד ירושלים, שחווה בעצמו את המאורעות בזמן כיבוש פומפיוס בשנת 63 לפני הספירה. בכל מקרה, המקור העברי אבד.

תוכן הספר ומשמעותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר שנכתב בסגנון המזכיר את ספר התהילים מיוחס לשלמה המלך אולם בגוף המזמורים אין זכר לשלמה. בספר מוזכרים שליטים יהודים בארץ ישראל שמסוכסכים זה עם זה, ואויב נכרי שכובש את ירושלים. מעובדות אלו ועוד הסיקו רובים מהחוקרים שמחבר הספר הוא יהודי פרושי מהפלג שהתנגד נחרצות למלכות החשמונאים וראה בהם שליטים לא לגטימיים. הדמויות שמוזכרות בספר הן בין היתר יוחנן הורקנוס השני אריסטובלוס אחיו ופומפיוס הרומאי שכבש את ארץ ישראל וביטל את עצמאותה המדינית. כמו כן מהמזמורים בספר ניתן ללמוד הרבה על היחסים המתוחים ששררו בארץ ישראל בתקופת חיבורו, ובמיוחד בין הפרושים והצדוקים.

מזמורי אודות אשר לשלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור אחר ושונה (Odes of Solomon) נצטרף בכתבי יד רבים ונכרך יחדיו עם מזמורי שלמה, כאילו חוברו שניהם בידי אותו מחבר, אך ברור כי אין הדבר כן: בעוד ש'מזמורי שלמה' נראה חיבור יהודי, הרי שמזמורי האודות אשר לשלמה (Odes of Solomon), הם נוצריים במפורש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם כהנא, מזמורי שלמה, ספרים החיצונים-חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 103-130