ים הנחושת
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
ים הנחושת (נקרא גם ים של שלמה או ים שעשה שלמה) היה מתקן לאגירת מים (בריכת אגירה) שניצבה בחצר בית המקדש הראשון. המתקן, העשוי נחושת, נבנה על ידי שלמה המלך בעת הקמת בית המקדש, על מנת לאגור מים לצורכי המקדש. המתקן הכיל כ-50 מ"ק מים.
תולדות ים הנחושת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הים נעשה בנחושת שהביא דוד מטבחת ומכון, ערי ארם צובה.[1] הים, כשאר כלי הנחושת שהיו בבית המקדש הראשון נוצר בבקעת הירדן על ידי חירם, חרש נחושת מהעיר צור.[2] עם חורבן בית המקדש הראשון, שברו הבבלים את ים הנחושת לחלקים שוים ולקחו את הנחושת לבבל באמצעות בהמות משא.[3]
תיאור המתקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר מלכים מופיע התיאור הבא:
וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק; עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ, עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ; וקוה[4] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב; שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה; וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן - אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
מתיאור זה ניתן ללמוד כי צורתו של הים הייתה עגולה, והוא ניצב על שנים עשר פסלים של פרי נחושת, המחולקים לארבע קבוצות. כל קבוצה של שלושה פרים פונה לאחת מרוחות השמים, כאשר פני הפר פונים החוצה ואחוריו תומכים את האגן. קוטר האגן העגול 10 אמות, גובהו 5 אמות, והיקפו 30 אמות. תיאור זה עומד בסתירה לעובדה שהיחס במעגל בין הקוטר להיקף הוא פאי: המתחיל בספרות ...3.14159, ואילו היחס המתואר בתנ"ך הוא 3 (30 ל-10). המתבוננים בגימטריה של הטקסט יבחינו כי השימוש בכתוב במילה קוה (בגימטריה 111) מתוקן על ידי הקרי למילה קו (בגימטריה 106). אם נחלק 111 ב-106, נקבל 1.04716981, ואם נכפיל תוצאה זו ב-30 (ההיקף כפי שמתואר בכתוב) נקבל 31.4151, כלומר קירוב עד עשירית המילימטר של ההיקף האמיתי. יש מן המפרשים האומרים שהמספר האמור במקרא הוא מספר עגול. הסבר אחר תולה את ההפרש בעוביו של הים - הקוטר נמדד מהדפנות החיצוניות, ואילו ההיקף סביב הדפנות הפנימיות. ככל הנראה היו באגן ברזים (פקעים) היצוקים יחד עמו, והמשמשים למזיגת המים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "ים של שלמה" באתר דעת - אנציקלופדיה יהודית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא | 
|
| חיבורים שיוחסו לו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה | |
| במקרא | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה | |
| אגדות | כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך והדבורה • שלמה המלך ומלכת שבא | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה | |
| בתרבות המודרנית | שלמה המלך ושלמי הסנדלר • אגדות המלך שלמה • הספר מכרות המלך שלמה • הסרט מכרות המלך שלמה | |
