לדלג לתוכן

ים הנחושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
המונח "ים של שלמה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפוסק מהמאה ה-16 שמכונה על שם חיבורו "ים של שלמה", ראו שלמה לוריא.
ים הנחושת כפי שמתואר באנציקלופדיה היהודית

ים הנחושת (נקרא גם ים של שלמה או ים שעשה שלמה) היה מתקן לאגירת מים (בריכת אגירה) שניצבה בחצר בית המקדש הראשון. המתקן, העשוי נחושת, נבנה על ידי שלמה המלך בעת הקמת בית המקדש, על מנת לאגור מים לצורכי המקדש וכן שימש כמקוה טהרה לכהנים. המתקן הכיל כ-50 מ"ק מים.

תולדות ים הנחושת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבבלים שוברים את ים הנחושת. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו.

הים נעשה בנחושת שהביא דוד מטבחת ומכון, ערי ארם צובא.[1] הים, כשאר כלי הנחושת שהיו בבית המקדש הראשון נוצר בבקעת הירדן על ידי חירם, חרש נחושת מהעיר צור.[2] עם חורבן בית המקדש הראשון, שברו הבבלים את ים הנחושת לחלקים שוים ולקחו את הנחושת לבבל באמצעות בהמות משא.[3]

תיאור המתקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים מופיע התיאור הבא:

וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק; עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ עַד שְׂפָתוֹ, עָגֹל סָבִיב, וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ; וקוה[4] שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב; שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ. עֹמֵד עַל שְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה; וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן - אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.

מתיאור זה ניתן ללמוד כי צורתו של הים הייתה עגולה, והוא ניצב על שנים עשר פסלים של פרי נחושת, המחולקים לארבע קבוצות. כל קבוצה של שלושה פרים פונה לאחת מרוחות השמים, כאשר פני הפר פונים החוצה ואחוריו תומכים את האגן. קוטר האגן העגול 10 אמות, גובהו 5 אמות, והיקפו 30 אמות. תיאור זה עומד בסתירה לעובדה שהיחס במעגל בין הקוטר להיקף הוא פאי: המתחיל בספרות ...3.14159, ואילו היחס המתואר בתנ"ך הוא 3 (30 ל-10). יש מן המפרשים האומרים שהמספר האמור במקרא הוא מספר עגול. אם ההיקף 30, אז הקוטר מעל 9.5. הסבר אחר תולה את ההפרש בעוביו של הים - הקוטר נמדד מהדפנות החיצוניות, ואילו ההיקף סביב הדפנות הפנימיות. ככל הנראה היו באגן ברזים (פקעים) היצוקים יחד עמו, והמשמשים למזיגת המים.

תיאור המיכל הפנימי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ים של שלמה: תיאור גרפי של המיכל הפנימי

על סמך העובדות שהמתקן הכיל כמות של 50 מ"ק של מים (450 אמות מעוקבות), גובהו 5 אמות וקוטרו 10 אמות, התלמוד בבלי (מסכת עירובין, דף י"ד, עמוד א') מסביר שבריכת המים הפנימית של הים של שלמה היא בנויה משני חלקים:

  • החלק העליון: גליל בקוטר של 10 אמות וגובה 2 אמות
  • החלק התחתון: מקבילון של 10 על 10 בגובה 3 אמות

שינויים במבנה ים הנחושת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת אחז בן יותם בוצעו שינויים במבנה ים הנחושת: וַיְקַצֵּץ֩ הַמֶּ֨לֶךְ אָחָ֜ז אֶת־הַמִּסְגְּר֣וֹת הַמְּכֹנ֗וֹת וַיָּ֤סַר מֵֽעֲלֵיהֶם֙ (ואת) [אֶת]־הַכִּיֹּ֔ר וְאֶת־הַיָּ֣ם הוֹרִ֔ד מֵעַ֛ל הַבָּקָ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁ֣ר תַּחְתֶּ֑יהָ וַיִּתֵּ֣ן אֹת֔וֹ עַ֖ל מַרְצֶ֥פֶת אֲבָנִֽים׃[5] אחז הוריד את כיור הנחושת מעל 12 פסלי הבקר שעליהם היה מונח ושהיו עשויים כולם מנחושת, והניח את הכיור ישירות על המרצפת. לא ברור מדוע נעשה השינוי הזה. ייתכן שפסלי הבקר או הנחושת ממנה היו עשויים היוו חלק מהשוחד ששילם אחז למלך אשור כדי שיגן עליו מפני מלך ישראל ומלך ארם[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ים הנחושת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דברי הימים א' יח,ח.
  2. ^ מלכים א' ז,מ-מו.
  3. ^ מלכים ב' כה,יג; ירמיהו נב,יז.
  4. ^ קרי: וְקָו
  5. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק י"ז.
  6. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק ח'.