רחבעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחבעם
Hans Holbein d. J. - The Arrogance of Rehoboam - WGA11598.jpg
לידה 969 לפנה"ס
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 911 לפנה"ס (בגיל 58 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת יהודה
מקום קבורה ירושלים
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג 18 נשים ו60 פילגשים
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אב שלמה
אם נעמה העמונית
צאצאים 28 בנים ו-60 בנות ובהם: אביה
יורש העצר אביה
מלך יהודה ה-1
תקופת כהונה 928 לפנה"ס911 לפנה"ס (כ־17 שנים)
הקודם שלמה
הבא אביה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום.

רְחַבְעָם הוא מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכריה נעמה העמונית. מוזכר בשני מקורות תנ"כיים: מלכים א פרקים יא-יד, ודברי הימים ב פרקים ט-יב. לפי המקרא, רחבעם הומלך לאחר מות אביו, ובתקופתו התפלגה ממלכת ישראל המאוחדת לשתי ממלכות נפרדות: ממלכת יהודה בדרום וממלכת ישראל בצפון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים א מתואר שבסוף ימיו של שלמה החלה הממלכה הגדולה שהקים דוד אביו להתערער. הסיבה לכך היא ששלמה שנשא נשים נוכריות רבות, תמך בפולחן האלילים שאותן נשים הביאו עמן מארצותיהן. בעקבות כך החליט ה' לקרוע את הממלכה לשתיים, לאחר מותו של שלמה. ה' שולח אויבים מבחוץ להילחם בישראל, את הדד האדומי ורזון בן אלידע הארמי. בתוך ישראל מתארגנת מרידה שמונהגת על ידי ירבעם בן נבט. ירבעם נתמך על ידי הנביא אחיה השילוני. המרידה לא מצליחה וירבעם בורח לשישק מלך מצרים.

שלטון רחבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחבעם הומלך בשכם. בן 41 במולכו ו-17 שנה נמשכה מלכותו.[1] בתקופתו חל הפיצול בין ממלכת יהודה, עליה שלט הוא, לבין ממלכת ישראל שנשלטה על ידי ירבעם בן נבט. בתקופתו עלה שישק מלך מצרים למלחמה ביהודה ושדד את אוצרות הזהב מבית המקדש. לאחר מותו נקבר בירושלים, ובנו אביה ירש את שלטונו.

עלייתו לשלטון של רחבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר שמע ירבעם ששלמה מת, חזר הוא ממצרים ובא יחד עם עוד נציגים משבטי ישראל לדבר עם רחבעם. דרישתם הייתה להוריד את נטל המסים שהונהג בתקופת שלמה. רחבעם ביקש מהנציגים שיתנו לו שלושה ימים לשקול את הנושא. רחבעם מתיעץ עם הזקנים, יועציו של אביו והם מייעצים לו לקבל את דרישות העם. לאחר מכן נועץ הוא בחבריו הצעירים והם יעצו לו להפגין את כוחו בכך שלא לקבל את הדרישות, ובנוסף להכביד על העם בעוד מסים: "אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". רחבעם בפזיזותו מקבל את עצת חבריו, ובעקבות כך חלה התקוממות בעם ישראל. רחבעם שולח את אדרם גובה המסים כדי לפייס את העם, אך תגובת העם היא הריגתו בסקילה. רחבעם חש בסכנה לחייו ובורח במרכבתו לירושלים. בכך החל הפיצול המדיני שהוביל לשתי ממלכות נפרדות, ממלכת ישראל בצפון, וממלכת יהודה בדרום.

תקופת הפיצול והשלכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגע שירבעם הומלך למלך על ישראל, ניסה רחבעם להגיב במלחמה וגייס צבא של מאה ושמונים אלף לוחמים משבט יהודה ובנימין. בעקבות אזהרתו של שמעיה הנביא לא להילחם בישראל, פיזר רחבעם את הצבא שגייס, אך נותר סכסוך מתמיד בין הממלכות.

תחילת הפיצול הייתה מבלבלת עבור כל נושא הפולחן שהיה נסוב סביב ירושלים. הכוהנים והלווים מהמרחב של ממלכת ישראל תחת שליטת ירבעם החלו לעבור לירושלים. אחריהם החלו חלק מבני ישראל להמשיך ולקיים את הפולחן בירושלים, מה שקומם את ירבעם שניסה לאחד את המדינה החדשה - בחלוקה מדינית ודתית. ירבעם בנה מקומות פולחן חדשים בבית אל ובדן, בקריאת תגר על ההגמוניה הדתית של ירושלים. יחד עם הפולחן בבית המקדש שבירושלים, התפתחה בימי רחבעם גם עבודת האלילים ונהייתה נפוצה יותר.

מסע שישק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלשות בית המלוכה בירושלים מאובדן שבטי ישראל הצפוניים הזמינה התקפה מדרום. על פי ספרי מלכים ודברי הימים, בשנה החמישית למלכותו של רחבעם פלש שישק מלך מצרים לארץ ישראל, ושדד את אוצרות בית המקדש בירושלים. רחבעם שחזר את כל אותם אוצרות הזהב שנגנבו והחליפם בנחושת. על מסק שישק ידוע מכתובת שנמצאה על קירותיו של מקדש אמון בכרנכ שבמצרים. נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל. ירושלים לא מופיעה ברשימת השמות.

משפחת רחבעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחבעם נשא 18 נשים ו-60 פילגשים, ונולדו לו 28 בנים ו-60 בנות.

מבין נשותיו מוזכרות שלוש נשים מחצר המלוכה לבית דוד:

הדגשת שלוש נשים אלה מבין 18 הנשים מדגישה את מוצאן המיוחס, ומדגישה את מוצאו של אביה בן מעכה - הבן היורש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586