חכמת שלמה (ספר חיצוני)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | עברית, יוונית או ארמית |
| סוגה | ספרות דתית, פסאודואפיגרפיה |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | אלכסנדריה, מצרים |
| הוצאה בעברית | |
| תאריך | המאה ה-18 |
| תרגום | נפתלי הרץ וייזל, אברהם כהנא, יצחק זעקיל פרענקיל |
| סדרה | |
| הספר הבא |
בן סירא  |
  | |
חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה. לספר 19 פרקים.
במאה ה-18 תורגם הספר לעברית על ידי נפתלי הרץ וייזל, אשר לימים הרחיב תרגום זה לחיבור בשם "רוח חן". התרגום כתוב על טהרת העברית המקראית, נורמה שליוותה שנים ארוכות את העברית של תנועת ההשכלה.
שפת המקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדעות חלוקות בקשר לשפת המקור של הספר והאם היא עברית או יוונית. החוקר אברהם כהנא סבור כי לספר שלושה מקורות: חלקו הראשון של הספר נכתב ככל הנראה בעברית, חלקו השני עובד ביוונית על פי מקורות עבריים, ואילו חלקו השלישי נכתב במקורו ביוונית. בכל מקרה, המקור העברי אבד.
הרמב"ן טוען שהספר נכתב במקורו בארמית עתיקה: ”והוא בלשון תרגום חמור (שפה קשה) מאוד והגויים העתיקוהו מן הלשון ההיא, לפי דעתי לא העתיקוהו אנשי חזקיהו מלך יהודה (כספר משלי) כי הספר לא נאמר ברוח הקדש, אלא ירד עמהם לבבל על פה, ושם אמרוהו בלשונם כי היו חוכמות, וכתבוהו בלשון בבלי”.[1] כלומר, הספר נכתב בארמית, ותורגם בבבל.
בספרים של ימי הביניים הביאו קטעים מהספר שלא נמצאים בידינו. רבי עזריה מן האדומים אף הכיר נוסח ארמי של הספר שלא נמצא לפנינו, ייחס את הספר לשלמה המלך ושיער שכתבו ארמית.[2] לפי זה ככל הנראה הספר נכתב בארמית, ותורגם ליוונית במהלך השנים.
מלבד הדעות המסורתיות וההשערות בדבר מקור עברי/ארמי, במחקר המודרני מקובלת בדרך כלל העמדה שהספר חובר במקורו ביוונית (יוונית קוינה) במסגרת יהדות הלניסטית, לרוב בהקשר מצרי־אלכסנדרוני[3][4]. עמדה זו נתמכת הן בתולדות המסירה (הספר השתמר בראש ובראשונה במסורת היוונית של המקרא, ובכלל זה במסגרת קורפוס השבעים), והן בניתוח סגנונו: המחקר מצביע על כך שהספר אינו נראה כתרגום מילולי משפה שמית אלא כיצירה יוונית ספרותית, המשתמשת באמצעים רטוריים ובאוצר מילים יווני, ולעיתים משלבת מונחים פילוסופיים יווניים. מחקרים סגנוניים שיטתיים הדגישו כי אף שיש בו מאפיינים “מקראיים” והבראיזמים (כגון מקביליות), אין בכך כשלעצמו ראיה למקור שמי, ואלו עשויים לשקף חיקוי מודע של לשון מקראית במסגרת כתיבה יוונית.
לצד זאת הוצעו במהלך הדורות השערות על מקור עברי או ארמי לחלקים מן הספר, בין השאר בשל הקרבה לסגנון מקראי ובשל הופעת הבראיזמים; אולם בדרך כלל מצוין כי לא השתמרו כתבי יד עבריים/ארמיים קדומים של הספר, והטקסט היווני הוא עדותנו הקדומה המרכזית. קיימים גם קולות בודדים במחקר שפתחו מחדש אפשרויות של השפעה שמית או עיבוד מוקדם, אך ללא קונצנזוס חלופי לעמדה הרווחת בדבר חיבור יווני מקורי.
חלוקת הספר ותוכנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הסוברים כי הספר מחולק לשלושה חלקים שונים, שנכתבו אולי על ידי מחברים שונים.
- פרק א'–ה'
- פרק ו'–י"א פסוק א'
- פרק י"א פסוק ב' – פרק י"ט.
בחלק הראשון פונה המחבר אל בני האדם, ובמיוחד אל השופטים, ומבקש מהם לדרוש את החוכמה. הוא מדגיש את ההבדל בין הצדיקים הדורשים אותה ובין הרשעים המואסים בה. בחלק השני המחבר מבאר את מהות החוכמה ומראה את הדרך המוליכה אליה. החלק השלישי הוא תיאור של המכות שהכה אלוהים את מצרים, שהיו עובדי אלילים ורחוקים מן החוכמה האמיתית, לעומת הטובות שעשה לעם ישראל שהיו עובדי אלוהים ומחפשי החוכמה. בחלק זה מוסיף המחבר איך באה לעולם עבודת האלילים ומהן תוצאותיה, ולועג לעושי הפסילים ועובדיהם.
ספרים נוספים בשם זה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר הזוהר מוזכר כמה פעמים ספר "חכמתא דשלמה" ומובאים ציטוטים ממנו. ככל הנראה אין קשר בין ספרים אלו. והספר המוזכר בזוהר עוסק בסודות התורה.
במלכים א' פרק י"א פסוק מ"א מוזכר ספר בשם "דברי שלמה". זהו ספר שאבד, ואין קשר בינו לבין הספר "חכמת שלמה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חכמת שלמה, בתוך: הספרים החיצונים, כרך "כתובים אחרונים", מתורגמים ומפורשים על ידי א. ש. הרטום, הוצאת יבנה תל אביב. עמ' 171–219.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר חכמת שלמה, בתרגומו של מנחם שטיין.
- אברהם כהנא, חכמת שלמה, ספרים החיצונים-חלק שני, תל אביב, תרצ"ז, עמ' 135–186 (הקישור אינו פעיל)
- מעובד על פי התרגום מיוונית של יצחק זעקיל פרענקיל, חכמת שלמה, באתר "דעת"
- חכמת שלמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ רמב"ן בדרשות על קהלת עמוד 9, הוצאת שוורץ, וינה, 1913.
- ↑ מאור עיניים (של רבי עזריה מן האדומים), חלק אמרי בינה (ימי עולם) פרק נז.
- ↑ Kaufmann Kohler, WISDOM OF SOLOMON, BOOK OF THE (LXX. Σοφία Σολομῶνος; Vulgate, "Liber Sapientiæ"):
- ↑ Mazzinghi, L. (2019). Wisdom (International Exegetical Commentary on the Old Testament).
| שלמה המלך | ||
|---|---|---|
| משפחתו | דוד • בת שבע • נעמה העמונית • בת פרעה • רחבעם • מלכת שבא • טפת בת שלמה | .jpg) |
| חיבורים שיוחסו לו | משלי • קהלת • שיר השירים • מזמורי שלמה • חכמת שלמה • תהילים ע"ב • תהילים קכ"ז | |
| במקרא | צוואת דוד • חלום שלמה בגבעון • עליית שלמה למלוכה • משפט שלמה | |
| אגדות שלמה | כסא שלמה • שלמה המלך ואשמדאי • שלמה המלך והדבורה • שלמה המלך ומלכת שבא • ברית שלמה | |
| שונות | בית המקדש הראשון • ים של שלמה | |
| הנצחתו | נחל שלמה • הר שלמה • בריכות שלמה • איי שלמה • עמודי שלמה • מרחב שלמה • מבצע שלמה | |
| בתרבות המודרנית | שלמה המלך ושלמי הסנדלר • אגדות המלך שלמה • הספר מכרות המלך שלמה (עיבודים: מכרות המלך שלמה (סרט, 1985) • מכרות המלך שלמה (סרט, 1986)) | |
| ספרי הברית הישנה | ||
|---|---|---|
| החומש | בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים |  |
| ספרות ההיסטוריה | יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני2 • עזרא • נחמיה • טוביה1 • יהודית1 • אסתר • ספר מקבים: א'1, ב'1, ג'2, ד'2 | |
| ספרות החוכמה | איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')2 • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה1 • משלי בן סירא1 | |
| נביאים גדולים | ישעיהו • ירמיהו • איכה • ברוך1 • איגרת ירמיהו2 • יחזקאל • דניאל | |
| נביאים קטנים | הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי | |
| 1 מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי. 2 מצוי רק בקאנון האורתודוקסי. | ||