לדלג לתוכן

נעמה העמונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמה העמונית
נשות שלמה בימי זקנתו. ציור מעשה ידי גיובאני בטיסטה וינצ'י משנת 1668
נשות שלמה בימי זקנתו. ציור מעשה ידי גיובאני בטיסטה וינצ'י משנת 1668
נשות שלמה בימי זקנתו. ציור מעשה ידי גיובאני בטיסטה וינצ'י משנת 1668
לידה עמון, ממלכת ישראל המאוחדת
בן או בת זוג שלמה עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים רחבעם

נַעֲמָה הָעַמֹּנִית הייתה אחת מנשותיו של שלמה המלך ואמו של רחבעם[1]. במקרא זה המידע היחיד הנמסר עליה. בספרות היהודית המאוחרת הרחיבו עליה.

בספרות חז"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר:

וַיֹּאמֶר ה' (אל משה): "אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה" (דברים, ב', ט'). וכי מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה שלא ברשות? אלא נשא משה קל וחומר בעצמו. אמר; ומה מדינים שלא באו אלא לעזור את מואב, אמרה תורה: "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם" (במדבר, כ"ה, י"ז), מואבים עצמם לא כל שכן? אמר לו הקב"ה לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי, שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן, רות המואביה ונעמה העמונית.

הגמרא אומרת שנאסר על ישראל להילחם בעמון בגלל שנעמה העמונית עתידה לצאת מאומה זו, וכן לגבי מואב שיצאה מהם רות המואבייה.

מימרה נוספת מצביעה על העובדה שבני עמון איחרו להידבק בעם ישראל ארבעה דורות לאחר בני מואב. היות שרות היא כבר אמו של עובד, אבי-סבו של שלמה, ואילו נעמה מצטרפת לעם ישראל רק כאשת שלמה ואם רחבעם. חז"ל תלו זאת בכך שבתו של לוט הבכירה "הקדימה את אחותה הצעירה לדבר מצווה בלילה אחד", כשהכוונה לסיפור המקראי על הריונן של בנות לוט מאביהן כשהיו יחד במערה במחשבה שכל העולם נחרב ואין איש בארץ בלעדיהם.

רחבעם, בנה של נעמה העמונית, קיים פולחן פוליתאיסטי, שנחשב על פי ההלכה לעבודה זרה. על פי זה מפרש רבי דוד אלטשולר שאמו שהייתה ממוצא נוכרי חינכה אותו לכך.[2]

התייחסות האר"י לדמותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האר"י מייחס משמעות רבה לשתי "אמהות של מלכות" אלו, רות ונעמה[דרוש מקור][3]. לדבריו לעם ישראל כשלעצמו אין יכולת להוציא מקרבו מלכים, היות שמלך זקוק לתכונות הנוגדות את תכונות בני ישראל שהם "רחמנים וביישנים", ולכן שאול כשל בתחילת מלכותו ברחמנות יתר, כפי שהוכיח אותו על כך שמואל, והכרח "לייבא" את הגנים הללו ממשפחות מלוכה של הנכרים. לשיטתו, כול אירועי מגילת רות, על הרעב בארץ שהביא לירידת משפחת נשיאות יהודה, אלימלך ומשפחתו, למואב, לא באו לעולם אלא כדי לזווג את רות למשפחה זו, כך שהיא תצטרף אליהם בשובם ארצה, ומשם יתגלגלו הדברים לנישואיה עם בועז השופט ראש הסנהדרין, שהיה מיועד להוציא מזרעו את מלכות בית דוד. הוא מפרש בכך אגדה נוספת (בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד, עמוד א') שכול מלך לבית דוד היה נבדק אם הוא ראוי למלכות על ידי שהניחו בראשו את עטרת מלכום שיקוץ עמון, ורק אם הייתה העטרה הולמתו היה נחשב ראוי למלוך על כיסא דוד.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילן יוחסין של מלכי ישראל ויהודה
עץ משפחת שאול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת רות
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
אִישׁ-בֹּשֶׁת
(אֶשְׁבָּעַל)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט אפרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נְבָט
נְבָט
 
 
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
אַבְשָׁלוֹם
(אֲבִישָׁלוֹם?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שבט יששכר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָרָבְעָם
(הראשון)
יָרָבְעָם
(הראשון)
אֲחִיָּה
אֲחִיָּה
 
 
 
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
מַעֲכָה[2]
(תָּמָר?)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
אֲבִיָּה
(אֲבִיָּם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נִמְשִׁי
נִמְשִׁי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יָבֵשׁ
יָבֵשׁ
גָּדִי
גָּדִי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רְמַלְיָהוּ
רְמַלְיָהוּ
אֵלָה
אֵלָה
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
עֻזִּיָּהוּ
(עֲזַרְיָהוּ)
 
יְרוּשָׁא
יְרוּשָׁא
 
 
 
 
 
 
 
 חורבן ממלכת ישראל 
 
 
מקרא
קשר הורות (קו היורד מטה)
מספר דורות
קשר נישואין
קשר שלא ברור מהתנ"ך
אירוע משמעותי
 
הריגה
גבר
אישה
מלך ממלכת ישראל המאוחדת
מלך ממלכת יהודה
מלך ממלכת ישראל
מלך על כל השבטים פרט ליהודה
מלך על חלק מממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל המאוחדת
 
ירושת השלטון על ממלכת יהודה
 
ירושת השלטון על שבט יהודה
 
ירושת השלטון על ממלכת ישראל
 
ירושת השלטון על כל השבטים פרט ליהודה
 
ירושת השלטון על חלק מממלכת ישראל
אֲבִיָּה
אֲבִיָּה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
יְהוֹיָקִים
(אֶלְיָקִים)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
יְהוֹיָכִין
(יְכָנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
צִדְקִיָּהוּ[5]
(מַתַּנְיָה)
 
 
 
  1. ^ לפי נוסח תרגום השבעים לספר מלכים א', פרק י"בפסוק שלא קיים בנוסח המסורה), שמה של אשת ירבעם הוא אַנוֹיוונית Ἀνώ), והיא אחותן של תחפניס ואשת הדד.
  2. ^ גם על המלך אביה וגם על המלך אסא נכתב ”וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם” (ספר מלכים א', פרק ט"ו); יש המפרשים ש"אֲבִישָׁלוֹם" הוא אבשלום בן דוד, ואם כן הרי שמעכה היא תמר, בתו האחת של אבשלום (ראו ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז).
  3. ^ בתנ"ך יהוא נקרא שלושה פעמים "יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי" ופעמיים "יֵהוּא בֶּן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי". סביר להניח שיהושפט היה אביו ונמשי היה סבו, אבל נראה שהייחוס לנמשי הוא החשוב ולכן זה מה שמופיע כאן. יהוא מוזכר גם ב"אובליסק השחור", כתובת ארכאולוגית אשורית, ובו הוא נקרא "יהוא בן עמרי" (Ia-ú-a mar Hu-um-ri-i), וזו הסיבה שיהוא מיוחס לעמרי.
  4. ^ על המלך אחזיהו נאמר ”וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עׇמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ"ו), אבל על המלך יהורם נאמר ”בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה” (שם, פסוק י"ח), ויש המפרשים שזוהי עתליה.
  5. ^ לפי רוב הדעות (ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוקים י"זי"ח, ספר ירמיהו, פרק ל"ז, פסוק א', ואף ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו) המלך צדקיהו היה בנו של יאשיהו ודודו של יהויכין, אבל בדברי הימים (ב', פרק ל"ו, פסוק י') נכתב שהוא היה אחיו של יהויכין, וייתכן אף שהוא צִדְקִיָּה מ”וּבְנֵי יְהוֹיָקִים יְכׇנְיָה בְנוֹ צִדְקִיָּה בְנוֹ” (דברי הימים א', ג', ט"ז).
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.