נח לוריא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

נח לוריא (בכתיב יידי: נח/נויעכ/נויעך לוריע;[1] בכתב רוסי: Лурье, Ноях Гершелевич) ‏ (12 בדצמבר 1885, בלאשנה, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 18 במאי 1960, מוסקבה) היה סופר יידיש, מתרגם, מורה ומבקר וסופר ילדים יהודי-סובייטי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נח לוריא נולד בבלאשנה (Блашна) שברוסיה הלבנה. קיבל חינוך דתי מסורתי, אך בגיל הנעורים יצא בשאלה והצטרף לתנועת "הבונד". היה פעיל מחתרתי בבונד, נעצר על ידי הבולשת הצארית וישב שנתיים בבית סוהר. בעת המאסר החל בכתיבה ספרותית – קודם בעברית, שאותה העריך ואהב מימי ילדותו, ולאחר מכח עבר לכתוב ביידיש ולא שב לכתיבה בעברית.

לוריא הצטרף למהפכה ותמך בממשלה הזמנית של אלכסנדר קרנסקי, בשנת 1917. עם מהפכת אוקטובר, בשנת 1918 הצטרף לבולשביקים ובמסגרת השלטון הסובייטי החדש התקדם במוסדות השלטון, במשרד החינוך החדש בקייב, אוקראינה. הוא היה מנהל מחלקת התרבות במיניסטריון לעניינים יהודיים. כל פעילותו הפוליטית המנהלית והספרותית הייתה בלשון יידיש.

בשנת 1921 הִרצה וניהל את הקורסים הפדגוגיים למורים בקייב. הוא היה מרצה מבוקש בנושאי תרבות וספרות יידיש. לאחר מלחמת העולם השנייה השתקע במוסקבה, והמשיך בפעילותו הספרותית במסגרות התרבותיות שבהן פעל. לוריא היה בין מייסדי ספרות הילדים היהודית ביידיש בברית המועצות. הוא תרגם ליידיש את יצירותיהם של האחים גרים, הנס כריסטיאן אנדרסן, מקסים גורקי, ווילהלם האוף. לוריא פרסם שירים רבים לילדים, סיפורים ומעשיות, והוציא אותם לאור בברית המועצות.

לוריא פרסם ביידיש למעלה משלושים כרכי סיפורת, שירה, תרגום וביקורת ביידיש. אף אחד מספריו לא תורגם לעברית. כמה מסיפורי הילדים שלו תורגמו לרוסית.

בתו תמרה נויחובנה לוריא (Тамара Нояховна Лурье;‏ 1911–1990) הייתה מתרגמת, שתרגמה לרוסית מיידיש ומפולנית. בצעירותה נישאה לידידו הקרוב של אביה, הסופר, המבקר וחוקר הספרות מאיר וינר. בתם היחידה (נכדתו של לוריא), יוליה וינר (נולדה ב-1935), היא משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית בשפה הרוסית.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בריקן ברענען, חרקוב: מעלוכע-פארלאג פון אוקראינע, 1929.
  • עליע יאריש, קייב: מעלוכע-פארלאג, 1938.
  • אין וואלד, מוסקבה: סאוועטסקי פיסאטעל, 1972.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכתיב בשפה היידית שנהג בברית המועצות התאפיין בהתרחקות מכוונת מהכתיב העברי במילים או שמות שמקורן בעברית, וכן בזניחת האותיות הסופיות.