ניאיגטה

ניאיגטה
**新潟市**
סמל ניאיגטה סמל ניאיגטה	דגל ניאיגטה דגל ניאיגטה
	פוטומונטז' של ניאיגטה
	פוטומונטז' של ניאיגטה
מדינה	יפן
חבל	צ'ובו
מחוז	ניאיגטה
ראש העיר	Yaichi Nakahara
בירת העיר	Chūō-ku
תאריך ייסוד	1 באפריל 1889
שטח	726 קמ"ר
‑ הנקודה הגבוהה	Mount Tahō
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	785,570 (1 ביולי 2021)
‑ צפיפות	1,081 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2021)
קואורדינטות	37°54′58″N 139°2′11″E / 37.91611°N 139.03639°E
אזור זמן	UTC +9
	www.city.niigata.jp
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת יפן רגילה) טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי פוקואוקה נהה ד.; קו.; צ.; קו.; סין רוסיה ים יפן האוקיינוס; השקט; ניאיגטה

ניאיגטה (ביפנית: 新潟市, מילולית "לגונה חדשה") היא עיר במערב יפן השוכנת בחבל צ'ובו שבאי הונשו, לחוף ים יפן. העיר היא בירת מחוז ניאיגטה והעיר המאוכלסת ביותר בו, והשנייה בגודלה בצ'ובו עם 785,570 תושבים נכון ל-1 ביולי 2021. זוהי עיר נמל מן המאה ה-16 אשר הפכה לנמל חופשי בעקבות רסטורציית מייג'י.

היסטוריה

אזור ניאיגטה יושב כבר בתקופת ג'ומון, אם כי רוב שטח הקרקע היה אז מתחת לפני הים. לפי ניהון שוקי, מבצר נבנה באזור זה בשנת 647. במאה ה-16 הוקם נמל בשם ניאיגטה בשפכו של נהר שינאנו, כאשר עיירת נמל בשם נוטארי התפתחה בשפך נהר אגאנוֹ. תחת שלטון אוּאֵסוּגי קֵנְשין בתקופת סנגוקו שגשג האזור.

במאה ה-17 נבנתה מערכת תעלות באי הראשי של ניאיגטה. בתקופה זו הוסטו זרמי הנהרות שינאנו ואגאנו כך שנשפכו באותה נקודה לים יפן. כתוצאה מכך, ניאיגטה שגשגה כעיר נמל, עת שימשה נמל עגינה לספינות מסחר יפניות שצלחו את ים יפן. בשנת 1730 נחפרה תעלת מצוגסאקי על מנת לנקז את שטח נהר אגאנו, אולם שנה לאחר מכן, הרסו הצפות את התעלה והפכו אותה לזרם המרכזי של הנהר. כתוצאה מכך נפח המים שזרם לנמל ניאיגטה פחת, דבר שאפשר ייבוש של חלקי קרקע ופיתוח שדות אורז חדשים.

בשנת 1858 נכללה ניאיגטה בין חמשת הנמלים שייפתחו לסחר בינלאומי תחת הסכם הידידות והמסחר בין ארצות הברית ליפן. עם זאת, מפלס המים הנמוך בנמל עיכב את הפתיחה של הנמל לספינות זרות עד לשנת 1869. הנמל גם שימש נקודת מוצא לדייגים שפעלו בים יפן והגיעו אף לאזור קמצ'טקה לדיג של דגי סלמון.

בשנת 1886 נבנה גשר בנדאי הראשון מעל נהר שינאנו שחיבר בין אזורי היישוב בניאיגטה במזרח לאזורים בנוטארי במערב. בשנת 1914 כבר הייתה נוטארי חלק מהעיר ניאיגטה.

במהלך מלחמת העולם השנייה היווה מיקומה האסטרטגי של ניאיגטה בין טוקיו לים יפן נקודת מפתח למשלוח מתיישבים ואנשי צבא ליבשת אסיה, לרבות למנצ'וקוו. ב-1945, לקראת סוף המלחמה, ניאיגטה נבחרה כאחת מארבע המטרות האפשריות להטלת פצצת האטום. מושל מחוז ניאיגטה הורה על פינוי האוכלוסייה בעקבות השמועות כי ההפצצה קרבה, והעיר הייתה נטושה למשך ימים. תנאי מזג אוויר והריחוק של העיר מבסיסי המטוסים באיי מריאנה הובילו להעדפת נגסאקי על פני ניאיגטה.

בשנת 1950 הושלמה בניית תחנת הרכבת בניאיגטה. בשנת 1955 פרצה שרפה שכילתה אזור נרחב ממרכז העיר, אך העיר התאוששה מכך לבסוף. בשנת 1964 מולאו תעלות ישנות שזרמו ברחבי העיר באדמה על מנת לסלול כבישים חדשים. ב-16 ביוני 1964 פקדה את העיר רעידת אדמה במגניטודה של 7.5 בסולם ריכטר. ברעש זה נהרגו 29 בני אדם ונזק נרחב נגרם לרכוש, כאשר כ-2,000 מבנים ניזוקו לחלוטין, כ-6,600 ניזוקו חלקית ולמעלה מ-15,000 הוצפו כתוצאה מהתנזלות קרקע.

בשנת 1965 זוהם נהר אגאנו הזורם בעיר בכספית מתילית ממפעל כימי של חברת שווה. למעלה מ-690 אנשים הציגו תסמינים של מחלת מינאמאטה הנגרמת מהרעלת כספית.

בשנת 1982 החלה השינקנסן לשרת את ניאיגטה בקו שנחנך לאומייה והוארך בשנת 1991 לטוקיו. בשנת 2002 אירח אצטדיון הכדורגל הניאיגטה שלושה משחקים במהלך מונדיאל 2002 שנערך ביפן ובקוריאה הדרומית.

בין השנים 2001–2005 גדלו שטחה ואוכלוסייתה של ניאיגטה עם צירופם של יישובים סביבה לשטח המוניציפלי של העיר. ב-1 באפריל 2007 הפכה העיר לעיר בתקנה ממשלתית, הראשונה לחופו של ים יפן.

גאוגרפיה

ניאיגטה שוכנת על מישור פורה לחופו של ים יפן, כאשר ממול לחופי ניאיגטה נמצא האי סאדו. נהרות שינאנו ואגאנו זורמים בתחומי העיר ונשפכים לים יפן. בתחומי העיר נמצאים אזורי ביצה רבים, בהם לגונת סקאטה הרשומה כאזור ביצה בעל חשיבות תחת אמנת רמסר. מיקומה של ניאיגטה בגובה פני הים מחייב נקיטת אמצעים של מניעת שיטפונות וייבוש שטחי מים כפי שניכר לאורך ההיסטוריה של העיר.

אקלים

בניאיגטה אקלים סובטרופי גשום עם לחות גבוהה ורוחות חזקות מכיוון ים יפן. כמות הגשם בניאיגטה רבה, עם 269 ימים גשומים בממוצע בשנה. לעומת זאת, כמות השלג בניאיגטה פחותה בהשוואה לאזורים אחרים במחוז בשל גובהה הנמוך וההשפעה של האי סאדו. העונות מרובות המשקעים בעיר הן ביולי ובחודשי החורף. בקיץ מזג האוויר בניאיגטה חם. טייפונים מביאים איתם רוחות פן חזקות שמעלות את הטמפרטורה באזור זה יותר מאשר אזורים אחרים במדינה.

חלוקה מנהלית

ניאיגטה מחולקת לשמונה רבעים: קיטָה, היגאשי, צ'וּאוֹ, קוֹנאן, אַקיהָה, מינאמי, נישי ונישיקאן. הרבעים נוצרו ב-1 באפריל 2007, עת הפכה ניאיגטה לעיר בתקנה ממשלתית.

ערים תאומות

ארצות הברית גלבסטון, טקסס, ארצות הברית (מ־1965)
רוסיה חברובסק, רוסיה (מ־1965)
חרבין, הרפובליקה העממית של סין (מ־1979)
רוסיה ולדיווסטוק, רוסיה (מ־1991)
רוסיה בירוביג'ן, רוסיה (העיר הייתה עיר תאומה של טויוסאקה, וכאשר התמזגה עם ניאיגטה ב-2005, קיבלה על עצמה ניאיגטה ברית זו)
צרפת נאנט, צרפת (מ־2009), לאחר שהייתה עיר חברה מ-1999

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניאיגטה בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (ביפנית)
אתר האינטרנט הרשמי של ניאיגטה (באנגלית, בסינית מסורתית, בסינית מפושטת, בקוריאנית, ברוסית ובצרפתית)

ניאיגטה, ברשת החברתית פייסבוק
ניאיגטה, סרטונים בערוץ היוטיוב
ניאיגטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערים הגדולות של יפן מפקד האוכלוסין 2020^{[אוכלוסין 1]}
^ JAPAN: Prefectures and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
טוקיו יוקוהמה
	1	טוקיו	טוקיו	9,744,534	11	הירושימה	הירושימה	1,201,281	אוסקה נגויה
	2	יוקוהמה	קנאגאווה	3,778,318	12	סנדאי	מיאגי	1,097,196
	3	אוסקה	אוסקה	2,754,742	13	צ'יבה	צ'יבה	975,210
	4	נגויה	אאיצ'י	2,333,406	14	קיטקיושו	פוקואוקה	939,622
	5	סאפורו	הוקאידו	1,975,065	15	סאקאי	אוסקה	826,447
	6	פוקואוקה	פוקואוקה	1,613,361	16	הממאצו	שיזואוקה	791,155
	7	קווסאקי	קנאגאווה	1,539,081	17	ניאיגטה	ניאיגטה	789,715
	8	קובה	היוגו	1,527,022	18	קוממוטו	קוממוטו	738,744
	9	קיוטו	קיוטו	1,464,890	19	סגמיהארה	קנאגאווה	725,302
	10	סאיטאמה	סאיטאמה	1,324,591	20	אוקיאמה	אוקיאמה	725,108

[1] JAPAN: Prefectures and Major Cities

[אוכלוסין 1]