נינה קרביץ
 | |
| לידה |
שנות ה־80 של המאה ה־20 אירקוטסק, ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה | נִינַה קרַבִיץ |
| מוקד פעילות |
 רוסיה |
| תקופת הפעילות |
מ-2008 |
| עיסוק | די ג'יי • זמרת • עיתונאית • מפיקה מוזיקלית |
| סוגה |
טכנו: מינימל טכנו (אנ') |
| שפה מועדפת |
רוסית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נִינַה קרַבִיץ (ברוסית: Нина Кравиц; באנגלית: Nina Kraviz) היא די ג'יי, מפיקה מוזיקלית, זמרת ומוזיקאית רוסייה[1]. ידועה בייחוד בסצנת הטכנו ובשל כך מכונה "מלכת הטכנו"[3].
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
לאחר שעברה למוסקבה בשנת 2000 ללימודי רפואת שיניים[4] בתחילת שנות ה-2000 עבדה קרביץ במספר מקומות, לפני שהקריירה המוזיקלית שלה יצאה לדרך, כולל תיקון "שיני קוסמונאוטים", אירוח תוכנית רדיו מקומית באירקוצק, וכתיבה בפנזין[1]. בשנת 2005 היא התקבלה לאקדמיה למוזיקה של רד בול בסיאטל, אולם לא יכלה להתחיל את לימודיה כי לא הצליחה להשיג אשרה. לבסוף החלה ללמוד שנה לאחר מכן במלבורן, אוסטרליה[1]. בשנת 2008 היא ניגנה בקביעות במועדון "Propaganda Club" במוסקבה המפורסם[1]. באותה העת היא החלה להעלות לעמוד המייספייס שלה רצועות שהכינה, תחת השם הבדוי "דמלה אייר" (באנגלית: Damela Ayer).
קרביץ הוציאה את אלבום הבכורה שלה בפברואר 2012 באמצעות חברת התקליטים Rekids, והוא זכה לביקורות מעורבות[5][6][7]. באותה שנה הקימה יחד עם הדיג'יי הישראלי דור לוי את הלייבל Demure[2]. בשנת 2014 הקימה קרביץ חברת תקליטים משלה בשם "трип", קרי "טְרִיפּ", שהוא חוויה פסיכדלית[8][9].
בינואר 2015 יצא לאור אלבום המיקס של קרביץ בסדרת DJ-Kicks (אנ'), מספר ארבעים ושמונה בסדרה, אשר נחשבת לסדרת אלבומי מיקס היוקרתית ביותר בעולם המוזיקה האלקטרונית. אלבום המיקס מונה של קרביץ 29 רצועות, מהן שלוש מקוריות של קרביץ עצמה[10][11][12].
ב-2018 יצרה לשיר הנושא מהאלבום החדש להקת פרנץ פרדיננד שלושה רמיקסים, שכל אחד באווירה שונה: האוס, טכנו, ו"לייט נייט"[13].
קרביץ הופיעה מספר פעמים בישראל[14][2] [15]. אחת מהופעותיה אף התקיימה בזמן מבצע צוק איתן, ואף חוותה את משמע האזעקות[16].
קוקטייל "נינה קרביץ" נקרא על שמה והוא מכיל צ'ינאר (אפריטיף איטלקי המופק מארטישוק), ג'ין טנקרי 10,פסיפלורה ופירות הדר[17].
בשנת 2018 מותג המשקפיים ריי באן הוציא מהדורה מוגבלת בדגם הנשים החתולי שלו בשיתוף פעולה עם נינה קרביץ. המהדורה כוללת שישה גוונים שונים המציגים אינטרפרטציות אישיות של קרביץ[18].
קרביץ הייתה מעורבת בכמה סערות תקשורתיות וברשתות החברתיות. במאי 2019 מפיק ודי.ג'יי אוקראיני בשם ואקולה (אוק') העלה לאינסטגרם עטיפת EP עליו מוצגות ללא ידיעתן, קרביץ, פגי גו (אנ'), נסטיה (אנ'), ודה בלאק מדונה (אנ'). בתמונה הן מוצגות בתוך מעבורת חלל בצורת איבר מין זכרי, והקדיש להן בפוסט את "הזין הכי יפה שהן אי פעם יוכלו לפגוש"[19]. הפוסט ספג לביקורת רבה מצדן ומצד המעריצים, אשר האשימו אותו במיזוגניה[20]. בנובמבר 2019 תקפו את קרביץ ברשתות החברתיות והאשימו אותה בגזענות ובכך שהיא מנסה לדמות את עצמה לאפרו-אמריקאים, לאחר שפרסמה תמונה שלה עם צמות[21].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרביץ נולד וגדל באירקוטסק, סיביר, רוסיה[4]. בגיל 19 היא עברה למוסקבה כדי ללמוד רפואת שיניים, שם מאוחר יותר עשתה את התמחותה[1].
קרביץ מתארת שהיא גדלה במשפחה שבה למוזיקה תמיד היה מקום חשוב מאוד. אביה הוא חובב מוזיקה עם אוסף גדול של רוק, פופ וג'אז[4]. לפי הגרדיאן, קרביץ נתוודעה לז'אנר הטכנו בעיר הולדתה אירקוטסק, כשהאזינה לשידורי רדיו של מוזיקה אלקטרונית ברשת אירופה פלוס. בסוף שנות האלפיים היא התגוררה במוסקבה, עבדה כרופאת שיניים בבית חולים לוותיקי מלחמה ביום, וניגנה במועדון בערב[22].
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]DJ Awards
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מועמדות/זכייה | מועמדות/זכייה | מקור |
|---|---|---|---|
| 2015 | פרס הטכנו | מועמדות | [23] |
Mixmag
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מועמדות/זכייה | מועמדות/זכייה | מקור |
|---|---|---|---|
| 2017 | דיג'יי השנה | זכייה | [24] |
מאה הדיג'יים הגדולים של DJ Magazine
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מקום | מקור |
|---|---|---|
| 2018 | 97 | [25] |
| 2019 | 60 |
פרסי מוזיקת דאנס הבינלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | קטגוריה | מועמדות/זכייה | מקור |
|---|---|---|---|
| 2018 | האמנית הנשית הטובה ביותר (מחתרתי) | זכייה | [26] |
| 2019 | אמנית הטכנו הטובה ביותר (אישה) | מועמדות | [27] |
| 2020 | מועמדות | [28] |
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nina Kraviz, 2012
- Mr Jones, 2013
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- DJ-Kicks (#48), 2015
סינגלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Pain in the Ass", 2009
- "I'm Week", 2010
- "Ghetto Kraviz", 2011
- "Pochuvstvui", 2017
- "Cascalho", 2009
- "Grizado de Alface", 2011
- "Kiko D Santos", 1999
- "Preto na branca"
רמיקסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- St. Vincent – "New York" (Nina Kraviz Vocal Remix), 2019[29]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Between The Beats: Nina Kraviz, סרט תיעודי קצר שהשיק מגזין המוזיקה המקוון "רזידנט אדווייזור" בין הופעותיה, 19 במרץ 2013
נינה קרביץ, ברשת החברתית פייסבוק
נינה קרביץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נינה קרביץ, ביישום טלגרם
נינה קרביץ, ברשת החברתית אינסטגרם
נינה קרביץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
נינה קרביץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר ספוטיפיי
נינה קרביץ, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר Last.fm (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר AllMusic (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר דיזר
נינה קרביץ, באתר Yandex.Music (ברוסית)
נינה קרביץ, באתר Discogs (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר Songkick (באנגלית)- נינה קרביץ, באתר Genius
נינה קרביץ, באתר בנדקמפ
נינה קרביץ, באתר בילבורד (באנגלית)
נינה קרביץ, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Joe Muggs, Nina Kraviz: A Life Less Ordinary, במגזין Mixmag, 26 באוקטובר 2013 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 נועה הרשקוביץ, די.ג'יי נינה קרביץ חוזרת לישראל, באתר וואלה, 3 בדצמבר 2012
- ^ תרבות ובידור 13, מלכת הטכנו, נינה קרביץ, מגיעה לישראל כחלק מפסטיבל ענק, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 10 ביוני 2018[2]
רז ישראלי, פסטיבל מטאור: אירופה זה כאן, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2018
רוני קשמין, איפה תמצאו לחם שיפון דני כהה ודחוס כמו שצריך?, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2018
יותם אבני, החיים בלופ 72: כשהיא בועטת, באתר וואלה, 2 באפריל 2015
עדיין מתלבטים? 5 סיבות לא להחמיץ את פסטיבל DGTL, באתר "Time Out ישראל", 13 באוקטובר 2019
רז ישראלי, פסטיבל מטאור: אירופה זה כאן, באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2018 - ^ 1 2 3 Nina Kraviz (fabric 91), באתר Fabric London, 13 בדצמבר 2016 (באנגלית)
- ^ Moore, Ralph (21 בפברואר 2012). "Nina Kraviz album review". Mixmag. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Opperman, Derek (3 ביוני 2012). "Nina Kraviz album review". XLR8R. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Miller, Derek (5 במרץ 2012). "Review: Nina Kraviz – Nina Kraviz". Resident Advisor. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Schwartzberg, Lauren (16 במאי 2014). "Nina Kraviz Announces A New Label and Proves It's Been About the Music All Along". Vice. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Caruso, Chris (19 במאי 2014). "Nina Kraviz Announces трип Label Launch". DJ Times. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ יותם אבני, החיים בלופ 72: כשהיא בועטת, באתר וואלה, 2 באפריל 2015
- ^ Raycheva, Raya (28 באוקטובר 2014). "Nina Kraviz Steps in For Latest DJ Kicks Mix". Mixmag. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2014. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Murray, Robin (28 באוקטובר 2014). "Nina Kraviz To Steer DJ Kicks Mix". Clash Magazine. נבדק ב-13 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ רן ברנע, שירי הקלאב הטובים של השבוע, באתר מאקו, 20 ביולי 2018
- ^ תרבות ובידור 13, מלכת הטכנו, נינה קרביץ, מגיעה לישראל כחלק מפסטיבל ענק, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 10 ביוני 2018
- ^ אמיר אגוזי, רשמקול 80, באתר וואלה, 4 במרץ 2010
- ^ דורון חלוץ, כך נזכרה תל אביב שהיא יותר קרובה לעזה מאשר לברלין. מסע אל חיי הלילה במלחמה, באתר הארץ, 31 ביולי 2014
- ^ תפריט קוקטיילים – מסעדת פרגמון
רוני קשמין, איפה תמצאו לחם שיפון דני כהה ודחוס כמו שצריך?, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2018 - ^ זיוה מוגרבי-קובני, השתגעו לגמרי: הקולקציה של Desigual, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2018
- ^
"העולם דפוק ולא שוויוני. הביט הנכון יתקן אותו", באתר הארץ, 5 בספטמבר 2020
תגובת אחת המצוירות לפוסט - ^ נועה ארגוב, גברים, תחליפו תקליט: נועה ארגוב על מיזוגיניה בעולם המוזיקה, באתר טיים אאוט, 2 במאי 2019
- ^ נלי פבלובנה, אמיתי לגמרי: נינה קרביץ מואשמת בגזענות לאחר שעשתה צמות בשיער, באתר Mega Tickets, 1 בנובמבר 2019
- ^ Hutchinson, Kate (12 ביולי 2018). "Interview Techno titan Nina Kraviz: 'People were suspicious of a pretty woman making music'". The Guardian. נבדק ב-13 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "2015 - DJ Awards". DJ Awards. נבדק ב-2017-10-23.
- ^ ג'רמי אבוט, Nina Kraviz is our DJ of The Year, במגזין Mixmag, 20 בדצמבר 2017 (באנגלית)
- ^ Nina Kraviz | Top 100 DJs 2019, DJMag.com (באנגלית)
- ^ "International Dance Music Awards (IDMA) presents 2018 winners". 22 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ WMC: International Dance Music Awards (IDMA) 2019 Winners | Here are the winners for the 33rd Annual International Dance Music Awards (IDMA 2019)! | By Winter Music Conference | Facebook, co-fr.facebook.com (בקורסיקנית)
- ^ Avicii posthumously wins Best Album award at International Dance Music Awards, DJMag.com, 2020-04-09 (באנגלית)
- ^ Gwee, Karen (14 באוקטובר 2019). "St. Vincent announces Masseduction remix album curated by Nina Kraviz". NME. אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2019. נבדק ב-2 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
