לדלג לתוכן

ג'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ין
Gin
סוג משקה מזוקק עריכת הנתון בוויקינתונים
אחוז אלכוהול 37.5 אחוז נפח אלכוהול עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בקבוק ג'ין מסוג בומביי ספייר
קוקטייל של ברכי דבורה עשוי עם ג'ין, דבש ומיץ לימון

ג'יןאנגלית: Gin) הוא משקה אלכוהולי מזוקק חסר צבע ממשפחת המשקאות הלבנים המופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים. הג'ין נחשב משקה "קשה" לשתייה, מתוקף היותו בעל חוזק אלכוהולי גבוה מאוד מחד ובעל טעם יבש מאוד מאידך, ולכן נדיר מאוד לראות אנשים השותים אותו "נקי" (כלומר לא מעורבב עם אף נוזל אחר), בניגוד למשקאות חריפים אחרים דוגמת טקילה ווודקה.

אין יודעים בוודאות מי יצר לראשונה את הג'ין (בדומה למרבית המשקאות האלכוהוליים), אך יש המשערים כי נוצר לראשונה על ידי הרופא והמדען (כימאי, פיזיולוג ואנטומאי) פרנסיסקוס סילביוס מהולנד אשר חיפש אחר תרופה לטיפול בהפרעות תפקוד הכליות. הג'ין הוא פיתוח של משקה הולנדי עתיק יומין בשם או "ינייבר" (הולנדית: Jenever), שהוא גם שמו ההולנדי של הערער שהוא גם מרכיב הטעם הדומיננטי במשקה. עדיין ניתן להשיג ינייבר בבקבוקי חרס מסורתיים.

בתחילת המאה ה-18 הפכו משקאות מזוקקים מבוססי דגנים לפופולריים מאוד באנגליה. אף שמשקאות אלה שונים מהג'ין שמקובל לשתות היום, הם כונו כולם בשם "ג'ין" או "ז'נבה", שיבוש של המילה ההולנדית "ינייבר". תופעת העלייה הדרמטית בצריכת ג'ין בלונדון והניסיון של הממשלה לשלוט במכירה וצריכה של ג'ין קיבלו את השם "שיגעון הג'ין". במאה ה-19 נוסדו בבריטניה חנויות מפוארות לממכר ג'ין, שכונו "ארמונות ג'ין" (Gin Palaces). אלמנטים בעיצוב של ארמונות הג'ין הפכו לחלק מהעיצוב הסטנדרטי של הפאב המודרני, גם אחרי שדעכה הפופולריות של המשקה.[1]

יצור המשקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ין מבוסס על התססת דגנים, ומזוקק בזיקוק דודי או רציף, כאשר לעיתים הוא מזוקק זיקוק דודי כפול. לאחר הזיקוק מתקבל משקה חסר טעם וצבע. לנוזל זיקוק זה מתווספים התבלינים ההופכים אותו לג'ין, החשוב בהם הוא הערער שעל שמו נקרא המשקה. פרט לערער שקיים בכל מתכוני הג'ין, יצרנים שונים מוסיפים תבלינים נוספים כדי לייצר טעמים ייחודיים, למשל כוסברה, לענה, אירוס פלורנטיני, קינמון ועוד.

לאחר מכן מדולל הג'ין במים ומבוקבק לבקבוקים, לרוב בחוזק של 35% עד 40% כוהל בנפח.

ג'ין וטוניק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ג'ין אנד טוניק

מקובל ברחבי תבל לשתות ג'ין עם טוניק, על פי המנהג הבריטי. מקורו של המנהג בחיילי האימפריה הבריטית במאות הקודמות. הצבאות הבריטים זכו להכיר את הג'ין מידי הצבאות ההולנדים, והמשקה הפך חיש מהר לחביב החיילים הבריטים, ונקשר ישירות לחיילות (מותג הג'ין Beefeater מציג חייל בריטי על הבקבוק, וזכה לשמו מכינוים של החיילים באותו שם). הקשר בין ג'ין וטוניק נעשה על ידי חיילים בריטים באסיה, אשר נדרשו לצרוך כינין כתרופת מנע למלריה. את הכינין, אשר לו טעם מריר מאוד ערבבו עם מים וכינו "טוניק" (Tonic פירושו המילולי "תרופה" באנגלית). את מי הטוניק הוסיפו החיילים למשקם האהוב, וכך נוצר הצמד. כיום נוהגים רבים לערבבו עם מעט לימון - דבר אשר, לפי דעת רבים, משפר את טעמו של הקוקטייל.

מרטיני וגיבסון הם קוקטיילים מבוססי ג'ין בתוספת ורמוט.

  • ינייבר אודה בולס
  • ביפאיטר (באנגלית Beefeater)
  • גורדונ'ס (באנגלית: Gordon's dry gin)
  • טנקרי - (באנגלית Tanqueray) נחשב ל"מלך" הג'ין [דרוש מקור]. הגרסה הנפוצה ביותר מגיעה בבקבוק ירוק הדומה לברז כיבוי אש אנגלי. הגרסה הרגילה (Tanqueray export strength - טנקרי חוזק יצוא) והיא מכילה 47.3% אלכוהול בנפח.
  • בומביי ספייר (באנגלית Bombay Sapphire). מגיע בבקבוק בצבע טורקיז. עשוי מלפחות 10 צמחים ועשבי תיבול שונים אשר חרוטים על שני צידו של הבקבוק. מכיל 47% אלכוהול בנפח (מחוץ לבריטניה, בגרסה הבינלאומית, כמו גם בישראל, תמהיל המשקה הוא של 40% אלכוהול בנפח).
  • פלימות' (ג'ין) (באנגלית Plymouth)
  • סטרלינג
  • פינסבורי
  • פליישמנס
  • נורדס
  • הנדריקס
  • דרמשנבו

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jessica Warner, "Gin in Regency England", History Today, March 3, 2011