ניסים מוסק

ניסים מוסק
לידה	28 באפריל 1947 (בן 76); ימבול, הרפובליקה העממית של בולגריה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1971
פרסים והוקרה	פרס לנדאו (2003); פרס כינור דוד ;
	פרופיל ב-IMDb

ניסים מוסק (נולד ב-28 באפריל 1947) הוא במאי קולנוע דוקומנטרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסק נולד בבולגריה, וב-4 בנובמבר 1948 במהלך מלחמת השחרור, עלו הוריו ואחיו משה מוסק לישראל והתיישבו בירושלים, במושבה הגרמנית. לאחר שנשר מבית הספר שלחו אותו הוריו למכר, נהג משאית, ללמוד נהיגה, אך מוסק נכשל בשלושה טסטים. פגישה מקרית באוטובוס הובילה את מוסק להירשם לקורס צילום שפעל בתוך בית הספר המקצועי של משרד העבודה בשכונת תל ארזה, והיה בית הספר הראשון בישראל לצילום. את בית הספר, שנקרא "המכון לצילום והסרטה, ניהל ד"ר בנימין קורצקי, שעלה מפולין, שם היה ממייסדי בית הספר לקולנוע בלודז', בו למד יחד עם הבמאי רומן פולנסקי^[1]. בהמשך עבר הקורס לבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ברמת גן, מוסק נשר מהלימודים והחל לעבוד בטלוויזיה הישראלית ב-1971, כעורך וכבמאי^[2]. בין השאר ביים חלק מהפרקים של סדרת הטלוויזיה "עמוד האש"^[3], פרקים בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל" וכתבות תחקיר ל"מבט שני"^[4].

סרטו הראשון של מוסק היה "השמעת על הפנתרים השחורים, אדון משה?" שצולם ב-1971, חודשים ספורים לאחר שפרצה בירושלים מחאתם של צעירים יוצאי עדות המזרח, שהקימו את תנועת הפנתרים השחורים, שהתפשטה לכל רחבי הארץ. מצלמתו של מוסק ניצבה מאחורי גבם של מובילי המחאה כאשר אלה פתחו באישון לילה את דלתות הבתים בשכונת מוסררה בירושלים וחשפו את העוני והעליבות שבהם התגוררו משפחות מרובות ילדים. כל עותקי הסרט נעלמו באופן מסתורי. עותק הסרט שהיה ברשותו של מוסק נמסר לצ'רלי ביטון כדי שיציג אותו בפסטיבל בגרמניה, אלא שהסרט נעלם ממזוודתו בדרך לשם. בתחילת שנות ה-2000, נמצא עותק שלו בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים. לאחר מציאת העותק עשה מוסק סרט המשך, "שמעת על הפנתרים השחורים?", שבו התחקה אחר הדמויות שלו וקורותיהן^[5]. הסרט שודר בערוץ הראשון בספטמבר 2003^[6].

רבים מסרטיו ביקורתיים ועוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים ועם זאת הם אישיים ומציגים אנשים ולא רק תהליכים היסטוריים. בשנת 1994 כתב וביים סרט תיעודי על מנחם בגין. בשנת 2004, השלים את הסרט "שלום אבו באסם", שהחל לצלם בשנת 1986. הסרט עוקב אחרי היחסים בין אבו באסם, פלסטיני יליד העיר העתיקה בירושלים, ודני רובינס מתנחל שעבר לגור באותו רחוב, המוביל להר הבית, ברובע המוסלמי. מדי כמה שנים חזר מוסק וצילם אותם. באותה שנה גם ביים והפיק סרט תיעודי על מרדכי ואנונו, שכלל ראיון ישן שמצא עם ואנונו בו אמר כי הוא מקווה שאזרחי ישראל "לא יסמכו על מה שאומרים להם בחדשות, או אומרים להם בטלוויזיה, או אומרים בעיתונות, אלא באמת יחשבו בעצמם"^[7]. סרטו "מערבון בהר חברון", משנת 2013, מתעד את אזור דרום הר חברון, שעל הגבעות הצחיחות שבו נלחמים מתנחלים מסוגים שונים ופלסטינים, זה בזה והאחד בשני. הסרט עוקב אחרי החווה המבודדת של יוחנן שרת, מתנחל שהוא במקור גרמני פרוטסטנטי שהתגייר, שמסולק מחוותו על ידי מתנחלים קיצוניים יותר^[8].

בשנת 1986 ערך את סרטו של מיקי בהגן, בכיכובו של טוביה צפיר, "האינסטלטור".

את רבים מסרטיו התיעודיים מפיקה אשתו שרון שביט. את המוזיקה לרבים מסרטיו כתב שלמה מזרחי.

מוסק הוא חבר בארגון "תעאיוש", שמטרתו היא לקדם את השותפות בין יהודים לערבים ולחתור לשוויון ולשלום^[9].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס אמנויות הבמה על שם לנדאו ב-2003^[10]
פרס המועצה לתרבות ואמנות הקולנוע, על הסרט "האם שמעת על הפנתרים השחורים?"
פרס הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, "השמעת על הפנתרים השחורים?"
פרס המכון לעידוד הסרט הישראלי, על עריכת הסרט "שיגעון של מולדת" (1980)
פרס כינור דוד על בימוי שניים מפרקי הסדרה "עמוד האש".
פרס אומנויות לבימוי פסטיבל ירושלים
פרס העריכה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה על הסרט "שלום אבו באסם"^[11].

פילמוגרפיה כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"השמעת על הפנתרים השחורים, אדון משה?" - 1971
"עמוד האש" פרקים 1, 12 - 1980
תעלומת המגילות הגנוזות - 1991
מנחם בגין: למות או לכבוש את ההר - 1994
שכנים או אויבים - 1996
לגעת בשמיים - 1998
אדולף אייכמן הזיכרונות החסויים - 2002
שמעת על הפנתרים השחורים? - 2003^[12]
שלום אבו באסם - 2004
מי אתה מרדכי ואנונו? - 2004^[13]
סלבדור (ספינת מעפילים)|סלבדור - 2006
האזרח נאווי (על עזרא נאווי) - 2007^[14]
הבמה החשמלית - אגדת רוקנ'רול, ערוץ 1 - 2008^[15]
אסירי קבלן - 2008^[16]
עכו-עכא - 2010
"בין לינדנשטראוס לש"ס", מבט שני - 2012^[17]
מערבון בהר חברון - 2013^[18]

פרט לסרטים הללו שמוסק ביים הוא גם ביים סדרות טלוויזיה על המוסד, הארכאולוגיה מול התנ"ך, ו"תעלומות ירושלים". בחלק מהסרטים שלו, כגון "מי אתה מרדכי ואנונו" ו"הבמה החשמלית - אגדת רוקנ'רול" מוסק מקריין ואחרים, כגון "האזרח נאווי" הוא צילם.