ניסים מוסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניסים מוסק
Nissim Mossek Mosskuna.jpg
לידה 28 באפריל 1947 (בן 75)
ימבול, הרפובליקה העממית של בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1971–הווה (כ־51 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניסים מוסק (נולד ב-28 באפריל 1947) הוא במאי קולנוע דוקומנטרי ירושלמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסק נולד בבולגריה, וב-4 בנובמבר 1948 במהלך מלחמת השחרור, עלו הוריו ואחיו משה מוסק לישראל והתיישבו בירושלים, במושבה הגרמנית. לאחר שנשר מבית הספר שלחו אותו הוריו למכר, נהג משאית, ללמוד נהיגה, אך מוסק נכשל בשלושה טסטים. פגישה מקרית באוטובוס הובילה את מוסק להירשם לקורס צילום שפעל בתוך בית הספר המקצועי של משרד העבודה בשכונת תל ארזה, והיה בית הספר הראשון בישראל לצילום. את בית הספר, שנקרא "המכון לצילום והסרטה, ניהל ד"ר בנימין קורצקי, שעלה מפולין, שם היה ממייסדי בית הספר לקולנוע בלודז', בו למד יחד עם הבמאי רומן פולנסקי[1]. בהמשך עבר הקורס לבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי ברמת גן, מוסק נשר מהלימודים והחל לעבוד בטלוויזיה הישראלית ב-1971, כעורך וכבמאי[2]. בין השאר ביים חלק מהפרקים של סדרת הטלוויזיה "עמוד האש"[3], פרקים בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל" וכתבות תחקיר ל"מבט שני"[4].

סרטו הראשון של מוסק היה "השמעת על הפנתרים השחורים, אדון משה?" שצולם ב-1971, חודשים ספורים לאחר שפרצה בירושלים מחאתם של צעירים יוצאי עדות המזרח, שהקימו את תנועת הפנתרים השחורים, שהתפשטה לכל רחבי הארץ. מצלמתו של מוסק ניצבה מאחורי גבם של מובילי המחאה כאשר אלה פתחו באישון לילה את דלתות הבתים בשכונת מוסררה בירושלים וחשפו את העוני והעליבות שבהם התגוררו משפחות מרובות ילדים. כל עותקי הסרט נעלמו באופן מסתורי. עותק הסרט שהיה ברשותו של מוסק נמסר לצ'רלי ביטון כדי שיציג אותו בפסטיבל בגרמניה, אלא שהסרט נעלם ממזוודתו בדרך לשם. בתחילת שנות ה-2000, נמצא עותק שלו בארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים. לאחר מציאת העותק עשה מוסק סרט המשך, "שמעת על הפנתרים השחורים?", שבו התחקה אחר הדמויות שלו וקורותיהן[5]. הסרט שודר בערוץ הראשון בספטמבר 2003[6].

רבים מסרטיו ביקורתיים ועוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים ועם זאת הם אישיים ומציגים אנשים ולא רק תהליכים היסטוריים. בשנת 1994 כתב וביים סרט תיעודי על מנחם בגין. בשנת 2004, השלים את הסרט "שלום אבו באסם", שהחל לצלם בשנת 1986. הסרט עוקב אחרי היחסים בין אבו באסם, פלסטיני יליד העיר העתיקה בירושלים, ודני רובינס מתנחל שעבר לגור באותו רחוב, המוביל להר הבית, ברובע המוסלמי. מדי כמה שנים חזר מוסק וצילם אותם. באותה שנה גם ביים והפיק סרט תיעודי על מרדכי ואנונו, שכלל ראיון ישן שמצא עם ואנונו בו אמר כי הוא מקווה שאזרחי ישראל "לא יסמכו על מה שאומרים להם בחדשות, או אומרים להם בטלוויזיה, או אומרים בעיתונות, אלא באמת יחשבו בעצמם"[7]. סרטו "מערבון בהר חברון", משנת 2013, מתעד את אזור דרום הר חברון, שעל הגבעות הצחיחות שבו נלחמים מתנחלים מסוגים שונים ופלסטינים, זה בזה והאחד בשני. הסרט עוקב אחרי החווה המבודדת של יוחנן שרת, מתנחל שהוא במקור גרמני פרוטסטנטי שהתגייר, שמסולק מחוותו על ידי מתנחלים קיצוניים יותר[8].

בשנת 1986 ערך את סרטו של מיקי בהגן, בכיכובו של טוביה צפיר, "האינסטלטור".

את רבים מסרטיו התיעודיים מפיקה אשתו שרון שביט. את המוזיקה לרבים מסרטיו כתב שלמה מזרחי.

מוסק הוא חבר בארגון "תעאיוש", שמטרתו היא לקדם את השותפות בין יהודים לערבים ולחתור לשוויון ולשלום[9].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט לסרטים הללו שמוסק ביים הוא גם ביים סדרות טלוויזיה על המוסד, הארכאולוגיה מול התנ"ך, ו"תעלומות ירושלים". בחלק מהסרטים שלו, כגון "מי אתה מרדכי ואנונו" ו"הבמה החשמלית - אגדת רוקנ'רול" מוסק מקריין ואחרים, כגון "האזרח נאווי" הוא צילם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניסים מוסק בוויקישיתוף

ממאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחום ברנע, מסך בזבוז הכסף, דבר, 20 בנובמבר 1968
  2. ^ שני ליטמן, הבמאי ניסים מוסק קורא להפסיק לרדוף את ואנונו, באתר הארץ, 8 בינואר 2014
  3. ^ האיש שהביא קולות למלחמה הראשונה, "העולם הזה", גיליון 2263 מ-14 בינואר 1981, עמוד 40
    עמוד האש, "העולם הזה", גיליון 2273 מ-25 במרץ 1981, עמוד 56
  4. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg והארץ הייתה תוהו ובוהו תולדות ארץ ישראל - פרק 11 איסלאם בארץ הקודש, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 59:13)
    YouTube play button icon (2013–2017).svg מבט שני - הערוץ הראשון - משטרה בלב הסכסוך - ניסים מוסק וטל פסס בתחקיר על משטרת ישראל ביהודה ושומרון, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 26:53)
  5. ^ אינס אליאס, הסרטים על הפנתרים השחורים מעידים, שאף פעם לא היתה פה דמוקרטיה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2020
  6. ^ גיורא יהלום, ‏הפנתר הורוד, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2003
  7. ^ אורן פרסיקו, ‏האם הוא עדיין מאוהב בסנדי?, באתר גלובס, 18 באפריל 2004
  8. ^ אלון חילו, הארץ של הסופרים - אלון חילו כותב על מה ייעשה לאיש שהתנחל אצל מתנחלים, באתר הארץ, 14 ביוני 2011
  9. ^ מרב יודילוביץ', שני במאים הותקפו על-ידי מתנחלים, באתר ynet, 26 בספטמבר 2005
  10. ^ מרב יודילוביץ', פורסמה רשימת הזוכים בפרס לנדאו, באתר ynet, 6 בינואר 2004
  11. ^ חזי מחלב, "שלום אבו-באסם", באתר "העוקץ", 26 באוקטובר 2004
  12. ^ ביקורות:
  13. ^ יוסי דהאן, "מי אתה מרדכי ואנונו?", באתר "העוקץ", 15 באפריל 2004
  14. ^ ביקורות:
  15. ^ חזי מחלב, על "הבמה החשמלית", סרטו של ניסים מוסק, באתר "העוקץ", 12 בדצמבר 2008
  16. ^ יוסי דהאן, אסירי קבלן מאחורי הסורגים היקרים, באתר "העוקץ", 3 במרץ 2008
    אביב וסרמן, אסירי קבלן - הסרט, באתר "העוקץ", 31 בדצמבר 2007
  17. ^ גילי איזיקוביץ, בעין הסערה, באתר הארץ, 18 בינואר 2012
  18. ^ גילי איזיקוביץ, החוקים הרופפים של דרום הר חברון, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2014