ניק דרייק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ניק דרייק
Nick Drake.jpg
מידע כללי
שם לידה ניקולס רודני דרייק
תאריך לידה 19 ביוני 1948
תאריך פטירה 25 נובמבר 1974 (בגיל 26)
מצבתו של ניק דרייק עליה חרוט האפיטף "'Now we rise / And we are everywhere" מתוך שירו From the Morning הנכלל באלבומו האחרון Pink Moon.

ניקולס רודני דרייקאנגלית: Nicholas Rodney Drake;‏ 19 ביוני 1948 - 25 בנובמבר 1974) היה זמר, משורר, פסנתרן וגיטריסט בריטי.

דרייק נודע בסגנונו המוזיקלי הרך ובטכניקת פריטת האצבעות הייחודית שלו.

אף על פי שעד ליום מותו פרסם דרייק שלושה אלבומים בלבד, הוא זוכה עד היום להערכה רבה ממבקרים ומוזיקאים רבים. בתקופת חייו, לעומת זאת, לא הצליח הזמר למצוא קהל גדול, דבר שהיה בין הגורמים לכך שלקה בדיכאון קליני. מאז מותו בגיל 26, זוכה יצירתו המוזיקלית למעמד נכבד בקרב מאזינים רבים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייק נולד ברנגון, בורמה. בגיל צעיר מאוד חזרה משפחתו לגור באנגליה, והוא גדל בכפר הקטן טאנוורת'-אין-ארדן, במחוז וורויקשייר. כילד, למד לנגן בחליל. דרייק התעניין באמני פולק אמריקאיים ובריטיים, כמו בוב דילן ופיל אוקס. בזמן שהיה תלמיד באוניברסיטה, הוא החל להופיע במועדונים מקומיים ובתי קפה. הוא התגלה על ידי אשלי האטצ'ינג, באסיסט בהרכב הפולק-רוק פירפורט קונבנשן. האטצ'ינג הכיר בינו לבין חברי להקתו האחרים, זמר הפולק ג'ון מרטין והמפיק ג'ו בויד.

מכריו החדשים של דרייק שכנעו את חברת ההקלטות איילנד רקורדס להחתים את האמן הצעיר לחוזה לשלושה אלבומים. ב1969, כשהיה בן 20, הוא פרסם את אלבומו הראשון "Five Leaves Left", שהציג סגנון פולק-רוק רך. בחלק מהשירים מנגן דרייק לבדו בגיטרה ושר, ובחלקם הוא מלווה בהרכב קאמרי, מה שהעניק לאלבום צליל עשיר וייחודי. אלבומו השני של דרייק, "Bryter Layter", שיצא ב1970, הציג סגנון קצבי וג'אזי יותר, לרוב מלווה בקלידים וכלי נשיפה. שני האלבומים הופקו על ידי בויד ובעזרת חברי להקת פאירפורט קונבנשן.

דרייק היה אדם מופנם שלא הרבה להופיע. שלושת אלבומיו של דרייק שהקליט בחייו לא קיבלו מספיק תשומת לב ולא נמכרו היטב. ב1972 היה דרייק כבר מדוכא מקריירת המוזיקה (הכושלת מבחינה מסחרית) שלו, והטיל ספקות ביכולתו כמוזיקאי. בשנה זו הקליט את אלבומו השלישי והאחרון "Pink Moon". האלבום הוקלט במהירות והכיל 11 שירים קצרים (באורך כולל של 28 דקות) ובעלי אווירת נכאים עמוקה. דרייק הקליט אותם ללא כל ליווי, בנוכחתו של טכנאי הצליל בלבד (מאוחר יותר הוספה רצועת פסנתר לשיר אחד בלבד). האלבום, המשדר תחושת כנות "עירומה", נחשב על ידי רבים ליצירתו המוצלחת ביותר. לאחר שהקליט את האלבום ומסר אותו לחברת ההפצה, נשבע דרייק שהוא פורש מביצוע מוזיקה. הוא תכנן להפוך למתכנת מחשבים ואולי אף לכתוב שירים לביצוע אמנים אחרים.

התוכניות שתיכנן דרייק לא הגיעו לכדי מימוש. בחודשים שאחרי הקלטת האלבום, הוא שקע יותר ויותר במלנכוליה ושמר על קשר עם חברים קרובים בלבד, כמו ג'ון מרטין, שכתב את שיר הנושא של אלבומו "Solid air" על דרייק ועל הזמרת הצרפתייה פרנסואז ארדי.

ב1974 הרגיש דרייק טוב מספיק כדי לכתוב ולהקליט מספר שירים חדשים. נראה שמצבו במגמת שיפור אך ב-25 בנובמבר הוא נמצא מת ממנת יתר של תרופות נוגדות דיכאון. מותו נקבע כהתאבדות, אך קביעה זו התקבלה בהסתייגות אצל חברים ומכרים שלו. תרופות נוגדות דיכאון היו באותן שנים קטלניות למדי כאשר ניטלה כמות גדולה מדי שלהן. אמו של דרייק סיפרה שבאותו לילה הוא התקשה להרדם וקם לאכול קערת קורנפלקס. לא ברור האם נטל את התרופות כדי להצליח להרדם או כדי לסיים את חייו.

פופולריות לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מותו, זכתה המוזיקה של ניק דרייק לפופולריות גוברת. מוזיקאים כמו לוסינדה ויליאמס, Badly drawn boy, מת'יו גוד (ועוד) מציינים את דרייק כמקור השראה חשוב. השחקן בראד פיט ידוע כמעריץ של הזמר, וב-2004 הוא קריין תוכניות רדיו דוקומנטרית אודותיו, ברשת BBC וכמו כן השחקן הית לדג'ר אשר נפטר בנסיבות דומות היה ידוע כמעריץ של הזמר. בשנת 2009 יצא אוסף קאברים חדש לניק דרייק, כשבין שלל הכוכבים המעטרים אותו מופיע גם הכוכב הית לדג'ר כשהוא מבצע את "Black Eyed Dog" של היוצר האנגלי אותו העריץ.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]