ניק ואן אקסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניק ואן אקסל
Nick Van Exel free throw.jpg
תאריך לידה 27 בנובמבר 1971
עמדה רכז
מספר 1.85 מטר
דראפט בחירה מספר 37, 1993
לוס אנג'לס לייקרס
קבוצות
1993 - 1998
1998 - 2002
2002 - 2003
2003 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2006
לוס אנג'לס לייקרס
דנוור נאגטס
דאלאס מאבריקס ‏‏
גולדן סטייט ווריורס
פורטלנד טרייל בלייזרס
סן אנטוניו ספרס
הישגים חמישיית הרוקיז השנייה (1994)
נבחר למשחק האולסטאר (1998)

ניקי מקסוול "ניק" ואן אקסלאנגלית: Nickey Maxwell "Nick" Van Exel; נולד ב-27 בנובמבר 1971) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הרכז בליגת ה-NBA.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן אקסל נולד בעיר קנושה שבויסקונסין, ובנערותו למד בתיכון סיינט ג'וזף בעיר. הוא שיחק במדי קבוצת הכדורסל של בית הספר, וסייע לה להעפיל פעמיים למשחק הגמר של ויסקונסין, אולם לא הצליח לזכות באליפות המדינה.‏[1] בעונת הסיניור זכה בתחרות ההטבעות לתיכונים של מדינת ויסקונסין.‏[2]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום לימודיו התיכוניים, נרשם ואן אקסל ללימודים בקולג' הקהילתי "טריניטי ואלי". לאחר שתי עונות בטריניטי ואלי, עבר ואן אקסל לשחק במדיה של קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת סינסנטי המשחקת בחטיבת הביג איסט ב-NCAA, ונרשם ללימודי סוציולוגיה.‏[2]

בעונתו הראשונה בסינסנטי העמיד ואן אקסל ממוצעים של 12.3 נקודות ו-2.9 אסיסטים, ובעונה הבאה כבר היה לקלעי המצטיין של הקבוצה עם 18.3 נקודות,‏[3] עליהן הוסיף גם 1.8 חטיפות כדור למשחק.

קריירת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוס אנג'לס לייקרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ארבע שנים במכללות, העמיד עצמו ואן אקסל לבחירה בדראפט ה-NBA ונבחר במקום ה-37 על ידי לוס אנג'לס לייקרס. על אף שנבחר בבחירה נמוכה בדראפט הפך ואן אקסל לבורג מרכזי, ועלה בחמישייה הראשונה ב-80 משחקים מתוך 81 בהם לקח חלק. הוא תרם 13.4 נקודות, והיה למוסר המצטיין של הקבוצה עם 5.8 אסיסטים למשחק,‏[4] אולם הלייקרס כשלו בניסיון להעפיל למשחקי הפלייאוף לראשונה זה 17 שנה, אך לאור יכולתו הטובה נבחר ואן אקסל בסיום העונה לחמישיית הרוקיז השנייה.

בעונה הבאה בחרה הלייקרס בדראפט את אדי ג'ונס, שהפך לבורג חשוב ברוטציה הקבוצתית, וואן אקסל החל לשפר את יכולותיו. הוא שותף ב-80 משחקים ורשם 16.9 נקודות למשחק, שני בקבוצה רק לסדריק סבלוס שרשם 21.7 בממוצע, אולם ב-58 משחקים בלבד. ואן אקסל הוסיף גם 8.3 אסיסטים למשחק, המוסר המוביל של קבוצתו והשישי בטיבו בליגה כולה.‏[5] הוא סייע לקבוצתו לסיים את העונה עם 48 ניצחונות מול 34 הפסדים בלבד ובמקום החמישי במערב. במשחקי הפלייאוף עברה הלייקרס את סיאטל סופרסוניקס בתוצאה 1-3 בסיבוב הפלייאוף הראשון,[הסבר 1] והודחה בסיבוב השני מול סן אנטוניו ספרס בשישה משחקים. במשחק החמישי בסדרה קלע ואן אקסל שלשה שכפתה הארכה כשנותרו 10.2 שניות לסיום, והוסיף שלשת ניצחון בהארכה כשעל השעון חצי שנייה לסיום.‏[6] ואן אקסל עלה בחמישייה בכל עשרת משחקי הקבוצה, והיה לקלעי המוביל של המועדון עם 20.0 נקודות למשחק והמוסר המצטיין עם 7.3 אסיסטים.‏[7]

לקראת סיום עונתו השלישית בליגה, עונת 1995/1996, הושעה ואן אקסל משבעה משחקים ללא שכר, ובנוסף נקנס בסכום של 25,000 דולר לאחר שדחף שופט במהלך משחק מול מינסוטה טימברוולבס.‏[8] לקראת העונה הבאה הגיעו שני הרוקיז קובי בריאנט ודרק פישר לקבוצה. ואן אקסל המשיך לקבל ממאמנו, דל האריס, קרדיט כרכז הפותח של הקבוצה והשיב לו עם ממוצע של 15.3 נקודות והיה למוסר המצטיין של הקבוצה שנה רביעית ברציפות עם 8.5 אסיסטים.‏[2]

לאחר שפתח בחמישייה ב-46 המשחקים הראשונים של עונת 1997/1998, איבד ואן אקסל איבד את מקומו בהרכב הראשון לראשונה בקריירה.‏[9] הוא סיים את העונה עם 6.9 אסיסטים למשחק, כמוסר המוביל של הלייקרס שנה חמישית ברציפות, ובמקום ה-12 בליגה בקטגוריה. עם 1.6 איבודים היה לשחקן המוביל בליגה ביחס אסיסטים-איבודים,‏[2] ונבחר בפעם היחידה בקריירה להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA.

המעבר לנאגטס ולדאלאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 1998/1999, שהייתה עונה מקוצרת של 50 משחקים בלבד בשל שביתת שחקנים, עבר ואן אקסל בטרייד לקבוצת דנוור נאגטס תמורת טוני באטי וזכויות הדראפט של טיירון לו. הוא שותף בחמישייה הפותחת בכל 50 משחקי הליגה ותרם 16.5 נקודות עליהן הוסיף 7.4 אסיסטים. במשחק מול הלייקרס, קבוצתו לשעבר, רשם שיא קריירה של 41 נקודות עליו הוסיף תשעה אסיסטים ושיא-עונה אישי של שמונה ריבאונדים, אך בסיום העונה דורגה דנוור במקום ה-12 במערב עם 14 ניצחונות בלבד מול 36 הפסדים ולא העפילה למשחקי הפלייאוף.

בעונה הבאה רשם ואן אקסל 16.1 נקודות ושיאי קריירה של 9.0 אסיסטים ו-3.6 ריבאונדים אך לא הצליח לסייע לדנוור להעפיל למשחקי הפלייאוף. הוא נשאר ושיחק בנאגטס במשך ארבע עונות, בהן רשם גם שיא קריירה של 21.4 נקודות בעונתו האחרונה במועדון, אך המועדון דשדש בתחתית הליגה ולא הצליח להעפיל למשחקי הפלייאוף.

לאחר כמעט ארבע שנים בנדוור, עבר ואן אקסל באמצע עונת 2001/2002 בטרייד לצידם של ריף לפרנץ, אייברי ג'ונסון וטאריק עבדול-ואהד אל דאלאס מאבריקס תמורת טים הארדוויי, ג'וואן האוורד ודונל הארווי שעברו לנאגטס. בדאלאס שימש ואן אקסל בתפקיד משני, כרכז שני לסטיב נאש, והוסט גם לשחק דקות כקלעי.

בעונתו השנייה במועדון הוא שותף ב-73 משחקים בהם שיחק ב-27.8 דקות בממוצע, תרם 12.5 נקודות ו-4.3 אסיסטים בממוצע. הוא סייע לקבוצתו להעפיל למשחקי הפלייאוף לאחר שסיימה את העונה הסדירה במאזן של 60 ניצחונות מול 22 הפסדים בלבד. במשחקי הפלייאוף ניצחה דאלאס את פורטלנד טרייל בלייזרס בשבעה משחקים בסיבוב הראשון, ובתוצאה זהה את סקרמנטו קינגס בסיבוב השני. בגמר האזורי פגשו המאבריקס את סן אנטוניו ספרס שניצחה אותם בתוצאה 4-2, והעפילו לגמר ה-NBA בו זכו באליפות הליגה. במשחקי הפלייאוף רשם ואן אקסל 19.5 נקודות למשחק, שני בקבוצתו רק לדירק נוביצקי, ובסדרה מול סקרמנטו היה לקלעי המצטיין של קבוצתו עם 25.3 נקודות ב-51.9% קליעה מהשדה.

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2003/2004 עבר ואן אקסל לשחק בשורותיה של גולדן סטייט ווריורס. הוא לקח במהלך העונה חלק ב-39 משחקים בלבד, בהם עלה בחמישייה ב-29, והחמיץ 41 משחקים בשל פציעות.‏[2] בינואר, במשחק מול דאלאס, קלע ואן אקסל את השלשה ה-1,361 בקריירה, ועקף את דן מארלי בדרך למקום החמישי בכל הזמנים בקליעות מעבר לקשת השלוש.‏[2][הסבר 2]

לאחר שנה במדי הווריורס, עבר ואן אקסל לשחק במדיה של פורטלנד טרייל בלייזרס. הוא המשיך ונאבק בבריאותו, ונאלץ להחמיץ לאורך העונה 29 משחקים בשל פציעות. הוא רשם 11.1 נקודות, והשווה את שיא הקריירה שלו עם 38.9% קליעה מעבר לקשת השלוש. בסיום עונה אחת, עבר לעונה אחת, עונת 2005/2006, אל סן אנטוניו ספרס בה שותף ב-15.2 דקות למשחק, ובסיום העונה פרש ממשחק פעיל.

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו מכדורסל שימש כעוזר מאמן במכללת טקסס בעונת 2009-2010 ולאחר מכן שימש כעוזר מאמן אטלנטה הוקס למשך שנתיים. בקיץ 2013 מונה לתפקיד עוזר המאמן במילווקי באקס שם משמש כעוזר מאמן גם היום.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1993/1994 לייקרס 81 80 33.3 .394 .338 .781 2.9 5.8 1.0 0.1 13.6
1994/1995 לייקרס 80 80 36.8 .420 .358 .783 2.8 8.3 1.2 0.1 16.9
1995/1996 לייקרס 74 74 34.0 .417 .357 .799 2.4 6.9 1.0 0.1 14.9
1996/1997 לייקרס 79 79 37.2 .402 .378 .825 2.9 8.5 1.0 0.1 15.3
1997/1998 לייקרס 64 46 32.1 .419 .389 .791 3.0 6.9 1.0 0.1 13.8
1998/1999[א] דנוור 50 50 36.0 .398 .308 .811 2.3 7.4 0.8 0.1 16.5
1999/2000 דנוור 79 79 37.3 .390 .332 .817 3.9 9.0 0.9 0.1 16.1
2000/2001 דנוור 71 70 37.9 .414 .377 .819 3.4 8.5 0.9 0.2 17.7
2001/2002 דנוור 45 44 38.6 .408 .337 .782 3.8 8.1 0.7 0.2 21.4
2001/2002 דאלאס 27 2 28.0 .411 .347 .844 3.1 4.2 0.5 0.2 13.2
2002/2003 דאלאס 73 1 27.8 .412 .378 .764 2.8 4.3 0.6 0.0 12.5
2003/2004 גולדן סטייט 39 29 32.2 .390 .307 .707 2.7 5.3 0.5 0.0 12.6
2004/2005 פורטלנד 53 34 30.5 .381 .389 .784 3.0 4.3 0.8 0.0 11.1
2005/2006 סן אנטוניו 65 2 15.2 .397 .357 .683 1.4 1.9 0.2 0.0 5.5
קריירה 880 670 32.9 .405 .357 .794 2.9 6.6 0.8 0.1 14.4

בפלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
1994/1995 לייקרס 10 10 46.4 .414 .318 .763 3.8 7.3 2.1 0.3 20.0
1995/1996 לייקרס 4 4 34.3 .296 .313 .769 4.0 6.8 0.5 0.0 11.8
1996/1997 לייקרס 9 9 39.2 .378 .273 .824 3.4 6.4 1.1 0.0 14.4
1997/1998 לייקרס 13 0 28.2 .331 .314 .725 2.5 4.2 0.6 0.1 11.6
2002/2003 דאלאס 20 3 33.6 .460 .393 .703 3.4 4.1 0.6 0.0 19.5
2005/2006 סן אנטוניו 12 0 11.1 .219 .300 1.000 1.0 1.4 0.2 0.2 2.2
קריירה 76 27 31.4 .394 .324 .753 2.9 4.5 0.8 0.1 13.6
  1. ^ בשל שביתת שחקנים ב-NBA התקיימו בעונת 1998/1999 50 משחקים בלבד

מחוץ לכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 בינואר 2013 נשפט בנו של ואן אקסל, ניקי, ל-60 שנות מאסר לאחר שהורשע ברצח.‏[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים והסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עד עונת 2002/03 הסיבוב הראשון התקיים בסדרת הטוב מחמישה משחקים, ומאותה עונה גם הסיבוב הראשון מתקיים בשיטת הטוב משבעה משחקים.
  2. ^ כיום מדורג ואן אקסל במקום ה-18 בכל הזמנים, ואילו מארלי מדורג במקום ה-25 בהיסטוריית ליגת ה-NBA‏

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]