נערה בהפרעה (סרט)

נערה בהפרעה
Girl, Interrupted
	עטיפת ה-DVD של הסרט בעברית
מבוסס על	נערה בהפרעה
בימוי	ג'יימס מנגולד
הופק בידי	דגלאס וויק ; וינונה ריידר
תסריט	ג'יימס מנגולד; ליסה לומר
עריכה	קווין טנט
שחקנים ראשיים	וינונה ריידר; אנג'לינה ג'ולי; בריטני מרפי; וופי גולדברג; קליאה דובאל; ג'ארד לטו
מוזיקה	מייקל דאנה
צילום	ג'ק נגרין
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סרטי קולומביה, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	14 בינואר 2000
משך הקרנה	127 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
תקציב	$40,000,000
הכנסות	$48,871,000
הכנסות באתר מוג'ו	girlinterrupted
פרסים	פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (אנג'לינה ג'ולי)
	דף הסרט ב־IMDb

נערה בהפרעה (באנגלית: Girl, Interrupted) הוא סרט אמריקאי משנת 1999. הסרט מבוסס על ספרה האוטוביוגרפי של סוזנה קייסן בעל אותו השם. את הסרט ביים ג'יימס מנגולד, ומככבות בו וינונה ריידר ואנג'לינה ג'ולי, שזכתה בפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בו.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1967, סוזנה קייסן (וינונה ריידר) בת ה-18 מאשפזת את עצמה בבית חולים פסיכיאטרי, לאחר שניסתה להתאבד באמצעות מנת יתר של כדורי אספירין עם וודקה. היא מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות גבולית ונשארת בבית חולים במשך כשנה. בבית החולים היא מכירה את האחות ולרי (וופי גולדברג), ומתיידדת עם חלק מהחולות: פולי (אליזבת מוס) אשר הייתה קורבן לשרפה, ג'ורג'יה (קליאה דובאל) שקרנית פתולוגית, דייזי רנדון (בריטני מרפי) אשר סובלת מהפרעת אכילה ופגיעה עצמית, ג'אנט ויבר (אנג'ילה בטיס) אשר סובלת מאנורקסיה, וסינתיה (ג'יליאן ארמינט) אשר יש לה נטייה להתלבש כמו גבר מכיוון שהוריה ואנשים אחרים אינם רוצים לראותה. סוזנה מוקסמת במיוחד מליסה רוו (אנג'לינה ג'ולי), אשר אובחנה כסוציופתית. ליסה מתיידדת עם סוזנה וביחד הן מתחילות לגרום לצרות. ליסה מעודדת את סוזנה להפסיק לקחת את תרופותיה ולמכור אותן לאחרים ולהתנגד לטיפול הפסיכולוגי שלה.

כאשר דייזי משתחררת מבית החולים, יוצאות המטופלות לאכול גלידה מחוץ לבית החולים, וסוזנה פוגשת את אשתו ובתו של הפרופסור עמו שכבה סוזנה בעבר. כשאשת הפרופסור מתעמתת עם סוזנה, ליסה מתערבת ותוקפת מילולית את האישה המבוגרת, והבנות מגבות את ליסה ומתחילות לנבוח. כתוצאה מהמעשה ליסה מאבדת את זכות היתר שלה להשתחרר לחופשות מבית החולים.

בחור איתו שכבה סוזנה בעבר, טובי (ג'ארד לטו), העומד בפני גיוס למלחמת וייטנאם, מגיע לבקר אותה בבית חולים וסוזנה מנסה לשכב עמו בחדרה. הוא מספר לה שהוא אוהב אותה ורוצה לברוח איתה לקנדה. כשהיא מתלבטת, הוא מוסיף שהיא לא משוגעת והחברות שלה מהבית חולים לא באמת חברות שלה. היא מסרבת לברוח איתו.

באותו הלילה, פולי מתחילה לצרוח "הפנים שלי, הפנים שלי!", ובוכה על כך שאיש לא ירצה בה. היא נלקחת לחדר הבידוד למטרות הרגעה. סוזנה מחליטה לנגן לה בגיטרה מחוץ לחדר, והיא וליסה שרות לה ביחד על מנת לשפר את הרגשתה; כשהסניטר מנסה לעצור בעדן, סוזנה מנשקת אותו. בבוקר שניהם נמצאים מחובקים על הרצפה על ידי האחות ולרי.

סוזנה נקראת למשרד כדי לעבור איבחון, ופוגשת שם את ד"ר סוניה ויק (ונסה רדגרייב). במקביל, ליסה נלקחת לבדיקת הרופא שלה אך לא חוזרת, וסוזנה נכנסת לדיכאון. האחות ולרי, מכניסה את סוזנה האפתית לתוך אמבטיה קרה כדי לעורר אותה. לאחר שסוזנה מנסה להתגרות בה ולהעליב אותה, ולרי אומרת לסוזנה שהיא לא משוגעת, אלא עצלנית, וזורקת את החיים שלה.

ליסה, שלא רוצה עוד לקבל נזעי חשמל, משכנעת את סוזנה לברוח אתה לפלורידה, בכוונה ללכת לעבוד ב"דיסניוורלד", והן מבלות את הלילה אצל דייזי, שהשתחררה מבית החולים. ליסה, שאינה מחבבת את דייזי, אומרת לה שבית החולים שחרר אותה לא כי הבריאה, אלא כי הם התייאשו מלמצוא לה טיפול. היא גם אומרת לה שהיא ואביה מקיימים יחסי מין, ושהיא נהנית מכך. למחרת בבוקר, סוזנה מוצאת את דייזי, בחדר האמבטיה, תלויה. ליסה אינה מראה יסורי מצפון לנוכח התוצאה, ואף לוקחת את כספה של דייזי, ובורחת לפני שסוזנה מצלצלת למשטרה. סוזנה חוזרת לבית החולים עם החתולה של דייזי. היא מבינה שהתפיסה שלה את המוות הייתה שגויה, מתחילה לשתף פעולה עם הטיפול הפסיכולוגי ומתכננת להשתחרר מבית החולים.

ליסה נתפסת וחוזרת לפיקוח בבית חולים ומגלה כי סוזנה משתחררת. בלילה האחרון בבית החולים, ליסה קוראת בפני הבנות את יומנה של סוזנה וקוראת להן קטעים ביקורתיים אשר סוזנה כתבה עליהן, והבנות זועמות עליה. סוזנה תוקפת את ליסה ואומרת לה שהלב שלה קר, ושלאף אחד לא יהיה אכפת אם היא תמות כי היא כבר מתה מזמן.

ביום שלמחרת, סוזנה, לפני עזיבתה מבקרת את ליסה כדי לדבר איתה שוב וליסה אומרת לה: "אני לא באמת מתה". סוזנה אומרת לה שהיא יודעת זאת.

סוזנה עוזבת ונפרדת לשלום מכל חברותיה, ומוסרת לפולי את החתולה שלה. הסרט מסתיים כאשר סוזנה נוסעת באותה מונית שלקחה אותה לבית החולים, בדרכה הביתה. היא אומרת: "שיגעון זה לא להיות שבור, או לבלוע סוד אפל. זה אתם, או אני, בצורה מוגברת..." היא מוסיפה שבשנות ה-70, רוב חברותיה השתחררו מבית החולים, חלק מהן היא ראתה וחלק לא, אבל לא היה יום שבו לבה לא מצא אותן.