נרקיס (גופן)
נרקיס או "נרקיסים" היא משפחת גופנים שעיצב המעצב הגרפי צבי נרקיס.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 של המאה ה-20 פורסמו בישראל מספר גופנים עבריים חדשים לדפוס והם קורן, דוד, הדסה והצבי. כל אחד פותח על ידי מעצב אחר. עם זאת לא הייתה בנמצא משפחת גופנים המכילה וריאציות שונות של אותה האות עבור שימושים שונים, כפי שהיה קיים בלועזית, (לכותרות, לטקסט ארוך, לטקסט רציף ארוך, לטקסט מודגש, לעיתון ולספר וכדומה). לפיכך לקח על עצמו המעצב הגרפי צבי נרקיס לעצב משפחה רבת-גופנים שתכיל סוגי אות שונים שיוכלו לחיות זה בצד זה ללא צרימה (בין אות רגילה למודגשת למשל, בין כותרת לגוף הטקסט וכו').
הגופנים במשפחת הנרקיסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1958 סיים נרקיס את עיצוב האות הראשונה: נרקיס בלוק תוך מספר שנים עוצבו עוד שש סדרות אות "בלוק". שלוש לטקסט רציף: מודגש, חצי מודגש וצר חצי מודגש והשאר עבור כותרות.
כל אותיות נרקיס בלוק בנויות מצורות גאומטריות פשוטות (ריבוע, עיגול ומשולש), בדגש על קריאות גבוהה ובהשפעת אותיות עבריות עתיקות שנמצאו חקוקות באבן או משובצות בפסיפסים בארץ ישראל.
נרקיס בלוק היא בעלת קריאות גבוהה גם בגודל כתב זעיר ולכן הפכה להיות פופולרית בטפסים ממשלתיים ואחרים. כמו כן שימשה אות ה"בלוק" בפרסומות, עלונים ומגזינים.
עיצוב סדרת האותיות להדפסת ספרים הושפע מכתבי יד ספרדיים. בשנת 1965 נרכשה הסדרה על ידי חברת לינוטייפ למכונות סדר הדפוס שלה כאות העברית החדשה ונקראת מאז נרקיס-ליינוטייפ. ב־1968 יצא לאור הספר הראשון שסודר באות נרקיס, "מלאכת המשכן" מאת משה לוין. בעיקר התחבבה האות להדפסת ספרי ילדים.
צבי נרקיס המשיך בפיתוח סדרות גופנים עבור צרכים שונים כגון הצורך לשלב מספר גופנים באותו עמוד (לצורך הפרדה בין טקסט לציטוט, שילוב הוראות ותוכן, הערות שוליים ועוד). כך פותחו נרקיס תם (על בסיסו פותח גופן אריאל בעברית), נרקיס חדש, נרקיסים, ונרקיס חן. עבור כל אחד פותח גופן מלא של כ־120 תווים ובתוכם אותיות, אותיות דגושות, ניקוד מלא, ספרות, סמני פיסוק דק ולכל גופן פותחו מספר סוגי אות: ספר, בינוני, שמן, צר וכדומה.
הפצת הגופן
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לשנת 2019, הופצו הגופנים על ידי חברת מסטרפונט. החל משנת 2019, מופצים הגופנים על ידי חברת פונטף, במהדורות חדשות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי נרקיס, נרקיס, נרקיסים וכל השאר, אתר טיפוגרפיה עברית של אוניברסיטת תל אביב
- איתן בקרמן, נרקיסיסט, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2006
כתב עברי | ||
---|---|---|
מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו |