חיים (גופן)
חיים הוא גופן עברי, שעוצב בשנות העשרים בהונגריה על ידי פסח עיר-שי, שקרא לגופן על שמו של חיים נחמן ביאליק. עיר-שי עלה לארץ ישראל ב-1925 ועיצב כרזות עם הגופן. יאן לוויט, שביקר בארץ ישראל ב-1929, הכליל את האות בקובץ טיפוגרפי פרי עטו ועל כן היא רשומה במקרים רבים על שמו של לוויט[1].
הגופן עוצב בהשפעת סוגי הכתב החדשים של אותה התקופה, שאופיינו באותיות פשוטות וחסרות תגים (סן-סריף), ותאמו את אסכולת הבאוהאוס.
חשיבותו של הגופן היא בכך שהיה הגופן העברי הראשון שהציג את האות העברית בקוויה הבסיסיים בלבד, ללא עיטורים נוספים, תוך שימוש בקווים ישרים ובצורות הגאומטריות הפשוטות ביותר האפשריות. עיצוב זה נתפס כחדשני כיוון שהיווה ניגוד לסגנונות עיצוב האות שהתבססו על הכתב המסורתי והתנ"כי, כדוגמת כתב סת"ם. חידוש נוסף בעיצוב הגופן הוא בכך שעובי הקווים האופקיים והקווים האנכיים ברוב האותיות זהה.
כיום נפוצות גרסאות רבות של הגופן, חלקן רגילות או מודגשות ("חיים שמן") וחלקן מוצרות ("חיים צר"). הגרסה הפופולרית ביותר היא הגרסה שעוצבה על ידי המעצב שמואל גוטמן, מכיוון שהיא מופצת ביחד עם תוכנת Microsoft Office.
השימוש המרכזי כיום בגופן "חיים" הוא בכותרות ראשיות בעיתונות היומית בישראל, וכן במודעות אבל ובפשקווילים. הגופן נתפס בדרך כלל כ"חזק" ו"עוצמתי", בניגוד לגופנים העדינים יותר המשמשים בכתבות בעיתון או בספרים, כגון פרנק-ריהל. השימוש השיטתי הראשון בישראל בגופן זה היה במגזין העולם הזה, אשר עשה בו שימוש לטובת כותרות צעקניות ומעוררות מחלוקת. מאוחר יותר עברו גם העיתונים היומיים המרכזיים בישראל ("חדשות", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", אך לא "הארץ") להשתמש בגופן זה לטובת הכותרות הראשיות שלהם. לעיתים, בעיקר סביב אירועים אקטואליים ייחודיים, נעשה שימוש בעיתונים אלה בכותרות ראשיות בעלות מילה אחת או שתיים, כאשר עיצובו של הגופן "חיים" מעניק להן עוצמה וחשיבות.
אחד השימושים המוכרים בגופן "חיים" הוא בלוגו של תנועת "שלום עכשיו", שעוצב בידי דוד טרטקובר. המילה "שלום" כתובה בגופן קורן, שהוא בעל קונוטציות תנ"כיות ומסורתיות, ואילו המילה "עכשיו" כתובה בגופן "חיים" שמשדר הרגשה של מודרניות ועוצמה. טרטקובר עצמו העיד כי השילוב בין שני הגופנים, המייצגים כל אחד אסכולה עיצובית שונה, נחשב כפריצת דרך וסתר את החוקים המקובלים בעיצוב[2]. שימוש מוכר נוסף בגופן הוא בלוגו של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנוך מרמרי, הגמיש, הפטיש ובת הים הקטנה - על הגופן בעיתונות העברית, באתר העין השביעית, 1 בינואר 2007
- אורנה אושרי, האות חיים, באתר הארץ, 26 באפריל 2006
- מי עיצב את גופן "חיים", באתר משפחת עזר
- יצחק למפרט, תנו אות "חיים" באתר פרוג.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הערה לביוגרפיה
- ^ אסתי סגל, דוד טרטקובר - תבנית נוף מולדתו, באתר גלובס, 14 במאי 2008
| כתב עברי | ||
|---|---|---|
| מערכות אלפבית | אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית פיניקי • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי | |
| וריאציות של אלפבית עברי | כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט • סוליטריאו | |
| שונות | כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה | |
| ניקוד | ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארץ־ישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב מלא | |
| גופנים עבריים | דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין • הדסה • הצבי • כתב רש"י • סת"ם • שלום • ירושלמי • וילנא • אלף | |
| אלפבית עברי | א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת | |
| שפות הנכתבות בכתב עברי | עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית • לאדינו | |