חיים (גופן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גופן "חיים" (למעלה) ו"חיים צר" (למטה)

חיים הוא גופן עברי, שעוצב בשנות העשרים בהונגריה על ידי פסח עיר-שי, שקרא לגופן על שמו של חיים נחמן ביאליק. עיר-שי עלה לארץ ישראל ב-1925 ועיצב כרזות עם הגופן. יאן לוויט, שביקר בארץ ישראל ב-1929, הכליל את האות בקובץ טיפוגרפי פרי עטו ועל כן היא רשומה במקרים רבים על שמו של לוויט[1].

הגופן עוצב בהשפעת סוגי הכתב החדשים של אותה התקופה, שאופיינו באותיות פשוטות וחסרות תגים (סן-סריף), ותאמו את אסכולת הבאוהאוס.

חשיבותו של הגופן היא בכך שהיה הגופן העברי הראשון שהציג את האות העברית בקוויה הבסיסיים בלבד, ללא עיטורים נוספים, תוך שימוש בקוים ישרים ובצורות הגאומטריות הפשוטות ביותר האפשריות. עיצוב זה נתפס כחדשני כיוון שהיווה ניגוד לסגנונות עיצוב האות שהתבססו על הכתב המסורתי והתנ"כי, כדוגמת כתב סת"ם. חידוש נוסף בעיצוב הגופן הוא בכך שעובי הקוים האופקיים והקוים האנכיים ברוב האותיות זהה.

כיום נפוצות גרסאות רבות של הגופן, חלקן רגילות או מודגשות ("חיים שמן") וחלקן מוצרות ("חיים צר"). הגרסה הפופולרית ביותר היא הגרסה שעוצבה על ידי המעצב שמואל גוטמן, מכיוון שהיא מופצת ביחד עם תוכנת Microsoft Office. השימוש המרכזי כיום בגופן "חיים" הוא בכותרות ראשיות בעיתונות היומית בישראל, וכן במודעות אבל. הגופן נתפס בדרך כלל כ"חזק" ו"עוצמתי", בניגוד לגופנים העדינים יותר המשמשים בכתבות בעיתון או בספרים, כגון פרנק-ריהל. השימוש השיטתי הראשון בישראל בגופן זה היה במגזין העולם הזה, אשר עשה בו שימוש לטובת כותרות צעקניות וקונטרוברסליות. מאוחר יותר עברו גם העיתונים היומיים המרכזיים בישראל ("חדשות", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", אך לא "הארץ") להשתמש בגופן זה לטובת הכותרות הראשיות שלהם. לעתים, בעיקר סביב אירועים אקטואליים ייחודיים, נעשה שימוש בעיתונים אלה בכותרות ראשיות בעלות מילה אחת או שתיים, כאשר עיצובו של הגופן "חיים" מעניק להן עוצמה וחשיבות.

אחד השימושים המוכרים בגופן "חיים" הוא בלוגו של תנועת "שלום עכשיו", שעוצב בידי דוד טרטקובר. המילה "שלום" כתובה בגופן קורן, שהוא בעל קונוטציות תנ"כיות ומסורתיות, ואילו המילה "עכשיו" כתובה בגופן "חיים" שמשדר הרגשה של מודרניות ועוצמה. טרטקובר עצמו העיד כי השילוב בין שני הגופנים, המייצגים כל אחד אסכולה עיצובית שונה, נחשב כפריצת דרך וסתר את החוקים המקובלים בעיצוב[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]