לדלג לתוכן

נתן גרוסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נתן זאב גרוסמן)
נתן גרוסמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1959 (בן 65 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת אור ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נתן זאב (נתי) גרוסמן (נולד בשנת תשי"ט, 1959) הוא עיתונאי ופובליציסט חרדי-ליטאי, עורך "הפלס" ולשעבר עורך "יתד נאמן".

נולד וגדל בפתח תקווה, בנם של פסיה ויצחק-דוד גרוסמן, בעליה של חברת הבנייה גן. למד בישיבת אור ישראל[דרוש מקור] ובישיבת גרודנא באשדוד.

לאחר נישואיו עבד בתחקירנות עבור ארגון ההחזרה בתשובה "ערכים", ובהמשך עבור העיתון "יתד נאמן", לשם הובא על ידי אחד מעורכי העיתון, ישראל גליס. סדרת התחקירים הראשונה שלו עסקה בהתבוללות של חלק מראשי התנועה הציונית. לאחר מכן קודם גרוסמן לכתיבה במשרה מלאה בעיתון. בשנת 1986 פרסם סדרת כתבות נגד המשיחיות בחב"ד, שזיכתה אותו בהערכתו של הרב אלעזר מנחם מן שך.

בשנת תשמ"ח (1988) מונה לעורך העיתון "יתד נאמן", לצדם של שני עורכים נוספים ובהם גיסו ישראל וורצל. גרוסמן נחשב שופרו של הרב שך, ואף היה נפגש עמו בקביעות לשיחות תדרוך. לאחר פטירת הרב שך המשיך גרוסמן בכתיבתו הפובליציסטית בחסותו של הרב יוסף שלום אלישיב.

לאורך השנים פרסם ב"יתד נאמן" מאמרי השקפה פובליציסטיים המייצגים קו ליטאי-קיצוני ויצא נגד תופעות החורגות מן הקו הזה. בין הנושאים שהירבה לעסוק בהם: חב"ד, ש"ס, חוק טל, אמנת כנרת, הנח"ל החרדי, האקדמיות החרדיות, השבועונים החרדיים ובראשם משפחה, החרדים המודרניים (אותם הוא מכנה "החרדים החדשים").

כתיבתו עוררה התנגדות בקרב גורמים בציבור הליטאי, שחלקם ראו עצמם פגועים מכתיבתו. בין מתנגדיו היו אנשי הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שטענו כי גרוסמן מונע מתן ביטוי לדעותיו בעיתון. כמו כן יצאו נגדו עיתונאים ופובליציסטים חרדים, ובהם משה גרילק. עם זאת, הוא גובה בידי רבנים ליטאים מן הזרם הקיצוני יותר, ובראשם הרב שמואל אוירבך.

בשנת תשס"א (2001) שלח מכתב התפטרות מתפקידו כעורך העיתון, לאחר שקטעים ממאמריו נגד הנח"ל החרדי צונזרו, בשל החשש שתשתמע מהם ביקורת על הרב שטיינמן שתמך חלקית בפרויקט הנח"ל החרדי. אולם הרב אלישיב לא קיבל את התפטרותו והוא המשיך בתפקידו[1].

בשנת תשע"ב (2012), בעקבות המהפך בשליטה ב"יתד נאמן" בידי מקורבי הרב שטיינמן, הודח גרוסמן על ידי ההנהלה החדשה של העיתון. כעבור מספר חודשים הוקם העיתון "הפלס", בחסות הרב שמואל אוירבך, וגרוסמן התמנה לעורכו.

בדצמבר 2012, על רקע המאבק של אנשי "יתד נאמן" בעיתון "הפלס", הותקף גרוסמן בשעת לילה מאוחרת בידי שני צעירים ליד ביתו בשכונת בית וגן בירושלים[2]. נגד אחד התוקפים הוגש כתב אישום[3], וביוני 2013 התקבל בבית המשפט הסדר טיעון עם הנאשם, שבמסגרתו הודה בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות ונידון למאה ימי מאסר[4].

במוצאי חג הפסח תשע"ז, 18 באפריל 2017, נעצר גרוסמן עם בכירים נוספים במערכת "הפלס" במסגרת גל מעצרים של אנשי הפלג, בחשד להטרדה וסחיטה באיומים של ראשי חברות ומנהלים בכירים במשק במטרה שיפרסמו בעיתון[5]. בינואר 2022 נסגר התיק על ידי ביהמ"ש בנימוק של חוסר עניין.

במקביל לפעילותו העיתונאית פרסם גרוסמן סדרת ספרים תורניים על מסכתות ברכות, ראש השנה וסנהדרין, בשם "פותח שער". הספרים קיבלו את הסכמתם של הרב אלישיב, הרב אוירבך ועוד.

נשוי לרות. אביה, אברהם שלמה פרידמן, היה מבעלי הוצאת לוין אפשטיין[דרוש מקור]. שלושת גיסיו הם הרב יונה מצגר, ישראל וורצל, לשעבר עורך "יתד נאמן", והרב דוד דב לבנון, אב בית הדין הרבני באשקלון. גרוסמן גר בשכונת בית וגן בירושלים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]