ישראל גליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל גליס
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק israelgelis
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם ישראל גליס (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא עיתונאי, סופר ושדרן רדיו חרדי ירושלמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליס, דור עשירי בירושלים, נולד וגדל בשכונת מאה שערים, ליעקב גליס, שהיה אחד מעורכי עיתון "המודיע".

למד בתלמוד תורה במאה שערים, והמשיך אצל סבו הרב יעקב מלמד קלמנוביץ' ובתלמוד תורה עץ חיים. הוריו ביקשו שילמד גם לימודים כללים והעבירו אותו לתלמוד תורה בבית הספר שילה לאחר מכן למד בישיבת תפארת צבי וישיבת חברון[1].

גליס היה רכז מערכת וכתב בעיתון "יתד נאמן" ועזב שהחל המאבק עם החסידים. הוא המשיך לכתוב עבור השבועונים "משפחה" ו"ערב שבת"[1]. במשך 16 שנה היה מגיש את תוכנית הרדיו "מלווה מלכה" ברשת ב' של קול ישראל, מחצות מוצאי שבת ועד השעה שלוש בבוקר, עד סגירת רשות השידור ובנוסף שידר בערוץ 7 ומגיש תוכנית שבועית בשם "גליס מירושלים" ברדיו קול חי.

כיום הוא רב ומרצה המתמצא בידיעת עברה של העיר ירושלים. בין היתר מפורסם גליס בתואר "איש ירושלים" ונחשב לאחד מגדולי מספרי סיפוריה.

גליס שימש כחבר המועצה הישראלית לקולנוע מטעם הציבור החרדי ובשנת 2012, החליטה שרת התרבות והספורט לימור ליבנת לא להאריך את כהונתו בגלל ביקורתו הנוקבת נגד הקולנוע הישראלי[2].

גליס מקורב[דרושה הבהרה] לרב יוסף אפרתי[3], לאדמו"ר מקרלין ולראשי ישיבת חברון.[4].

גליס נשוי לרחל (למשפחת שפירא) ולהם שני בנים ושש בנות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונות בירושלים, ירושלים: המכון לחקר ירושלים, 1987
  • שבעים שנות תורה ומוסר: מסלבודקא לחברון וירושלים, 1994
  • כנסת ישראל: ישיבת חברון כנסת ישראל, קוים לתולדותיה מסלבודקא ועד לגבעת מרדכי, 2009.
  • מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל: תהלים, סגולות, תפילות, הוצאת כרטא, 2005
  • הוד והדר: ספר אלבומי על בתי הכנסת בארץ ישראל , הוצאת כרטא, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטלה קורין-ליבר, רב מדליק - ראיון עם ישראל גליס, מעריב, 13 באוקטובר 1989, עמ' 16 ו-19

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]