ישראל גליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל גליס
נואם בבית כנסת החורבה
נואם בבית כנסת החורבה
לידה 16 בינואר 1951 (בן 73) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
פרסים והוקרה יקיר ירושלים (2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
פייסבוק israelgelis
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם ישראל גליס (נולד בט' בשבט ה'תשי"א, 16 בינואר 1951) הוא עיתונאי, סופר ושדרן רדיו חרדי ירושלמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליס, דור עשירי בירושלים, נולד וגדל בשכונת מאה שערים, ליעקב גליס, שהיה אחד מעורכי עיתון "המודיע".

למד בתלמוד תורה במאה שערים, והמשיך אצל סבו הרב יעקב מלמד קלמנוביץ' ובתלמוד תורה עץ חיים. הוריו ביקשו שילמד גם לימודים כללים והעבירו אותו לתלמוד תורה בבית הספר שילה. לאחר מכן למד בישיבת תפארת צבי וישיבת חברון[1].

גליס היה רכז מערכת וכתב בעיתון "יתד נאמן" ועזב כשהחל המאבק עם החסידים. הוא המשיך לכתוב עבור השבועונים "משפחה" ו"ערב שבת"[1]. במשך 16 שנה היה מגיש את תוכנית הרדיו "מלווה מלכה" ברשת ב' של קול ישראל, מחצות מוצאי שבת ועד השעה שלוש בבוקר, עד סגירת רשות השידור ובנוסף שידר בערוץ 7 ומגיש תוכנית שבועית בשם "גליס מירושלים" ברדיו קול חי.

כיום הוא רב ומרצה המתמצא בידיעת עברה של העיר ירושלים.

גליס שימש כחבר המועצה הישראלית לקולנוע מטעם הציבור החרדי ובשנת 2012, החליטה שרת התרבות והספורט לימור ליבנת לא להאריך את כהונתו בגלל ביקורתו הנוקבת נגד הקולנוע הישראלי[2].

בשנת 2022 זכה באות יקיר העיר ירושלים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליס נשוי לרחל (למשפחת שפירא) ולהם שני בנים ושש בנות.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שכונות בירושלים, ירושלים: המכון לחקר ירושלים, 1987
  • שבעים שנות תורה ומוסר: מסלבודקא לחברון וירושלים, 1994
  • כנסת ישראל: ישיבת חברון כנסת ישראל, קוים לתולדותיה מסלבודקא ועד לגבעת מרדכי, 2009
  • מדריך כרטא - קברי צדיקים בארץ ישראל: תהלים, סגולות, תפילות, הוצאת כרטא, 2005[3]
  • הוד והדר: ספר אלבומי על בתי הכנסת בארץ ישראל , הוצאת כרטא, 2011

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמן סלצר, האיש לנו בירושלים, הוצאת שער, 2021.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]