חרדים מודרניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חרדים מודרניים הוא כינוי לאנשים המשתייכים למגזר החרדי בישראל אך פתוחים לעולם המודרני ולחברה הכללית, במידה העולה על המקובל בזרם החרדי המרכזי.[1]

אין מדובר בזרם מוגדר ואין הגדרות חדות למאפיינים של החרדי-מודרני. מונח זה מתייחס בעיקר לתת-חברה חדשה שנוצרה עקב שינויים פנימיים המתרחשים בשנים האחרונות בחברה החרדית הישראלית. קבוצה זו קרויה גם "החרדים החדשים".

יחס למודרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודרנה משפיעה על כלל הציבור החרדי, אך במידה משתנה בין הקהלים השונים שלו. הזרם החרדי המרכזי אינו רואה פסול בשימוש באבזרים ובמכשירים טכניים וטכנולוגים מודרניים, בתנאי שאין בהם תכנים פסולים והשפעה של התרבות המערבית שמציעה המודרנה. לפיכך, הוא מסתייג בשימוש במוצרים כמו אינטרנט, למשל. לעומת זאת, החרדים המודרניים מצדדים בשילוב המודרנה כחלק בלתי נפרד מאורח החיים החרדי, זאת אף שיש לנקוט בגישה סלקטיבית השואפת לשאוב את האלמנטים החיוביים שמציעה המודרנה, תוך דחיית האלמנטים השליליים שבה.

התופעה קיימת בקרב כל תתי-המגזר החרדי: הליטאים, החרדים הספרדים, והחסידים,[2] ובפרט בחסידות חב"ד, המעורבת יותר באופן יחסי בעולם המודרני.

ההתנגדות מצד הזרם החרדי המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי גישת הזרם החרדי המרכזי, לא תיתכן חשיפה לעולם החילוני ולתרבות המערבית מבלי להיות מושפע מהם כנגד החרדיות המסורתית. לפי גישה זו, קיים מתאם בין מידת המודרניות לבין הרמה הדתית והרוחנית (החרדים-המודרניים מכונים גם "חרדים לייט"), ובחלק מהמקרים הדבר מוביל להדרדרות דתית ואף ליציאה בשאלה.

הרבנים החרדים המסורתיים מנסים להיאבק בנטייה זו בדרכים שונות, בין השאר על ידי הצבת סטנדרטים קפדניים בקבלת ילדים למוסדות החינוך. על רקע זה מתעוררים עימותים במוסדות החינוך של הזרם המרכזי של הציבור החרדי, שבמקרים רבים אינם מקבלים לשורותיהם ילדי משפחות חרדים-מודרניים. כמו כן נאבקים רבנים ועסקנים חרדים באתרי האינטרנט החרדיים ובשבועונים החרדיים שלדעתם מובילים את הקו של החרדיות-מודרנית.

ההבדלים בין החרדים המודרניים לזרם החרדי המרכזי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הבדלים השקפתיים ומעשיים בין הזרם החרדי המרכזי לבין החרדים המודרניים. בציבור הליטאי, רוב הגברים החרדים לומדים לאחר נישואיהם בכולל במשך מספר שנים, ולאחר מכן חלקם פונים למשרות תורניות ואחרות. הם מחנכים את ילדיהם ב"חדרים" בעלי קו שמרני, המותאם למשפחות אברכים ושכולל לימודי חול ברמה בסיסית. לאחר הלימודים ב"חדר" נשלחים הבחורים ללימודים בישיבה קטנה ולאחר מכן בישיבה גבוהה, שבהן נלמדים לימודי קודש בלבד. לעומת זאת, החרדים המודרניים מחנכים את ילדיהם במוסדות ליברליים יותר הכוללים לימודי חול וחלקם אף נבחנים בבחינות הבגרות. בין מוסדות אלו ניתן למצוא את ישיבות היישוב החדש ומערבא כמוסדות לבנים, לצד תיכון לוסטיג לבנות. רוב החרדים המודרניים ממשיכים למספר שנים בישיבות גבוהות מן הזרם המרכזי. לא קיימות ישיבות גבוהות של הזרם המודרני, אך יש ישיבות הנחשבות 'פתוחות' המקבלות אל שורותיהן בחורים בעלי רקע מודרני, ובהן ישיבת איתרי וישיבת עטרת ישראל. לרוב, לאחר החתונה משתלבים הגברים בשוק העבודה הכללי לאחר לימודים באקדמיות החרדיות ולעיתים אף באוניברסיטאות כלליות.

לרוב, ציבור החרדים המודרניים הוא במעמד כלכלי גבוה יותר מהממוצע החרדי. הוא צורך תרבות פנאי ובילויים, הכוללים נופש בבתי מלון, מסעדות, טיולים ונופשים בחו"ל.

באופן יחסי לסטנדרטים החרדיים, חרדים מודרניים צורכים את תרבות המערב, ניזונים מהתקשורת החילונית, גולשים באינטרנט, רבים מהם מחזיקים מכשירים סלולריים שאינם כשרים וחלקם מחזיקים מכשיר טלוויזיה, אם כי לא בסלון.[3]

סגנון לבושם של החרדים המודרניים פתוח יותר יחסית לאנשי הזרם המרכזי, המקפידים על הופעה המזוהה כחרדית. הסממן העיקרי שהם משמרים הוא כיפה שחורה (לרוב מקטיפה ומעור, ומיעוטם חובשי כיפה סרוגה שחורה), המבדילה בינם לבין הדתיים לאומיים.

בקרב ציבור זה ישנם הרואים בחיוב את גיוסם לצה"ל של חלק מבני הישיבות שאינם מתאימים ללימוד תורה - במסגרת מורים חיילים, הנח"ל החרדי ושח"ר או לשירות אזרחי.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעה דומה נפוצה בארצות הברית ובמערב אירופה, שם החשיפה לתרבות החוץ ועיסוקים מפרנסים מצויים בשיעור גבוה, והנוטים לכך מהווים חלק גדול מרוב הקהילות (אין לבלבלם עם בני האורתודוקסיה מודרנית). העלייה הגדולה של קהל חרדי כזה מארצות הברית, קנדה ובריטניה לישראל מאז שנות ה-90, והצטרפותם של צעירים רבים מבניהם לישיבות המקומיות, תרמה להתפשטות התופעה גם בישראל. גם קליטה של חוזרים בתשובה וספרדים מרובים הגדילה את החשיפה לאורח חיים פתוח יותר.

בישראל, החרדים המודרניים פזורים בקרב הציבור כולו כמו גם באזורים חילוניים. הם מעדיפים שכונות חרדיות הנחשבות 'פתוחות' יותר, כמו הר נוף ובפאתי בני ברק. כמו כן קיימים ריכוזים של חרדים מודרניים באלעד, בית שמש וביתר עילית. בשתי הערים האחרונות אף הוקמה רשימה פוליטית בשם "טוב". בביתר מיוצגת קבוצה זו במועצת העיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים זיכרמן, לי כהנר, חרדיות מודרנית - מעמד ביניים חרדי בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2012 (קישור ב"קישורים חיצוניים").
  2. ^ חיים זיכרמן, לי כהנר, חרדיות מודרנית - מעמד ביניים חרדי בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2012. עמ' 27.
  3. ^ זיכרמן וכהנר (בקישורים החיצוניים), עמ' 64, 122.