סולנות

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סולנות היא היכולת של אדם להיות עם עצמו ולעסוק בפעילות או בחוויה המשמעותיות לו, ולתפוס אותן כחיוביות.

סולנות היא מונח ישן חדש. באנגלית המונח המקביל הוא Positive Solitude ואין לו תרגום חד משמעי בעברית. אמנם האקדמיה ללשון העברית לא צידדה במונח, אולם בשטח הוא נמצא בשימוש[1][2]. בספרות המקצועית הסולנות הושוותה לבדידות, לבידוד חברתי או למצבים אחרים, אך היא שונה מהם מהותית בכך שהיא מייצגת את המשמעות החיובית של "היות אדם לעצמו".

השוואה בין מצבים דומים לסולנות, לסולנות עצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולנות השוותה למצבים שונים בספרות המקצועית. מצבים שונים של התנהגות יחידנית או של מיעוט אינטראקציות חברתיות יכולות להיות מקושרות לסולנות. למשל הימנעות מאינטראקציה חברתית או התנהגות אנטי סוציאלית[3] חוסר מוטיבציה לאינטראקציה חברתית[4], העדפות להתבודדות[5], נסיגה חברתית וביישנות[6] או חרדה וחוסר חיברות. הסולנות הושוותה גם לתכונות אישיות כגון מופנמות[7], אך בעיקר הושוותה הסולנות לבדידות ובידוד חברתי.

בדידות היא התחושה הסובייקטיבית של האדם כי הוא לבד, ללא רשת חברתית תומכת[8]. התחושה היא תולדה של הפער בין הציפיות של האדם לאינטראקציה חברתית לעומת האינטראקציות המתרחשות בפועל. לעומתה, בידוד חברתי הוא אובייקטיבי, ונמדד בכמות הקשרים החברתיים הקיימים בפועל[9]: למשל בגילאים מבוגרים, לאחר פרישה מהעבודה, כשהילדים רחוקים מהוריהם הזקנים, וכשהזקנים מאבדים - מטעמים אובייקטיביים הקשורים בנסיבות החיים - את הקרובים להם כגון חברים ובני זוג[10]. התוצאות של בדידות ובידוד חברתי עלולות להיות הרות אסון. הן נמצאו קשורות למועקה והתדרדרות במצב הנפשי והפיזי[11], לדיכאון ואפילו למוות[12]. אלו התוצאות השליליות של היות האדם לבדו.

לעומתן הסולנות שונה במהותה. הסולנות היא היכולת או החוויה בה האדם בוחר להיות עם עצמו מבלי להרגיש בודד, עם או ללא נוכחות אחרים[13]. בעוד בדידות ובידוד חברתי נתפסים כקורים ללא מעורבות פעילה של האדם, בסולנות הבחירה בעיסוק היא רצונית ומאפשרת חווית הנאה. בסולנות, הפעילות יכולה להיות רוחנית, יצירתית, תפקודית, של פנאי או כל פעילות אחרת[14]. לכל אדם יש העדפות משלו לגבי המערך בו הפעילות מתרחשת. הסולנות אינה תלויה בתנאים חיצוניים כלשהם. זוהי חוויה חיובית שנבחרה על ידי האדם העוסק בה. לעיתים הסולנות עלולה להיראות למתבונן מבחוץ כאילו האדם הסולני "אינו עוסק בדבר": הוא בוהה בעלי העצים מחלונו, הוא חושב על יקיריו, מתרפק על עברו, חושב על בניית עתידו, או על פתרון לבעיות שהוא חווה.

חוויית הסולנות אינה שוללת הנאה מהימצאות בחברה, אלא מהווה אופציה נוספת להנאה גם משהות של האדם לבדו.

הסולנות במהלך החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולנות משתנה במהלך החיים[15] . תחילתה ככל הנראה בילדות, עת הפעוט לומד לשחק פרקי זמן מתמשכים בעצמו, כאשר המטפל בו נמצא בסביבתו הקרובה. התנסות זו מותנית באינטראקציה חיובית מוקדמת עם האם הטובה דייה המאפשרת התרחקות בטוחה ממנה. ככל שהפעוט נחשף ליותר התנסויות חיוביות, כך הוא לומד ליהנות מהאפשרות להיות עם עצמו. בעודו מפנים את דמות האם, הוא לומד להתרחק ממנה בבטחה וללא פחד. אף על פי שיש פוטנציאל לפחד בעת השהייה לבד, הפעוט לומד כי זמן הסולנות יכול להיות מהנה ופרודוקטיבי[16].

ככל שהגיל עולה, היכולת ליהנות מהזמן לבד עולה (בתנאי שהמודל הופנם באופן חיובי). עם זאת, אן הסולנות היא חוויה מלחיצה תיתכן הימנעות ממנה[17]. מתבגרים נהנים מסולנות כאפשרות ליצירה, לגילוי ולגיבוש זהותם[18]. מבוגרים וזקנים נהנים מסולנות ומשתמשים בה כדי לנוח, ליהנות, להירגע, ליצור, להרהר ולתכנן[13]. סולנות היא נכס חשוב בכל גיל ומהווה חלק אינטגראלי בהתמודדות עם ופתרון לבדידות[19], ועם זאת נמצא כי יש החסרים את המיומנות ליהנות ממנה[20].

יתרונות הסולנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסולנות יתרונות רבים. היא מאפשרת חופש ממגבלות חברתיות, גילוי עצמי ותחושה של קרבה אל העצמי ואל האל[14]. היא מאפשרת בחינה פנימית, מודעות ואיזון. היא מאפשרת שימוש בדמיון לשם פתרון בעיות (מה היה קורה אם...), שינוי צורת חשיבה והעברת זמן באופן רגוע וחיובי[13]. הסולנות מאפשרת סוג של בריחה מעול העולם, חוסר התמודדות עם טרדות היום או עם הדרישות לנאותות חברתית[21], ובכך היא תורמת לאיכות החיים ומעלה תחושת רווחה. בנוסף, היא מאפשרת תחושת אינטימיות ורגשות כגון ביטחון בעצמי, חיבור לאחרים, סיפוק עצמי ואמון ביכולות[22].

סולנות היא התשתית ליצירתיות בקרב מתבגרים,[23] ובקרב מנהלים היא מאפשרת מיקוד טוב יותר, הובלה, הוגנות, מודעות לאתיקה ואיזון בקבלת החלטות[24].

ישנו אפקט ביולוגי לסולנות בהפרשת הורמוני לחץ שמעלים יכולת למידה, זיכרון ורגשות ומווסתים את פעילות המערכת החיסונית[25][26]. תפקודים קוגניטיביים כגון בוננות, ניוח, והסקת מסקנות, מתאפשרים בעת סולנות ומאפשרים מודעות גבוהה יותר למתרחש[27]. ניתן לראות קווי דמיון בין מיינדפולנס לסולנות ובאמצעות סולנות ניתן להגיע למוארות ולשלווה[28]. הסולנות תורמת לרווחת האדם (Well being) בכל גיל ובמיוחד בזקנה, בה הקשרים החברתיים מתמעטים עקב נסיבות החיים ובה הזקנים מבלים יותר זמן עם עצמם.

פעילויות מעודדות סולנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר סוגים של עיסוקים או חוויות/ התנסויות בזמן הסולנות וניתן לחלקם באופן כללי למספר קטגוריות[29]:

• סולנות כשקט: הסולנות מאפשרת לאדם היות עם עצמו בלי הפרעות חיצוניות, ולהנות מהזמן החולף. חווית הסולנות היא השקט, או לחלופין, לאחר חווית הסולנות חשים בשקט, ברגיעה.

• סולנות בקיום הרגלים, שגרות ותחביבים: רבים מספרים כי הם נהנים מקריאת ספר, גינון, ריצה, יציאה עם הכלב לטיול, האזנה למוזיקה, ריקוד ועוד שפע פעילויות פנאי. גם פעולות שגרה כגון שטיפת כלים או רצפות, ניקוי או בישול ואפייה מהוות חלק מחווית הסולנות של רבים.

• סולנות המתרחשת בהתרחקות מסביבת היום-יום: שהות בים, בטבע, בחו"ל מאפשרת לאדם להתרחק מהמולת היום יום. יש בכך חוויה מזככת ומאפשרת להיות מי שאתה ללא ביקורת חיצונית וללא לחצי היום יום.

• סולנות כחוויה דתית או רוחנית: תפילה, יוגה, או במדיטציה מאפשרות לאדם לחוות קרבה רוחנית לעצמו ואל האל, ומלווה בהרגשת מוגנות ורוגע.

התועלת שבסולנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

• הפחתת מתח וחרדה: למשל המעדיפים להיות עם עצמם כשהם במתח או בחרדה כדי לסדר את המחשבות ולחזור לשליטה על האירועים.

• מצב המאפשר אסקפיזם: בריחה מהעומס המוכר מאפשרת אף היא חוויה חיובית. לדוגמה אנשים משחקים במשחקי מחשב, יוצאים לריצה או צופים בטלוויזיה לשם התרחקות ממצבי עומס ושחיקה.

• סולנות כמקדמת הישגיות: מנהלים למשל מציינים כי הם אמנם מקשיבים ליועצהם ולעובדיהם ועם זאת על מנת להגיע להחלטות שיקדמו את חברתם הם זקוקים לסולנות. גם סטודנטים מציינים שהם מעדיפים להיות בשקט כדי לשפר את הישגיהם האקדמיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ost-Mor, S., Palgi, Y., & Segel-Karpas, D. (2020a). Exploring gaps in positive solitude perceptions: Older adults vs. gerontology professionals. International Psychogeriatrics, 1–11. http://doi:10.1017/S1041610220003555.
  • Thoreau, H.D., & Black, H.G.O. (2013). Thoreau's thoughts: Selections from the writings of Henry David Thoreau. Print Books. Charleston, SC: BiblioLife, LLC.
  • McCutcheon, L.E., Aruguete, M., Sokt, V.B. & Von Waldner, K.L. (2004). Preference for solitude and attitude towards ones' favorite celebrity. North American Journal of Psychology, 6, 3, 499-506.
  • Carstensen, L. L. (1993). Motivation for social contact across the life span: A theory of socioemotional selectivity. In Jacobs, j.D. (Ed.): Developmental perspectives on motivation,210-223. The University of Nebraska Press.
  • Coplan, R.J. & Weeks, M. (2010). Unsociability and the preference for solitude in children. In: Coplan R.J., and Rubin K.H. (Eds.), The development of shyness and social withdrawal, The Guiford Press, London, New York
  • Rubin, K. H., Coplan, R. j., & Bowker, J.C. (2009). Social Withdrawal in childhood. Annual Review of Psychology, 60, 141-171. https://doi.org/10.1146/annurev.psych.60.110707.163642.
  • Cobb-Clark, D. A., & Schurer, S (2011). The stability of big-five personality traits, Discussion paper series. https://www.econstor.eu/bitstream/10419/55111/1/675938643.pdf.
  • Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1990). Personality disorders and the five-factor model of personality. Journal of Personality Disorders, 4(4), 362-371.https://doi.org/10.1521/pedi.1990.4.4.362.
  • Costa, P. T., & McCrae, R. R.(2006). Age changes in personality and their origins: Comment on Roberts, Walton, and Viechtbaue. Psychological Bulletin, 132(1), 26-28.https://doi.org/10.1037/0033-2909.132.1.26.
  • Cacioppo, J. T. & Hawkley, L.C. (2003). Social isolation and health, with an amphasis on underlying mechanism. Perspectives in Biology and Medicine, 46(3), 39-52 https://doi:10.1353/pbm.2003.0063
  • Perlman, D., & Peplau, L.A. (1998). Theoretical approaches to loneliness. In L.A. Peplau & D. Perlman. (EDS.), Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, 1-18. New York: John Wiley & Sons.
  • Larson, R., Zuzanek, J., & Mannell, R.(1985). Being alone versus being with people: Disengagement in the daily experience of older adults. Journal of gerontology, 40(3), 375-381. https://doi.org/10.1093/geronj/40.3.375
  • Dykstra P.A., Van Tilburg T.G., Gierveld J. deJ. (2005). Changes in older adult loneliness: Results from a seven-year longitudinal study. Research on Aging, 27 (6), 725-747.https://doi.org/10.1177/0164027505279712
  • Cornwell, E.Y., Waite, L.J. (2009). Social disconnectedness, perceived isolation, and health among older adults. Journal of Health and Social Behavior, 50 (1): 31-48. https://doi.org/10.1177/002214650905000103.
  • Bergland, A.M.G., Tveit, B., Gonzalez, M.T. (2016). Experiences of older men living alone: Aqualitative study. Issues in Mental Health Nursing, 37(2), 1, 113-120 https://doi: 10.3109/01612840.2015.1098759
  • Holt-Lunstad, J., Smith, T.B., Baker, M., Harris, T., & Stephenson, D.(2015). Loneliness and social isolation as risk factors for mortality: a meta-analytic review. Perspectives on Psychological Science: A Journal of the Association for Psychological Science, 10(2), 227-37.https://doi.org/10.1177/1745691614568352
  • Stravinski, A. & Boyer, R. (2001). Loneliness in relation to suicide ideation and parasuicide: a population-wide study. Suicide & Life Threatening Behavior, 31(1), 32-40. https://doi-org.ezproxy.haifa.ac.il/10.1521/suli.31.1.32.21312
  • Long, C. R., & Averill, J. R. (2003). Solitude: An exploration of benefits of being alone. Journal for the Theory of Social Behavior, 33(1), 21-44.https://doi.org/10.1111/1468-5914.00204.
  • Long, C. R., Seburn, M., Averill, J. R., & More, T. A.(2003). Solitude experiences: Varieties, settings, and individual differences. Personality and Social Psychology Bulletin, 29(5), 578-583. https://doi.org/10.1177/0146167203029005003
  • Larson, R. (1990). The solitary side of life: An examination of the time people spend alone from childhood to old age. Developmental review, 10(2), 155-183. https://doi.org/10.1016/0273-2297(90)90008-R.
  • Larson, R. (1997). The emergence of solitude as a constructive domain of experience in early adolescence. Child development, 80-93.
  • Coplan, R.J., Ooi, L.L., & Nocita, G.( 2015) When One Is Company and Two Is a Crowd: Why Some Children Prefer Solitude. Child Development Perspective,9(3), 133-137 https://doi.org/10.1111/cdep.12131.
  • Larson, R., Csikszentmihalyi, M., & Graef, R. (1982). Time alone in daily experience: Loneliness or renewal. Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, 40-53.https://doi.org/10.2307/1131927.
  • Detrixhe, J. J., Samstag, L. W., Penn, L. S., & Wong, P. S. (2014). A Lonely Idea: Solitude's Separation from Psychological Research and Theory. Contemporary Psychoanalysis, 50 (3), 310-331. https://doi.org/10.1080/00107530.2014.897853
  • Wang, J. M., Rubin, K.H., Laursen, B., Booth-LaForce, C. &, Rose-Krasnor, L. (2013). Preference-for-solitude and adjustment difficulties in early and late adolescence. Journal of Clinical and Adolescent Child Psychology, 42(6), 834-842. https://doi.org/10.1080/15374416.2013.794700.
  • Galanaki, E.P. (2017). Solitude as a state of positive aloneness in childhood and adolescence. To be published in: C.J. Kowalski, J.P. Cangemi, & A.Rokach (Eds.), Loneliness in life: Education, business, and society. Dubuque, IA: McGraw Hill. Retrieved from: https://www.academia.edu/10316871/Solitude_as_a_state_of_positive_aloneness_in_childhood_and_adolescence
  • Erikson, E. (1959). Identity and the Life Cycle, New York: International University Press.
  • Buchholtz, E.(1997). The call of solitude. Psychology today,Reteirved from https://www.psychologytoday.com/articles/199801/the-call-solitude
  • Davies, M.A. (1996). Solitude and loneliness: An integrative model. Journal of Psychology and Theology, 24(1), 3-12.https://doi.org/10.1177/009164719602400101.
  • Nicole, C.C. (2005). Self determined motivation for solitude and relationship: Scale development and validation. Unpublished doctoral dissertation. South Illinois University, Carbondale, IL.
  • Rokach, A., & Brock, H. (1998). Coping with loneliness. The Journal of Psychology, 124(1), 39-54. https://doi.org/10.1080/00223989809599269.
  • Csikszentmihalyi, M.(1996). Creativity: Flow and psychology of discovery and intention. New York: Harper -Collins
  • Thomas, V.D. (2017). How to be alone: An investigation of solitude skills. US Santa Cruz Electronic Thesis and Dissertations. University of California. http://escholarship.org/uc/item/4gm0c2vq
  • Goffman, E., & Berger, B.M. (1974). Frame analysis: An essay on the organization of experience. https://is.muni.cz/el/1423/podzim2013/SOC571E/um/E.Goffman-FrameAnalysis.pdf.
  • Nisenbaum, S. (1984). Ways of being alone in the world. American Behavioral Scientist, 27, 785-800. https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/000276484027006009
  • Oliver, D. (1991). Psychological effects of isolation and confinement of winter-over group at McMurdo Station, Antarctica. In A.A. Harrison, Y.A Clearwater, and C.P. McKay (Eds.), From Antarctica to outer space: Life in isolation and confinement. New York: Springer-Verlag, 217-227.
  • Akrivou, K., Bourantas, D., Mo S., & Papalois, E.(2011). The sound of silence - A space fomorality? The role of solitude for ethical decision making. Journal of Business Ethics, 102 (1):119-133 https://doi.org/10.1007/s10551-011-0803-3.
  • Frodl, T. & O'Keane,V. (2013) How does the brain deal with cumulative stress? A review with focus on developmental stress, HPA axis function and hippocampal structure in humans. Neurobiology of Disease, 52, 24- 37.https://doi.org/10.1016/j.nbd.2012.03.012.
  • Miller,G. E., Chen, E. & Zhou, E. S. (2007). If it goes up, must it come down? Chronic stress and hypothalamic- pituitary-adrenocortical axis in humans. Psychological Bulleti.133, 25-45. https://doi.org/10.1037/0033-2909.133.1.25
  • Pauly, T., Lay, J. C., Nater, U. M., Scott, S. B. & Hoppmann, C. A. (2016). How we experience being alone: Age differences in affective and biology correlates of momentary solitude. Gerontology: Behavioural Science Section, 63, 55-66. https://doi.org/10.1159/000450608
  • Berkowitz, R. (2010). Solitude and the activity of thinking. In Roger Berkowitz, Jeff Katz & Thomas Keenan (eds.), Thinking in Dark Times: Hannah Arendt on Ethics and Politics. Fordham University Press.
  • Baer, R. (2003). Mindfulness Training as aClinical Intervention: A Conceptual and Empiric Review. American Psychological Association. D, 12, 125-143. https://doi.org/10.1093/clipsy.bpg015
  • Tang Y.Y., & Posner, M.I. (2013). Special Issue on Mindfulness and Neuroscience. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 8(1), 1-3. https://academic.oup.com/scan/article/8/1/1/1697774/Special-issue-on-mindfulness-neuroscience
  • Palgi, Y., Shrira, A., Ben Ezra, M., Shiovitz- Ezra, S. & Ayalon, L.(2012). Self and other- oriented potential lifetime traumatic events as predictors of loneliness in the second half of life. Aging and Mental Health, 16(4), 423-430. https://doi.org/10.1080/13607863.2011.638903.
  • Ost-Mor, S., Palgi, Y., & Segel-Karpas, D. (2020b). The definition and categories of positive solitude: Older and younger adults’ perspectives on spending time by themselves. The International Journal of Aging and Human Development. https://doi.org/10.1177%2F0091415020957379.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא טוב היות האדם (הזקן) לבדו? סולנות חיובית בשנות החיים המאוחרות - הכינוס הדו שנתי ה-23 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, 17-18 בפברואר,2020 מחשבים מסלול מחדש, באתר program.eventact.com
  2. ^ בטיפולנט | על בדידות, לבדיות, וסולנות ועל התנועה הגמישה ביניהן, באתר בטיפולנט | פורטל לשירותים פסיכולוגיים בישראל
  3. ^ 2. McCutcheon, L.E., Aruguete, M., Sokt, V.B. & Von Waldner, K.L., Preference for solitude and attitude towards ones' favorite celebrity., North American Journal of Psychology. 6, 3, 2004, עמ' 499-506
  4. ^ 3. Carstensen, L. L., Motivation for social contact across the life span: A theory of socioemotional selectivity., . In Jacobs, j.D. (Ed.): Developmental perspectives on motivation,210-223. The University of Nebraska Press., 1993
  5. ^ Coplan, R.J. & Weeks, M., Unsociability and the preference for solitude in children., . In: Coplan R.J., and Rubin K.H. (Eds.), The development of shyness and social withdrawal, The Guiford Press, London, New York, 2010
  6. ^ Rubin, K. H., Coplan, R. j., & Bowker, J.C., Social Withdrawal in childhood., Annual Review of Psychology 60, 2009, עמ' 141-171 doi: . https://doi.org/10.1146/annurev.psych.60.110707.163642
  7. ^ Costa, P. T., & McCrae, R. R, Age changes in personality and their origins: Comment on Roberts, Walton, and Viechtbaue., . Psychological Bulletin 132(1), 2006, עמ' 26-28 doi: https://doi.org/10.1037/0033-2909.132.1.26.
  8. ^ Cacioppo, J. T. & Hawkley, L.C, Social isolation and health, with an amphasis on underlying mechanism., Perspectives in Biology and Medicine, 46(3), 2003, עמ' 39-52 doi: https://doi:10.1353/pbm.2003.0063
  9. ^ L.A. Peplau & D. Perlman. (EDS.)., Perlman, D., & Peplau, L.A. Theoretical approaches to loneliness., Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, New York: John Wiley & Sons, 1998, עמ' 1-18
  10. ^ .Larson, R., Zuzanek, J., & Mannell, R, Being alone versus being with people: Disengagement in the daily experience of older adults., Journal of gerontology 40(3), 1985, עמ' 375-381 doi: https://doi.org/10.1093/geronj/40.3.375
  11. ^ Cornwell, E.Y., Waite, L.J., Social disconnectedness, perceived isolation, and health among older adults., Journal of Health and Social Behavior 50 (1), 2009, עמ' 31-48. doi: https://doi.org/10.1177/002214650905000103.
  12. ^ Holt-Lunstad, J., Smith, T.B., Baker, M., Harris, T., & Stephenson, D., Loneliness and social isolation as risk factors for mortality: a meta-analytic review., Perspectives on Psychological Science: A Journal of the Association for Psychological Science 10(2), (2015), עמ' 227-237. doi: https://doi.org/10.1177/1745691614568352
  13. ^ 1 2 3 Long, C. R., & Averill, J. R., Solitude: An exploration of benefits of being alone, Journal for the Theory of Social Behavior 33(1),, (2003)., עמ' 21-44. doi: https://doi.org/10.1111/1468-5914.00204.
  14. ^ 1 2 Long, C. R., Seburn, M., Averill, J. R., & More, T. A., Solitude experiences: Varieties, settings, and individual differences., Personality and Social Psychology Bulletin, 29(5),, (2003)., עמ' 578-583. doi: https://doi.org/10.1177/0146167203029005003
  15. ^ Larson, R. (1997), The emergence of solitude as a constructive domain of experience in early adolescence, Child development, עמ' 80-93
  16. ^ .Larson, R., Csikszentmihalyi, M., & Graef, R, Time alone in daily experience: Loneliness or renewal, Loneliness: A sourcebook of current theory, research and therapy, (1982), עמ' 40-53 doi: https://doi.org/10.2307/1131927
  17. ^ Wang, J. M., Rubin, K.H., Laursen, B., Booth-LaForce, C. &, Rose-Krasnor, L. ., Preference-for-solitude and adjustment difficulties in early and late adolescence, Journal of Clinical and Adolescent Child Psychology 42(6), (2013), עמ' 834-842 doi: https://doi.org/10.1080/15374416.2013.794700
  18. ^ Erikson, E, Identity and the Life Cycle, New York: International University Press, (1959)
  19. ^ Davies, M.A, Solitude and loneliness: An integrative model, Journal of Psychology and Theology 24(1), (1996), עמ' 3-12 doi: https://doi.org/10.1177/009164719602400101
  20. ^ Rokach, A., & Brock, H, Coping with loneliness, The Journal of Psychology 124(1), (1998), עמ' 39-54 doi: https://doi.org/10.1080/00223989809599269
  21. ^ Goffman, E., & Berger, B.M., Frame analysis: An essay on the organization of experience, (1974) doi: https://is.muni.cz/el/1423/podzim2013/SOC571E/um/E.Goffman-FrameAnalysis.pdf
  22. ^ Oliver, D, Psychological effects of isolation and confinement of winter-over group at McMurdo Station, Antarctica, In A.A. Harrison, Y.A Clearwater, and C.P. McKay (Eds.), From Antarctica to outer space: Life in isolation and confinement. New York, Springer-Verlag, (1991), עמ' 217-227
  23. ^ Csikszentmihalyi, M, Creativity: Flow and psychology of discovery and intention, New York: Harper -Collins, (1996)
  24. ^ Akrivou, K., Bourantas, D., Mo S., & Papalois, E., The sound of silence - A space fomorality? The role of solitude for ethical decision making, Journal of Business Ethics 102 (1), (2011), עמ' 119-131 doi: https://doi.org/10.1007/s10551-011-0803-3
  25. ^ Frodl, T. & O'Keane,V, How does the brain deal with cumulative stress? A review with focus on developmental stress, HPA axis function and hippocampal structure in humans, Neurobiology of Disease 52, (2013), עמ' 24-37 doi: https://doi.org/10.1016/j.nbd.2012.03.012
  26. ^ Miller,G. E., Chen, E. & Zhou, E. S., If it goes up, must it come down? Chronic stress and hypothalamic- pituitary-adrenocortical axis in humans, Psychological Bulleti 133, (2007), עמ' 25-45 doi: https://doi.org/10.1037/0033-2909.133.1.25
  27. ^ Berkowitz, R., Solitude and the activity of thinking, In Roger Berkowitz, Jeff Katz & Thomas Keenan (eds.), Thinking in Dark Times: Hannah Arendt on Ethics and Politics, Fordham University Press, (2010)
  28. ^ Baer, R, Mindfulness Training as aClinical Intervention: A Conceptual and Empiric Review, American Psychological Association D, 12, (2003), עמ' 125-143 doi: https://doi.org/10.1093/clipsy.bpg015
  29. ^ Ost-Mor, S., Palgi, Y., & Segel-Karpas, D, The definition and categories of positive solitude: Older and younger adults’ perspectives on spending time by themselves, The International Journal of Aging and Human Development, (2020b) doi: https://doi.org/10.1177%2F0091415020957379
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סולנות&oldid=38134226"