סופיה גצובה
לידה |
23 בינואר 1872 וילנה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
12 ביולי 1946 (בגיל 74) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מקום לימודים | אוניברסיטת ברן |
מוסדות | |
בן או בת זוג | חיים ויצמן |
סופיה (סוניה) גֶצוֹבָה (ו' בתשרי תרל"ג, 1872 – י"ב בתמוז תש"ו, 1946) הייתה רופאה פתולוגית, מחלוצי הפתולוגיה בארץ ישראל.
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גצובה נולדה ברוסיה ולמדה רפואה באוניברסיטת ברן, הוסמכה לרפואה בשנת 1904 והשתלמה במכון פסטר בפריז. עבדה כפתולוגית ושימשה רופאה באוניברסיטת ברן. נושא עבודת הדוקטור שלה היה 'בלוטת המגן של הקראטנים והאידיוטים'. בעת המחקר גילתה תאים מיוחדים מפוזרים בין התאים התירואידים, והם נקראו על שמה. בנוסף חקרה את חוט השדרה של חולי פלצת (טטנוס) שקיבלו ריפוי בגופרת מגנזיום, תרבית רקמה, שחפת ניסויית ואבעבועות רוח. בשנת 1912 קיבלה את התואר דוצנט (מרצה בכירה) לאנטומיה פתולוגית.
בשנת 1925 עלתה לארץ ישראל, והייתה בין הרופאים הפתולוגים הראשונים בארץ.[1] היא החליפה במעבדת הפתולוגיה של בית החולים הדסה בירושלים את ד"ר יעקב ארדהיים, מגדולי הפתולוגים בווינה, שהחליף את ד"ר בנימין רומן.
החל משנת 1926 שימשה כפרופסור ועמדה בראש המכון לאנטומיה פתולוגית במרכז רפואי הדסה, אותו הרחיבה ופיתחה במשך 14 שנה. בנוסף ייסדה מוזיאון רפואי בהדסה. בישראל עסקה בעיקר בנתיחת גופות, כשהייתה נוסעת לבדה בכל הארץ, ביום ובלילה בתנאים קשים ובאמצעים דלים.
בימי מאורעות תרפ"ט (1929), אחרי הטבח בחברון, הייתה חברת הוועדה הרפואית, ביחד עם ד"ר גרשון גרי ועוד, שבדקה את גופות הנרצחים לשם קביעת האכזריות בביצוע הרצח.
גצובה הייתה מרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, כשבשנת 1940 העניקה לה האוניברסיטה באופן רטרואקטיבי עם פרישתה את המינוי פרופסור אמריטה.[2] גצובה הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופסור בארץ ישראל.[דרוש מקור]
בין השנים 1898–1903 הייתה גצובה ארוסתו הראשונה של חיים ויצמן. גצובה הייתה פעילה בסיעת הפרקציה הדמוקרטית והשתתפה כצירה בקונגרסים הציוניים הראשונים.
גצובה נפטרה בירושלים בי"ב בתמוז תש"ו[3] ונטמנה בבית העלמין בהר הזיתים.[4]
מתלמידיה : ד"ר אלחנן רבינוביץ.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'גצובה, סופיה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 140. (הספר בקטלוג ULI)
- 'גצובה, סופיה', עמ' 43, 'נשים בישראל: לקסיקון'. הוצאת עם עובד בשיתוף ירחון נעמת, 1991.
- 'גצובה, סופיה', עמ' 134–135, 'רופאיה של ארץ ישראל: 1799-1948'. בעריכת ניסים לוי ויעל לוי, הוצאת א. בחור, 2008.
- צ' שחורי-רובין, "פרופ' סופיה גצובה: חלוצת הפתולוגיה בארץ ישראל", קורות-שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, כרך כא (תשע"ב-תשע"ג), עמ' כה-נד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר א. רבינוביץ, סופיה גצובה: חלוץ המדע, דבר, דבר הפועלת, 29 במאי 1938
- ר. א., במחיצתה, דבר, דבר הפועלת, 29 במאי 1938
- פרופ' הנרי אונגר, תפקידים ואתגרים לפתולוגיה - מאמר במלאת 19 שנה לפטירת גצובה, למרחב, 19 ביולי 1965, עמ' 3–4 (חלק 1, חלק 2)
- עדנה אברמסון, זיכרון מצולם: הרופאים היקים הראשונים בי-ם, באתר ynet, 27 ביוני 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' סופיה גצובה, המשקיף, 12 ביולי 1946
- ^ ג' ס. גצובה - פרופיסור אמריטוס של האוניברסיטה, הארץ, 20 בפברואר 1940, עמ' 1
- ^ פרופ' ס. גצובה, הצופה, 12 ביולי 1946, עמ' 1
- ^ כרטיס הקבר של סופיה גצובה באתר הר הזיתים
חיים ויצמן | ||
---|---|---|
משפחתו | משה ויצמן (אח) • אנה ויצמן (אחות) • חיה ויצמן-ליכטנשטיין • טוביה דוניה (גיס) • יחיאל ויצמן (אח) • מינה ויצמן (אחות) • אשר זליג ויצמן (גיס) • גיטה דוניה-ויצמן (אחות) • ורה ויצמן (רעיה) • עזר ויצמן (אחיין) • סופיה גצובה (ארוסה) | |
הנצחה | מכון ויצמן למדע • יד חיים ויצמן • גן חיים • כפר הנשיא • אשל הנשיא • פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים • רחוב ויצמן (כפר סבא) • כיכר ויצמן | |
שונות | Clostridium acetobutylicum • בית חיים ויצמן • הסכם ויצמן-פייסל |
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים
- חיים ויצמן
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- נשות העלייה הרביעית
- אנשי העלייה הרביעית
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הקדושים
- יהודיות בלארוסיות
- סגל מרכז רפואי הדסה
- ירושלים: רופאים
- פתולוגים ביישוב
- חוקרות פתולוגיה ישראליות
- בוגרות אוניברסיטת ברן
- ארץ-ישראלים שנולדו ב-1872
- ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1946
- מדעניות המאה ה-19