לדלג לתוכן

סיגל נאור

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיגל נאור
לידה 8 בדצמבר 1968 (בת 57)
חיפה, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים חיפה
ענף מדעי מדעי הרוח
השכלה אוניברסיטת חיפה
מנחה לדוקטורט יוסף מילמן
בן זוג אבי חזן (נשואה)
מספר ילדים 3
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיגל נאור (נולדה ב-8 בדצמבר 1968) היא דוקטור לספרות מטעם אוניברסיטת חיפה, משוררת, יזמית, חוקרת, עורכת ומבקרת ספרות. באוגוסט 2011 הקימה במשותף עם ליאור פרלמן, את ארגון "דרך רוח" לקידום מדעי הרוח בישראל ואת בתי החינוך "דרך רוח" באקדמיות בישראל[1][2][3].

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיגל נאור נולדה בחיפה, לאלי ויונה נאור. האב ממוצא סורי, היה מנהל מחלקה בחברת החשמל והאם ממוצא רוסי, הייתה מזכירה רפואית בקופת חולים כללית.

גדלה בשכונת קריית אליעזר בחיפה ויש לה אח ואחות.

למדה בבית ספר היסודי "שלווה", ולאחר מכן בתיכון עירוני א' וב"חוגים"[4].

את לימודיה האקדמיים השלימה באוניברסיטת חיפה: בשנים 1989–1992 השלימה תואר בוגר בחוג לספרות עברית והשוואתית ובחוג להוראה. בשנת 1999 השלימה תואר מוסמך בחוג לספרות עברית והשוואתית.

בין השנים 2003–2008 השלימה תואר דוקטור בחוג לספרות עברית והשוואתית[4].

את עבודת הדוקטור שלה, בנושא "הממד הפואטוביוגרפי בשירתו המאוחרת של נתן זך", הנחה יוסף מילמן[5].

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2014–2019 שימשה כעמיתת הוראה בחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה, ובשנים 2015–2022 כעמיתת הוראה בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.

בשנים 1995–2016 הייתה מורה לספרות בבית הספר התיכון ע"ש ליאו-באק. כמו כן, בשנים 2010–2015, כיהנה כחברה בוועדת מקצוע ספרות במשרד החינוך, והתפטרה עקב פסילת הרומן "גדר חיה" מאת דורית רביניאן מתוכנית הלימודים לספרות בבתי הספר התיכוניים[6].

בשנים 2011–2012 ריכזה והובילה סדנת מחקר במדעי הרוח ומדע: מוח ותודעה, במכון ון ליר בירושלים[7] ובשנים 2012–2013, ריכזה, הובילה והנחתה סדנת מחקר: המטאפורה ככלי חשיבה במחקר המדעי במכון ויצמן למדע.

כמבקרת וכעורכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאור כתבה ביקורות ספרות במוסף הספרים של העיתון "הארץ", בשנים 2007–2009[8].

שימשה כחברת מערכת וכעורכת השירה ב"מטעם", כתב עת לספרות ולמחשבה רדיקלית (2011-2007)[9][10].

מכהנת כחברת מערכת של כתב העת המקוון "אודות", בשיתוף עם מכון "הקשרים" של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (משנת 2016) וכעורכת שותפה בו, משנת 2020.

החל משנת 2021 היא חברה במערכת השירה של הוצאת הקיבוץ המאוחד[11], וכן חברת מערכת בסדרת "ריתמוס".

כמו כן משנת 2023 היא מפרסמת בקביעות ביקורות ספרים בישראל היום.

ארגון "דרך רוח"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2011 היא מייסדת ומנהלת שותפה של ארגון "דרך רוח" לקידום מדעי הרוח בישראל (חל"צ)[12].

מטרת הארגון: להרחיב ולהעמיק את התשתית האינטלקטואלית והתרבותית[13][14][15][16].

נאור הקימה, יחד עם ליאור פרלמן, את בתי החינוך "דרך רוח" לתלמידי התיכונים והיסודיים באקדמיות בישראל (אוניברסיטת חיפה[17], אוניברסיטת תל אביב[18], אוניברסיטת בר-אילן[19], אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת אורנים ומכללת תל-חי)[2][20].

ספרים ופרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשדות אז אולי: פואטוביוגרפיה, עיון בשירתו המאוחרת של נתן זך, הקיבוץ המאוחד, 2014[21] מבוסס על עבודת הדוקטור שלה[4][22][23].
  • נח שטרן "כל השירים; לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה", פרדס, 2018[24]
  • מחלוטה, שירים, סדרת "טקסטורה", פרדס, 2020[25][26][27][28]
  • בוא נמציא אירוע, שירים[29], סדרת "טקסטורה", הוצא תחת שם המחברת סיגל נאור, הוצאת פרדס, פברואר 2023[30][31][32]
  • לפלוש דרך הקיר, מסות, הוצא תחת שם המחברת סיגל נאור, הוצאת פרדס, ספטמבר 2024[33]

ספרים שערכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אל בשר הלשון: עיון ומחקר ביצירתו של יצחק לאור, אוסף מסות ומחקרים על יצירתו של יצחק לאור. עורכים אריאל הירשפלד וסיגל נאור פרלמן, באתר הספרייה הלאומית[34]
  • "גחלים של מתכת" מבחר שירים של יצחק לאור, יצא בסדרת "זוטא" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019.
  • התפוח והעינם: שירים / רונה טאוזינגר, סדרת "ריתמוס", הקיבוץ המאוחד, 2023.
  • אולטריס: ארוטיקה / אנאיס נין; תרגום מאנגלית: רינה ז'אן ברוך; מבוא: סיגל נאור פרלמן, פרדס, 2021
  • אדם זקן עוטה מסכת אצילות: שירים / דוד טובי ; תרגום מאנגלית : ליאור שטרנברג ; מבוא : סיגל נאור פרלמן ; הערות : יעקב טובי ; עריכה והבאה לדפוס : לאה שניר, הקיבוץ המאוחד, 2019
  • דורי מנור, "הברכה של בבל: מחשבות על שירה ועל שפה", הקיבוץ המאוחד וה-21, 2024
  • סיון בסקין, "אנחנו, חסרי המולדת", הקיבוץ המאוחד, 2024

פרסומים אקדמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2012, "להפגש עם אלתרמן בחולות", על הפואמה עם "אלתרמן בחולות" לנתן זך, דפים למחקר בספרות 18, אוניברסיטת חיפה[35][36].
  • 2017, "ילדות", ראיון עם הסופרת רונית מטלון, דפים למחקר בספרות 18, אוניברסיטת חיפה.
  • " 'קריאה טקסטילית' בשבעה סיפורים עזתיים" ג'אמעה, כתב עת בינתחומי לחקר המזרח התיכון.

פרסים מלגות והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ב-2023, תמיכת מפעל הפיס לספר המסות "לפלוש דרך הקיר"
  • ב־2022, תמיכת קרן יהושע רבינוביץ לספר השירה "בוא נמציא אירוע"[37]
  • ב־2021, פרס שר התרבות לספר השירה "מחלוטה"[38]
  • 2020, תמיכת מפעל הפיס בספר שירה, "מחלוטה"[4]
  • 2019, פרס שרת התרבות לספרי מופת, בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ, "כל השירים*נח שטרן/לברוח מהחיות המכוערות, מונוגרפיה"[4]
  • 2019, תמיכת מרכז הספר והספריות, "כל השירים*נח שטרן/לברוח מהחיות המכוערות, מונוגרפיה"
  • 2007-2003, מלגת קיום לדוקטורנטים מצטיינים, אוניברסיטת חיפה.
  • 2001, פרס ע"ש ליס מלר (בפעם השנייה), שלושה סיפורים: "בית"
  • 1994, פרס ע"ש ליס מלר, בעבור עבודת גמר בנושא "פירוש פסיכולוגי של טקסטים" מנחה: א.ב. יהושע

משפחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאור אם לשלושה מליאור פרלמן.נשואה לאבי חזן וגרה בחיפה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיגל נאור בוויקישיתוף

מכּתביה:

שירה וסיפורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית:

ביקורת שירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה חלקית:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ אתר דרך הרוח
  2. 1 2 אתר דרך הרוח
  3. ↑ אודות "דרך רוח" - מייסדים ודירקטוריון, באתר דרך ארץ
  4. 1 2 3 4 5 סיגל נאור פרלמן באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  5. ↑ אודות העבודה באתר הספרייה הלאומית
  6. ↑ אתר למנויים בלבד אור קשתי, כשבעה חודשים אחרי פסילת "גדר חיה": התפטרו שתי חברות בוועדת המקצוע בספרות, באתר הארץ, 11 ביולי 2016
  7. ↑ מנסים להרים את הרוח, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2014
  8. ↑ המאמרים והספרים של סיגל נאור פרלמן באתר הארץ
  9. ↑ גיליון 28 של כתב העת מטעם
  10. ↑ אודות כתב העת לספרות ולמחשבה רדיקאלית, מטעם, ראו גליונות 28-11
  11. ↑ חברי מערכת השירה של הוצאת הקיבוץ המאוחד
  12. ↑ אתר למנויים בלבד רותם שטרקמן, מתמטיקה? מינהל עסקים? הנה המקצועות שבאמת צריך בדרך ללימודי משפטים או רפואה, באתר TheMarker‏, 26 בספטמבר 2015
  13. ↑ אתר למנויים בלבד שירה קדרי-עובדיה, במערכת חינוך שמעודדת לימודי מדעים, נותרו גם מי שמפיחים רוח בתלמידים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2019
  14. ↑ ליאור דטל, "היחלשות מדעי הרוח פוגעת בחברה", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2011
  15. ↑ רעות ברנע, בית חינוך "דרך רוח": נותנים כבוד למקצועות ההומניים, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2012
  16. ↑ רוח בסלון: ערב הרצאות בבתים פרטיים ברחבי תל אביב, באתר "Time Out ישראל", 30 בדצמבר 2014
  17. ↑ אתר למנויים בלבד שירה קדרי-עובדיה, מה משמעות החיים? אולי צריך לשאול ילדים בני 10, באתר הארץ, 12 בפברואר 2020
  18. ↑ גיל גרטל, ניצחון הרוח - חמש יחידות בספרות ובחשיבה מחוץ לשיטה, באתר "שיחה מקומית", 18 במאי 2018
  19. ↑ אתר למנויים בלבד ליאור דטל, בונים על שדרוג השכר? "תואר שני במינהל עסקים - בזבוז זמן", באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2014
  20. ↑ באתר דרך הרוח עבודות תלמידים
  21. ↑ בשדות אז אולי: פואטוביוגרפיה עיון בשירתו המאוחרת של נתן זך, באתר כותר
  22. ↑ sarit, פרלמן סיגל, באתר nilly dagan, ‏2 בספטמבר 2013
  23. ↑ נתן זך באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
  24. ↑ נח שטרן "כל השירים; לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה" באתר הספרייה הלאומית
  25. ↑ פרופסור אריה קיזל, אודות הספר מחלוטה
  26. ↑ אודות הספר מחלוטה באתר עברית
  27. ↑ אודות הספר מחלוטה באתר פרדס הוצאה לאור
  28. ↑ מחלוטה / סיגל נאור פרלמן - על ספר השירים | ביקורת שירה - הַמּוּסָךְ - גיליון 81, באתר הספרנים, ‏ביולי 2020
  29. ↑ "חבטה", שיר הבוקר מאת סיגל נאור, מתוך הספר "בוא נמציא אירוע"
  30. ↑ סיגל נאור, בוא נמציא אירוע, באתר הוצאת פרדס
  31. ↑ ציפי גון גרוס, ספרים רבותי ספרים, 3.3.2023, מדקה 34 ואילך
  32. ↑ שרון קנטור, סיגל נאור, "בוא נמציא אירוע", 04-03-2023
  33. ↑ אתר למנויים בלבד עמרי הרצוג, "לפלוש דרך הקיר": סיגל נאור לא מציבה לעצמה מחסומים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2024
  34. ↑ אל בשר הלשון באתר הספרייה הלאומית
  35. ↑ על המאמר באתר הספרייה הלאומית
  36. ↑ המאמר לקריאה
  37. ↑ קטע קול מה שכרוך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  38. ↑ הוכרזו הזוכים בפרס שר התרבות בתחום היצירה הספרותית לשנת 2021 באתר משרד התרבות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סיגל_נאור&oldid=41584336"