סיפורו של הסוחר

סיפורו של הסוחר (The Merchant's Prologue and Tale) הוא אחד מסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר, הסופר בן המאה הארבע-עשרה. בו, לדעת חלק מהמבקרים, צ'וסר מגחיך בעדינות ספרות אנטי-פמיניסטית כזו של תאופרסטוס. כמו כן, הסיפור מושפע בבירור מבוקאצ'ו (דקאמרון: היום השביעי, הסיפור התשיעי), Le Miroir de Mariage של אסטאש דשאן, רומן הוורד של גיום מלוריס (צ'וסר תרגמו לאנגלית), אנדריאס קפלנוס, סטטיוס וקאטו. הגם שכמה מן הסיפורים כוללים תיאורים מיניים בוטים על-פי המקובל בימינו, אפשר שסיפורו של הסוחר עולה על כולם מן הבחינה הזו. לארי ד. בנסון העיר:

החלק המרכזי בסיפורו של הסוחר הוא דמוי סיפור קצר, מחורז ומבדח מימי הביניים, על אף שלא מן הזן הטיפוסי: הוא מעוצב בסגנון איכותי, וכמה מן הסצינות (משתה הנישואין, למשל) נמנות עם תצוגות האמנות הרטורית המפותחות ביותר של צ'וסר.

הדמות המרכזית, ג'ניוארי (סנקס אמאנס - senex amans), הוא אביר כבן שישים מהעיירה פאביה, במחוז לומברדיה. פאביה הייתה מקום הידוע על שום הבנקים ובתי-הבושת שבו (ובכך אזכורה חושף תכונות מסוימות של הסוחר כמו גם של האביר). ג'ניוארי נושא לו לאישה את מיי, ריבה צעירה, בעיקר מתוך תאווה במסווה של סובלנות דתית, בעוד היא מתחתנת איתו למען רכושו שתירש לאחר מותו, ומשום שאינה מסוגלת לסרב להצעתו משיקולים חברתיים.

כיוון שאינה מסופקת מינית מג'ניוארי, מיי יוזמת פרשיית אהבים עם דמיאן, נושא-הכלים של ג'ניוארי. באחד מימי השמונה ביוני, מיי מתנה אהבים עם ג'ניוארי שאיבד את מאור-עיניו, בגנו (לוקוס אמונוס - locus amœnus), בעוד דמיאן מסתתר על עץ היישר מעליהם.

מיי מבקשת אגס מן העץ, ובשל העובדה שעיוורונו מונע ממנו לתתו לה, ג'ניוארי מרים אותה אל העץ, ותוך כדי כך היא מטפסת על גבו. על העץ, מיי מתקבלת מיד על ידי מאהבה הצעיר דמיאן, ושניהם מתנים עליו אהבים:

'And sodeynly anon this Damyan / Gan pullen up the smok, and in he throng.

האלים פלוטו ופרוסרפינה, הצופים במתרחש, מנהלים ויכוח קצר שבו פלוטו מגנה את טוהר המידות של הנשים. הוא מחליט להשיב לג'ניוארי את מאור עיניו, אך פרוספרינה בתגובה גומרת בדעתה להעניק לכל הנשים בעולם את היכולת לחלץ עצמן בדיבורים מכל צרה, ואומרת:

I swere / That I shal yeven hire suffisant answere / And all wommen after, for hir sake; / That, though they shulle hemself excuse, / And bere hem doun that wolden hem excuse, / For lak of answere noon of hem shall dien

ג'ניוארי שב לראות ומבחין באשתו ודמיאן המתנים אהבים, אך מיי משכנעת אותו בהצלחה בכך שעיניו מטעות אותו משום שרק לפני זמן קצר הן חזרו לראות, ושלמעשה היא רק "נאבקת בגבר" בגלל שנאמר לה שדבר זה ישיב לג'ניוארי את מאור-עיניו.

פולמוס הפבליאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה אחת החוצה את המבקרים היא האם סיפורו של הסוחר הוא פבליאו (fabliau), סיפור קצר, מבדח ומחורז. בדרך-כלל, סיפור בו מופיעים תיאורים של תאוות-בשרים ותינוי-אהבים קל-דעת עונה להגדרה, ורבים יטענו שבמיוחד חלקו האחרון של הסיפור, בו מיי ודמיאן מתנים אהבים על העץ מעל ראשו של ג'ניוארי העיוור בתחתיתו, הוא בעצם פבליאו. דרק פירסול, לדוגמה, תומך בעמדה זו. מבקרים אחרים, כמוריס הוסי, חשים שצ'וסר מציג בסיפור תחכום רב ותובנות פילוסופיות המרוממים אותו אל מעל לסוגת הפבליאו.