סלעית הודית
 סלעית הודית
| |
|---|---|
_male.jpg)
סלעית הודית זכר במופע לבן-כיפה (capistrata), רג'אסטן, הודו
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | חטפיתיים |
| סוג: | סלעית |
| מין: | סלעית הודית |
| שם מדעי | |
 Oenanthe picataבליית, 1847 | |
| |
_male.jpg)
סַלְעִית הָדִּית[2] או סַלְעִית מִזְרָחִית (שם מדעי: Oenanthe picata) היא מין של ציפור שיר במשפחת החטפיתיים. היא נמצאת באפגניסטן, מצרים, הודו, איראןהודו, קזחסטן, לבנון, נפאל, עומאן, פקיסטן, רוסיה, טג'יקיסטן, טורקמניסטן, איחוד האמירויות הערביות ואוזבקיסטן. בית הגידול הטבעי שלה הוא מדבריות חמים.
בישראל נרשמה תצפית שגויה בזכר ב-4 בפברואר 1986 בבריכות המלח ליד אילת. בעקבות הגדרתה ותיאורה של סלעית הבזלות, הגיעו להבנה כי מדובר היה בזיהוי שגוי של האחרונה, והיא הוסרה מרשימת ציפורי הארץ במאמר שהתפרסם ב-2012.[3]
טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסוג Oenanthe נגזר מהמילים ביוונית העתיקה oenos (οίνος), "יין" ו-anthos (ανθός), "פרח"; זה מתייחס לחזרתה של הסלעית האירופית ליוון באביב בדיוק בזמן פריחת הגפנים.שם המין הספציפי picata מגיע מלטינית, מהמילה picatus, שמשמעותה "מרוח בזפת", בהתייחס לצבעי השחור-לבן שלה.[4] השם האנגלי לסלעית "wheatear" אינו נגזר מ"חיטה" או "אוזן", אלא הוא השחתה לשונית מהמאה ה-16 של "לבן" ו"עכוז", ומתייחס לשת הלבן הבולט המופיע ברוב המינים.
זהו מין מונוטיפי, כלומר לא תוארו תת-מינים נפרדים.[5]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורכה של הסלעית ההודית הוא כ-15ס"מ, ומשקלה 20–25 גרם.[5]
היא פולימורפית ויש לה שלושה מופעים מובחנים:
- מופע שחור-בטן (opistholeuca) - הזכר הבוגר שחור לגמרי למעט השת, תחתית סוככות הזנב, בסיס וצדי הזנב שהם לבנים; אברות הזנב המרכזיות והפס בקצה הזנב שחורים. הנקבה דומה, אך בעלת גוון שחור מפויח יותר.
- מופע לבן-בטן (picata) - הזכר הבוגר דומה למופע הקודם, אך בנוסף גם הבטן לבנה. הנקבה דומה לזכר, אך הצבע השחור מוחלף בחום-אפרפר, והבטן יותר צהבהבה.
- מופע לבן-כיפה (capistrata) - הזכר הבוגר דומה למופע לבן-הבטן עם בטן לבנה וגרון שחור, אך בנוסף אליהם גם הכיפה והעורף לבנים. הנקבה דומה לזכר אך הכיפה והחלקים השחורים מוחלפים בחום-אדמה, והבטן יותר צהבהבה.
הדומיננטיות הגאוגרפית של שלושת מופעי הנקבות לא בדיוק תואמת את הדומיננטיות של שלושת מופעי הזכרים, אך בשטחי החריפה יש הפרדה בהתאם.[6]
תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוצתה של הסלעית ההודית משתרעת מצפון-מזרח ודרום-מזרח איראן, דרך טורקמניסטן מזרחה עד מערב רכס טיין שאן, הרי פמיר, וצפון ומערב פקיסטן; והיא חורפת בדרום-מערב אסיה.[7] היא נפוצה למדי בחורף בפקיסטן ובצפון-מערב הודו דרום-מזרחה עד דלהי, מרכז מאדהיה פרדש וצפון מהאראשטרה (חנדש). היא מגיע לאזורי הקינון במרץ (בלוצ'יסטן) או אמצע אפריל (צ'יטרל), ונשארת עד ספטמבר. היא נצפית בשטחי החריפה מתחילת אוגוסט (קראצ'י) עד סוף מרץ.[6]
הסלעית ההודית היא מין החובב אזורים צחיחים וצחיחים למחצה, והיא מצויה באופן מקומי באזורים סלעיים עקרים, דיונות חול עם צמחיית שיחים, שטחי חקלאות, נקיקים, מחוץ לכפרים ומחנות נוודים.[8] בחורף היא נצפית במדבריות סלעיים למחצה, ומדבריות עם דיונות חול, שטחי חקלאות, נקיקים, פאתי כפרים ומחנות נוודים, מכלאות בקר ועוד; בדרך כלל מגובה פני הים כמעט עד לרום של כ-1,200 מטר, אך היא נצפית גם ברום 2,700 מטר באזורים עם שלג עמוק.[6]
סטטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לסלעית ההודית יש טווח תפוצה גדול, ונראה שמספרי האוכלוסייה יציבים, אם כי סך גודל האוכלוסייה לא הוערך, אך נראה כי המין אינו עומד בקריטריונים להיחשב פגיע, וכיום הוא מסווג במצב שימור "ללא חשש" על ידי ה-IUCN.[9]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
-
נקבה במופע לבן-בטן (picata), גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
זכר במופע לבן-כיפה (capistrata), גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן -
נקבה במופע לבן-כיפה (capistrata), גילגיט-בלטיסטן, פקיסטן
_(49341578531).jpg)
_(19941932849).jpg)
_(51340750250).jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סלעית הודית, באתר ITIS (באנגלית)
- סלעית הודית, באתר NCBI (באנגלית)
- סלעית הודית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- סלעית הודית, באתר GBIF (באנגלית)
- תצפיות, קטעי וידאו, תמונות וקולות של סלעית הודית, באתר eBird
- הקלטות אודיו של סלעית הודית, באתר xeno-canto
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סלעית הודית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ד"ר יואב פרלמן, אז מי את? סלעית הבזלות, באתר מרכז הצפרות הישראלי, 19 בינואר 2016
- ^ Hadoram Shirihai, Correcting the identification of two rare wheatear records in Israel, The Bulletin of the British Ornithologists’ Club 132 (4), 2012, עמ' 226–235
- ^ James A. Jobling, The Helm dictionary of scientific bird names [electronic resource : from aalge to zusii], London : Christopher Helm, 2010, ISBN 978-1-4081-3326-2
- ^ 1 2 Nigel Collar, Variable Wheatear (Oenanthe picata), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.varwhe1.01
- ^ 1 2 3 Salim Ali & S Dillon Ripley (1998). Handbook of the birds of India and Pakistan. Vol. 9 (2nd ed.). Oxford University Press. pp. 51–53.
- ^ Collar, N. (2016).
- ^ Sanjay Thakur; Rajiv Pandit & Anil Mahabal (2015). "First record of Variable Wheatear Oenanthe picata (Aves: Passeriformes: Muscicapidae) from Osmanabad District and range extension to southeastern Maharashtra, India". Journal of Threatened Taxa. 7 (3): 7042–7043. doi:10.11609/jott.o4265.7042-3.
- ^ Variable Wheatear (Oenanthe picata) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org