סם אונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סם האונס)
סמי אונס שנתפסו על ידי קציני מכס בג'קסונוויל שבפלורידה

סם אונס הוא סם שנעשה בו שימוש לצורך ניצול מיני של אדם. הסם גורם לטשטוש, ערפול ההכרה וירידה בזיכרון; ועם זאת גורם לעוררות מנטלית, הקשורה בעוררות מינית. הדרך הנפוצה שבה נעשה שימוש בסם אונס היא החדרתו בחשאי לכוס משקה של הקורבן הפוטנציאלי. קשה להבחין בסם אונס שהוחדר למשקה, משום שהוא חסר טעם וריח. סם אונס בדרך כלל יוצא מחוץ למחזור הדם בתום 8 שעות, ולאחר 12 שעות לא ניתן לאתר שרידים של הסם בשתן, ולכן כדי לגלות את עקבות הסם, על הקורבן להגיע לבדיקה בבית חולים ללא דיחוי. רצוי גם לשמור דגימת שתן ולהגיע עימה, מחשש שהסם עלול לצאת ממחזור השתן לפני קיום הבדיקה. הסם נודע ברחוב בשמות רבים, לרבות: R-2, רופי (Rophie וגם Roopie), ריב (Rib) וואליום מקסיקני.[1]

הסוגים הנפוצים של סם אונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה סוגים של סמי אונס:

  • אלכוהול הוא סם האונס הנפוץ ביותר.[2] שתיית משקה חריף יכולה להביא לשכרון, עייפות, פגיעה ביכולת לקבל החלטות ואף לעילפון. חרף השפעה זו, בשפת הדיוטות אין האלכוהול נכלל במושג "סם אונס".
  • GHB (גמא-הידרוקסי-בוטיראט או gamma-hydroxybutyrate). סם זה הוא ממשפחת הסמים המרגיעים, מרדימים, שפועל לדיכוי פעולתה של מערכת העצבים המרכזית. GHB נמצא באופן טבעי בגוף האדם בכמויות מזעריות, והוא חסר צבע וחסר טעם. בסוף שנת 2003 הוכנס GHB לפקודת הסמים המסוכנים בישראל.
  • GBL (גאמה ביוטרולקטון- gamma-Butyrolactone) (אנ'), חומר בשימוש בתעשיות הפלסטיק, הגורם לערפול חושים.
  • קטמין (Ketamine Hydrochloride), סם זה יוצר לראשונה כחומר הרדמה שאינו גורם לדיכוי מערכות גוף חיוניות. הסם גורם להזיות, תחושת בלבול וחלומות בהקיץ, ולכן נעשה בו שימוש לא-רפואי. מוכר כסם אונס לפי פרסומי הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול בישראל.
  • פלוניטרזפם (Flunitrazepam)(אנ'), חומר ממשפחת הבנזודיאזפינים, שהשמות המסחריים שלו הם "היפנודורם" ו"רוהיפנול". סם זה מדכא את מערכת העצבים המרכזית. בעבר היה נטול צבע או ריח, אך בשל התלונות בדבר השימוש בו כסם אונס החלו חלק מן היצרנים להוסיף לו צבע כחול המתפרק בתוך משקאות, כדי לסייע בזיהויו.

היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה של שימוש בסם אונס החלה להיות נפוצה באמצע שנות התשעים, והתגברה בתחילת שנות האלפיים. קשה לאסוף סטטיסטיקה אמינה על ההיקף האמיתי של התופעה, משום שרבים מהקורבנות אינם מבינים או אינם בטוחים מה אירע להם, או שאינם מתלוננים; וכמו כן הסם מתנקה מן הגוף במהירות יחסית (כ-6 עד 8 שעות) ואינו משאיר עקבות. בסוף שנת 2006 פורסם כי בשנה וחצי שלפני הפרסום הגיעו למשטרת ישראל כ-40 תלונות של נשים עד גיל 35 על אונס תוך כדי שימוש ב"סם אונס".[3] בשנת 2013 העריכו גורמים במשטרה כי במהלך כל סוף שבוע ישנם בממוצע בין אירוע אחד לשניים שבהם מעורב סם אונס. בישראל יש קושי לאתר את עקבותיו של סם אונס משום שיש רק מעבדה אחת היכולה לזהות סם אונס בבדיקת דם.[4] בתחילת 2014 פורסם כי נתונים על 1,744 מקרי תקיפה מינית שנאספו בישראל במהלך שמונה שנים אינם כוללים ולו מקרה אחד שבו נתגלו שרידי GHB.[5]

מאבק הרשויות בתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2006 הוגש לוועדה למלחמה בנגע הסמים בכנסת דו"ח שכותרתו: "סמים המשמשים כ"סמי אונס"", שמציג מידע ונתונים על סמים ותרופות המשמשים לניצול ולהתעללות מינית בלי ידיעת הנפגע, ומציג את עמדת משרד הבריאות ואת פעילות קופות החולים בנושא.[6]

מאחר שקשה לגלות את עקבות הסם, מנסה משטרת ישראל להתחקות אחרי מקורות הסם. בשנת 2011 שלושה כתבי אישום הוגשו נגד תושבי תל אביב שניסו לייבא ולהפיץ בישראל את הסם GBL, הידוע כ"סם האונס מהולנד".[7] ב-2013 סגרה המשטרה כמה מועדונים בתל אביב ל-30 יום, מאחר שעל פי החשד נוהלו בהם עסקאות לסחר בסמי אונס.[8] באוקטובר 2013 נעצרה אישה בחשד שהפעילה מעבדה ליצור סם אונס בדירתה בנתניה.[9] למרות זאת, בישראל אף אחד לא הועמד לדין בגין שימוש בסם אונס לצורך תקיפה מינית.[10][11] באפריל 2014 פורסם כי משרד הבריאות ממליץ לחייב את בתי החולים לבדוק נוכחות של סם אונס בדמה של כל אישה שייתכן ונאנסה.[12][13] ביוני 2014 פורסם כי בפעם הראשונה בישראל נעצרו שלושה ישראלים בחשד שביצעו עבירות מין בנשים, תוך שימוש בסם אונס מסוג GBL.[14][15]

בינואר 2020 הוטל לראשונה עונש מאסר בפועל על יבוא סם אונס מסוג GBL.[16]

הגברת המודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 2014 נערך קמפיין הנושא את הסלוגן "תשמרי על הכוֹס שלך", ביוזמת חברת "זניט מדיה" בשיתוף עם מגזין "טיים אאוט".[17][18]

נקיטת אמצע זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול ממליצה להיזהר משתיית משקאות המוגשים בבקבוקים או בפחיות שאינם סגורים (במועדונים או במסיבות), משום שאפשר להוסיף אליהם סם אונס שהוא חסר טעם וריח. יזמים מנסים לפתח אמצעים לזיהוי סמי אונס, כמו כוס שתתריע על החדרת הסם לכוס,[19] או ערכת בדיקה לגילוי הסם שעושה שימוש בננוטכנולוגיה.[20][21]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Welner, Michael; Welner, Barbara (2008). "Chapter 23: Drug-Facilitated Sex Assault". In Hazelwood, Robert R.; Burgess, Ann Wolbert (eds.). Practical Aspects of Rape Investigation: A Multidisciplinary Approach (4th ed.). CRC Press. pp. 445–462. doi:10.1201/9781420065053.ch23. ISBN 978-1-4200-6504-6.
  2. ^ Alcohol Is Most Common 'Date Rape' Drug, Medical News Today (באנגלית)-Alcohol Is Most Common 'Date Rape' Drug
  3. ^ מירי חסון, "סם האונס": כ-40 תלונות בשנה וחצי, באתר ynet, 30 באוקטובר 2006
  4. ^ יוגברו ההכשרות של צוותים לזיהוי סם האונס באתר רשות השידור
  5. ^ סם האונס - אמת או אגדה אורבנית?, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2014
  6. ^ דו"ח, סמים המשמשים כ"סמי אונס" – פיקוח והגבלת מכירה ושימוש באתר הכנסת
  7. ^ גלעד גרוסמן‏, אישום: ייבאו והפיצו סם אונס מהולנד, באתר וואלה!‏, 5 בינואר 2011
  8. ^ מור שמעוני‏, מאבק אבוד מראש? הסם שסגר את מועדוני תל אביב, באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2013
  9. ^ מרינה גולן, בת 20 הפעילה מעבדה לייצור סם אונס, באתר mynet‏ נתניה, 7 באוקטובר 2013
  10. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, סוד הסם הנעלם: למרות ריבוי קורבנות סם האונס, איש עוד לא הועמד לדין בישראל, באתר הארץ, 4 ביוני 2014
  11. ^ מיטל יסעור בית-אור, "סם האונס מעולם לא אותר בקרבנות תקיפה מינית", באתר ynet, 4 ביוני 2008
  12. ^ בקרוב: בתי חולים יחויבו לבדוק נוכחות סם אונס בדם נאנסות באתר גלי צה"ל
  13. ^ חדשות 2, ‏יוזמה: בתי החולים יחוייבו לבצע בדיקת סם אונס במתלוננות, באתר ‏מאקו‏, 29 באפריל 2014
  14. ^ דורון הרמן, פרסום ראשון: פרשת "האנס המסמם" - המשטרה עצרה חשוד בעשרות מקרי אונס, באתר nana10‏, 21 ביוני 2014
  15. ^ יונתן אוריך, ”טיפה מרה“: סיממו נשים, שכבו איתן והפיצו בוואטסאפ, באתר nrg‏, 25 ביוני 2014
  16. ^ לראשונה הושת עונש מאסר בפועל בגין עבירות סחר ויבוא של סם מסוג GBL המשמש כסם אונס., באתר GOV.IL
  17. ^ מור שמעוני‏, קמפיין למאבק ב"סם האונס": "שמרי על הכוס שלך", באתר וואלה!‏, 1 בינואר 2014
  18. ^ אילן לוקאץ', ‏קמפיין המודעות לסם האונס - בוטה אבל אפקטיבי, באתר ‏מאקו‏, 2 בינואר 2014
  19. ^ רוני שגב, ‏בקרוב: הכוס שמתריעה מפני סם האונס, באתר ‏מאקו‏, 9 ביוני 2014
  20. ^ גלי וינרב, ‏סטארט-אפ בשבוע: כך ניתן לזהות את סם האונס, באתר גלובס, 29 ביוני 2013
  21. ^ הפיתוח המהפכני שישים סוף לסיפורי "סם האונס" באתר feeder

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סם_אונס&oldid=38414469"