לדלג לתוכן

סמאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחריט מאת גוסטב דורה לפואמת "העורב" של אדגר אלן פו, המציג את סמאל כמלאך המוות היושב על גג העולם.

סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, וגם בפולקלור הנוצרי ובדמונולוגיה, הנושא דמות של מקטרג, מאשים, מפתה ומשמיד. הוא נחשב כטוב ורע כאחד. בספרות היהודית הוא מזוהה כשטן וכמלאך המוות. ברזי חנוך (Enoch II) הוא נסיך השדים וקוסם. הוא היה המלאך השומר של עשו ושר האומה של האימפריה הרומית החוטאת. סמאל נחשב בדרך כלל כשמו המלאכי האמיתי של השטן. האטימולוגיה של השם נובעת מן המילה "סומא" ("עיוורון") ו"אל" ומשמעותה – מסמא את העיניים מלראות את האמת.

ביהדות נאמר שסמאל הוא מלאך המוות והוא נברא ביום השני לבריאת העולם על ידי הקדוש ברוך הוא, השליט העליון של הרקיע החמישי ואחד משבעת עריצי העולם שמשרתים אותם 2 מיליון מלאכים. הוא שוכן ברקיע השביעי.

במסכת סוטה הוא מתואר כ"שׂר" – המלאך המייצג – של אדום, צאצאי עשו, ומסמל את מושא הביקורת ה"אקטואלית" של ספרות חז"לממלכת רומי, וממשיכיה – נציגי הנצרות. הוא מתנגדו של מיכאל ושל גבריאל, שריהם של ישראל[1].

בפרקי דרבי אליעזר הוא מזוהה כמי שפיתה את חוה ואז הזדווג איתה והכניס לתוכה ארס. למרות שכמה מקורות מזהים את גדריאל כמלאך שפיתה את חוה, מלומדים עבריים אחרים אומרים שסמאל פיתה את חוה בתחפושת של נחש. סמאל לעיתים גם מזוהה כאנטגוניסט המלאכי שהשתתף במאבק יעקב והמלאך וגם כמלאך שהטריד את אברהם ויצחק בדרכם לעקידת יצחק[2].

בקבלה סמאל מתואר כ"חומרת האלוקים" ונרשם כרב-מלאך החמישי של עולם הבריאה. נאמר שסמאל לקח את לילית ככלתו לאחר שלקחה את אדם. לפי הקבלה הזוהרית, סמאל גם הזדווג עם "אשת זנונים", עם נעמה ועם אגרת בת מחלת – כולן מלאכיות ההפקרות.

על-פי דברי האר"י לתלמידו בגדר האיסור להזכיר שם אלוהים אחרים, נכללת גם אזהרה לא להזכיר את שמו של סמאל, ולכן נוהגים המקובלים לכנותו "סמך-מם" (ס"מ).

סמאל לעיתים מבולבל במספר ספרים עם קמאל – רב-מלאכים של אלוהים, ששמו מפורש "הוא הרואה את אלוהים".

באפורקריפון של יוחנן (אנ'), הנמצא ב"ספריית נגע חמאדי", סמאל הוא שמו השלישי של הדמיורג הרשע, ששמותיו האחרים הם ילדאבהות' וסאקלס. בתוכן זה מתפרש סמאל כ"האל העיוור", ונושא העיוורון ממשיך בעבודות הגנוסטיות. הוא נולד כטעות של סופיה שרצתה ליצור צאצא משלה ללא הנפש. מראהו הוא של נחש בעל ראש של אריה. ב"מקור העולם" בכתובי ספריית "נג חמדי" הוא גם מוזכר כאריאל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סמאל, באנציקלופדיה היהודית
  • סמאל, באתר המיתולוגיות הראשון בעברית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מתתיהו מיזיש, יחס היהודים אל הרומיים, המצפה, 20 בנובמבר 1908
  2. ^ בראשית רבה נו ד