סמוליאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמוליאן
Смолян
סמל סמוליאן
סמל סמוליאן
סמל סמוליאן
דגל סמוליאן
דגל סמוליאן
דגל סמוליאן
המכללה הטכנולוגית בסמוליאן
המכללה הטכנולוגית בסמוליאן
המכללה הטכנולוגית בסמוליאן
מדינה בולגריהבולגריה בולגריה
מחוז סמוליאן
חבל ארץ הרי רודופי
ראש העיר דורה יאנקובה
שטח 134.59 קמ"ר
גובה 999 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 30,202 (15 בדצמבר 2023)
קואורדינטות 41°35′N 24°42′E / 41.583°N 24.700°E / 41.583; 24.700
אזור זמן UTC +2
http://www.smolyan.bg

סמוליאןבולגרית: Смолян) היא עיר ואתר סקי בדרום בולגריה, בירת מחוז סמוליאן, השוכנת על הרכס המרכזי של הרודופי, 260 ק"מ דרומית מזרחית לבירה סופיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות להתיישבות אנושית מאורגנת של, טים תראקים מתוארכות למאה ה-13 לפנה"ס, תקופת הברונזה המאוחרת. במהלך המאה ה-1 לפנה"ס נכבש האזור על ידי הרפובליקה הרומית ועם הפיצול באימפריה הרומית עבר לחזקת האימפריה הביזנטית. במהלך המאה ה-5 מרבית תושבי האזור קיבלו על עצמם את הנצרות. בסמיכות לעיר נמצאו שרידי בזיליקות מתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה. במחצית השנייה של המאה ה-14 נפל האזור בידי האימפריה העות'מאנית והעיר מוזכרת בשמה המודרני בתעודות עות'מאניות מן המאה ה-17.

ב-17 בינואר 1878, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה הרוסית. סמוליאן נותרה מתוקף סיכומי קונגרס ברלין, בשטח המחוז העות'מאני האוטונומי רומליה המזרחית. ב-1885 הכריז אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה באופן חד צדדי על איחוד בין רומליה המזרחית לנסיכות בולגריה, סוגיה שהובילה לפריצת מלחמת בולגריה–סרביה (1885). ב-3 במרץ 1886 נחתם הסכם בוקרשט אשר סיים את המלחמה ובמסגרתו נמסר החבל לבולגרים לפקדון בן 5 שנים שמעולם לא הוחזר, להוציא את אזורי קרדז'אלי וסמוליאן שנותרו בחזקת העות'מאנים. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה ב-21 באוקטובר 1912, נכבשה סמוליאן בידי צבא ממלכת בולגריה ומאז נותרה בחזקת הבולגרים[1].

בראשית שנות ה-80 רדף המשטר הקומוניסטי בראשות טודור ז'יבקוב את בני המיעוט הטורקי במדינה ובכלל זה כפה עליהם אימוץ שמות בעלי קונוטציה סלאבית ועשרות אלפים מהם נאלצו להגר מבולגריה לטורקיה. באמצע שנות ה-80, הציעה המפלגה הקומוניסטית בסמוליאן להחיל את תהליך ה"בולגריזציה" גם על יהודי בולגריה והנהגת המפלגה בסופיה דחתה את הצעתה על הסף[2].

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחבורה הציבורית לסמוליאן מתנהלת באמצעות אוטובוסים ומוניות. העיר מקושרת ליישובי הסביבה באמצעות רשת כבישים עירוניים ובין עירוניים. 24.6% משטח הרשות המקומית מיועד לחקלאות והגידול העיקרי הוא תפוחי אדמה. כמו כן מגדלים צאן ובקר לתעשיות הבשר וחלב. בשטח הרשות המקומית קיימים מפעל טקסטיל, מאפייה ומפעל ממתקים. חלק נכבד מהתוצר המקומי הגולמי מגיע מענף התיירות, בעיקר הארחת תיירים המגיעים לאתרי הסקי, סביבת העיר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית סמוליאן מצויה במגמת קיטון בשל שיעור תמותה הגדול משיעור הילודה ובשל הגירה שלילית. בין 1992 ל-1999 קטנה אוכלוסיית העיר ב-5.96% ובין 2000 ל-2009 ב-8.92%[3]. 51% מהאוכלוסייה הן נשים ו-49% הם גברים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוליאן שורר אקלים ממוזג הררי והטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 7oc ל-9oc. כמות המשקעים השנתית הממוצעת נעה מ-700 מ"מ ועד 900 מ"מ.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר סמוליאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקציר ההיסטוריה של סמוליאן, באתר bulgaria.domino, (באנגלית).
  2. ^ סטפנוב, פבל, בולגרים ויהודים לאורך ההיסטוריה, באתר georgefox.edu, (באנגלית).
  3. ^ מתייחס לנתוני הרשות המקומית סמוליאן.