דניאל בומברג

דניאל בומברג
	"ספר התרומה" של ברוך בן יצחק, כפי שנדפס על ידי דניאל בומברג. ונציה 1523. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5
לידה	1483; אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות
פטירה	1549 (בגיל 66 בערך); אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות
מדינה	ארצות השפלה הדרומיות
תקופת הפעילות	? – 1549

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל בומברג נולד בשנת 1475 בעיר אנטוורפן, שם למד את מלאכת הדפוס מאביו, סוחר בשם קורנליוס, ובגיל צעיר בא לוונציה, שם חי רוב ימיו. ב-1515 בערך פתח, בהשפעת יהודי מומר בשם פליקס פראטנסיס, בית דפוס ובו הדפיס בשנים הבאות כמאתיים ספרים עבריים. לצורך הגהת הספרים והכנתם לדפוס הוא נעזר ביהודים כמו רבי אליהו בחור, אך בעיקר ביהודים מומרים, בהם יעקב בן חיים אבן אדוניהו. לצורך ההדפסה גם פיתח אותיות דפוס חדשות ובכלל השקיע ממון רב.

בדצמבר 1516 (טבת רע"ז) ראו אור שני הספרים הראשונים בבית הדפוס: הראשון - מהדורת תורה, חמש מגילות והפטרות עם תרגום ופירוש, והשני - תורה, מגילות והפטרות ללא הוספות. הספר הראשון הורחב למהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, מהדורה של המקרא עם תרגומים ארמיים, הערות המסורה ופירושים של הראשונים. עורך המהדורה הראשונה היה פליקס פרטנסיס, והיא הושלמה בדצמבר 1517 (טבת רע"ח).

עקב הביקוש הרב לספרים אלו, כל עותקי מהדורה זו נרכשו במהרה, ובית הדפוס החל בעבודה על המהדורה נוספת של "מקראות גדולות", מהדורת רפ"ד-רפ"ו, 1524-1525, נערכה בידי יעקב בן חיים אבן אדוניהו, והיא שימשה יסוד לכל מהדורות המקרא הבאות עד המאה ה-20.

הדפסת ש"ס ונציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ש"ס ונציה

בשנים ר"פ-רפ"ג, 1520-1523 הוציא ברישיון האפיפיור לאו העשירי מהדורה מלאה של התלמוד הבבלי, מהדורה זו ידועה בשם 'ש"ס ונציה'. זו הייתה המהדורה הראשונה שכללה את כל התלמוד, לאחר שחלקים ממנו כבר הודפסו בבית הדפוס של משפחת שונצינו. בומברג הוא שקבע (ככל הנראה בעקבות שונצינו) את עיצוב העמוד (צורת הדף) המקובל היום, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני. במהדורה זו גם נקבעה חלוקת התלמוד לדפים המשמשת עד היום.

בשנים רפ"ג-רפ"ד, 1523 - 1524 הדפיס את התלמוד הירושלמי על פי כתב יד ליידן. הוא גם הראשון שהדפיס את ספר רב אלפס (הלכות הרי"ף, בשנים רפ"א-רפ"ב), את התוספתא, את הקונקורדנציה "מאיר נתיב" של רבי יצחק נתן בן קלונימוס (אנ') ועוד עשרות חיבורים יהודיים.

במשך 30 שנות פעילותו של בית הדפוס של בומברג, הוא הוציא כמעט 200 ספרים בעברית, כאשר רובם בהוצאה ראשונה. בומברג היה בתחרות עם משפחת המדפיסים היהודית הידועה משפחת שונצינו, שמאוחר יותר עברה מאיטליה לקונסטנטינופול בעקבות חוסר יכולתם להתחרות בו. לאחר שהזדקן, בסביבות שנת 1540 הוא הפסיק את פעילותו בבית הדפוס וחזר לעיר הולדתו, אנטוורפן, והעביר את בית הדפוס לידיו של בנו דוד, אך בית הדפוס נסגר לבסוף בשנת 1549 לאחר שלא הצליח להתחרות בבתי דפוס חדשים יותר שקמו בוונציה.^[1]

ישנה חשיבות היסטורית רבה לספרים שנדפסו בבית דפוסו של דניאל בומברג, אשר כאמור רבים מהם הם דפוסים ראשונים. מעת לעת ניתן גם היום לראות את ספריו נמכרים במכירות פומביות במחירים גבוהים, לדוגמה סט שלם של התלמוד הבבלי נמכר בשנת 2015 בבית המכירות סותבי'ס בכ-11 מיליון דולר, וסט מקראות גדולות (רפ"ד-רפ"ו) נמכר בשנת 2008 בכ-170,000 דולר.^[2]^[3]

יחסו בקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית בוונציה, שבה היו גם יהודים רבים ממגורשי ספרד, התייחסה בחיוב למפעליו של בומברג, ואף קראה לו "ראש המדפיסים". הוא מצדו פעל לתת ליהודים שעבדו אצלו הקלות בחובות שהיו חייבים בהם, כגון בלבוש מיוחד ליהודים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם מאיר הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי ורשימת ספרי בית דפוסו, תל אביב, תשל"ח.
יצחק ש' פנקובר, "מהדורת התנ"ך הראשונה שהוציא בומברג לאור וראשית בית דפוסו", בתוך: קריית ספר נח, תשמ"ג.
ר' קלמן, מלאכת הספר בדפוס בומבירג בוינציאה, במחצית הראשונה של המאה ה-16 (עבודת גמר למ"א), ירושלים, תשנ"ב.
ורד טוהר, ראש המדפיסים, סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 125 (תשפ״א), עמ׳ 27-16.