דניאל בומברג
 | |
| לידה |
1483 אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות  |
|---|---|
| פטירה |
1549 (בגיל 66 בערך) אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות |
| מדינה |
ארצות השפלה הדרומיות |
  | |
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1483–1549 בערך) היה סוחר ומדפיס נוצרי בוונציה, אחד מחשובי המדפיסים של ספרים בעברית בתקופת ראשית הדפוס. בומברג הדפיס כמאתיים ספרי קודש עבריים (אך לא ספרות יפה), רובם מהדורות ראשונות בדפוס, כמו אלו של תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל בומברג נולד בשנת 1483 בעיר אנטוורפן, לאגנס ורנקס וקורנליוס ואן בומברגן, סוחר ואינטלקטואל שפתח סניף של עסקי המשפחה בוונציה, ואף הדפיס שם ספר בלטינית על הישגי הימאות של אנטוורפן. דניאל נשלח לוונציה בגיל צעיר, כנראה ב-1508, לצורך עסקי המשפחה, ובה חי במשך עשרות שנים.
בוונציה פגש יהודי מומר בשם פליקס פראטנסיס, שהשפיע עליו הרבה, וב-1515 הוציא לאור בדפוס ותיק בעיר את תרגומו של פראנטסיס לספר תהילים. במקביל כבר עסק כנראה בהכנות לפתיחת בית דפוס משלו, ובשנת ה'רע"ו (1516) כבר ראה אור ספר ראשון: מחזור כמנהג בני רומא בשני חלקים.
בטבת ה'רע"ז (דצמבר 1516) יצאה הגרסה הראשונה של המפעל למענו פתח את בית הדפוס - מהדורת תורה, חמש מגילות והפטרות עם תרגום ופירוש, שהורחבה אחר כך למהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, שנקראה אצלו ארבעה ועשרים. בסיום דברי הימים במהדורה זו כתב בומברג קולופון:
"אמר דניאל בן קרניאל בומבירגי... מנעורי גדלני הטבע כאב לעורר נפשי החסרה והצעירה לאהוב החכמה ואוהביה... וכאשר התבוננתי בקוצר ערכי כי תורת ה' תמימה משיבת נפש לה לבדה משפט הבכורה... הקימותי אצלי אומנים חכמים ויקרים להדפיסה..."
ב-1518 סירב הסנאט של ונציה לחדש את רישיון בית הדפוס שלו, ורק אחרי שהציע לשלם עבור הרישיון 500 דוקאטים, הסכימו לחדשו לעשר שנים נוספות. נכונות לשלם סכום כזה מעיד על הצלחת הספרים שהדפיס בשנים אלו.[1] לצורך הגהת הספרים והכנתם לדפוס הוא נעזר ביהודים כמו רבי אליהו בחור, אך בעיקר ביהודים מומרים, בהם יעקב בן חיים אבן אדוניהו. לצורך ההדפסה גם פיתח אותיות דפוס חדשות ובכלל השקיע ממון רב. מלבד עיסוקו בהדפסה, ביתו הפך לבית ועד לחכמים יהודים ונוצרים, כפי שכותב יוסף הכהן כ-30 שנה אחר כך:
"בשנה ההיא התחיל לדפוס דניאל בומבירגי... ותמיד היו הולכים ושבים בביתו אנשים מלומדים כפי האפשר... ודניאל הנ"ל הוא נוצרי נולד מאביו ומאמו, ובכל זקיניו לא היה טפה מזרע היהודים"[2]
מסיום הדברים ניתן ללמוד שכינויו ודבריו של בומברג בשערי הספרים שהדפיס ובסיומם הטעו רבים כבר בזמנו לחשוב אותו ליהודי.
בשנת 1538 עזב בומברג את ונציה וחזר לאנטוורפן, והדבר מצוין בפירוש רש"י לתורה שהודפס באותה שנה ב"ונציה בית דניאל". הוא העביר את בית הדפוס לידיו של בנו דוד, אך בית הדפוס נסגר לבסוף בשנת 1549 לאחר שלא הצליח להתחרות בבתי דפוס חדשים יותר שקמו בוונציה.[3] באותה שנה מת בומברג באנטוורפן.
דפוס בומבירגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, הספר הראשון שהדפיס בומברג היה מחזור, ומיד אחריו חומש וחמש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י, כשאליהם צורפו גם ההפטרות עם פירוש רד"ק שנמכרו גם בנפרד.
השנים הראשונות של הדפוס, עד רפ"ה (1525), הן האינטנסיביות ביותר ובהן יצאו המהדורות הראשונות, הגדולות והמפוארות על נייר איכותי. בשנים הבאות, עד רצ"ג (1533), יצאו לאור ספרים קטנים יותר והדפסות חוזרות של ספרי היסוד מהשנים הקודמות. בשנים אלו הדפיס גם ספרים שאחרים הוציאו לאור, כלומר תמורת תשלום וללא השקעה כספית אישית מצידו. בשנים 1534-1542 פסק הדפוס מלפעול, למעט תקופה קצרה בשנים רצ"ז-רצ"ט. הוא המשיך לפעול עד 1548, סמוך למותו של בומברג.
במהלך השנים הודפסו מהדורות חוזרות של חומשים, ספרי תפילה ופירוש רש"י.
בומברג היה בתחרות עם משפחת המדפיסים היהודית הידועה משפחת שונצינו, שלא הצליחו לקבל רישיון הדפסה בוונציה. חלק מהמהדורות שהוציא בומברג התבססו על עבודתם של בני משפחת שונצינו, למשל בעימוד התלמוד הבבלי. לאור זאת התפתחה עוינות בין המדפיסים - שהתלוננו על העתקות זה מזה ותקפו את איכותם הירודה של מתחריהם. בסופו של דבר עברה המשפחה מאיטליה לקונסטנטינופול בין השאר עקב חוסר יכולתם להתחרות בו.
ישנה חשיבות היסטורית רבה לספרים שנדפסו בבית דפוסו של דניאל בומברג, אשר כאמור רבים מהם הם דפוסים ראשונים. מעת לעת ניתן גם היום לראות את ספריו נמכרים במכירות פומביות במחירים גבוהים, לדוגמה סט שלם של התלמוד הבבלי נמכר בשנת 2015 בבית המכירות סותבי'ס בכ-11 מיליון דולר, וסט מקראות גדולות (רפ"ד-רפ"ו) נמכר בשנת 2008 בכ-170,000 דולר.[4][5]
הדפסת מקראות גדולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל הנראה כבר עם הקמת הדפוס החלו לעבוד על עשרים וארבעה, מהדורת "מקראות גדולות" הראשונה, שרבים מהפירושים שבה הודפסו בפעם הראשונה:
- התורה עם תרגום אונקלוס ופירוש רש"י
- נביאים ראשונים ואחרונים עם תרגום יונתן ופירוש רד"ק.
- כתובים עם תרגום רבי יוסף (לחלק מן הספרים) ופירוש או שנים משתנים לכל ספר - בראשם רש"י, רמב"ן, רלב"ג ורד"ק.
עורך המהדורה הראשונה היה פליקס פרטנסיס, והיא הושלמה בדצמבר 1517 (טבת רע"ח). היא הודפסה בשתי גרסאות - אחת מיועדת לקהל יהודי והשניה לקהל נוצרי הומניסטי. במהדורה לנוצרים הודפסו גם רישיון ההדפסה משנת 1515 והקדשה מאת פרטנסיס לאפיפיור לאו העשירי. מפירוש רד"ק צונזרו קטעים בעלי אופי אנטי נוצרי, אם כי אלו נכללו במהדורה הנפרדת של פירוש רד"ק שיצאה מאוחר יותר.
עקב הביקוש הרב לספרים אלו, כל עותקי מהדורה זו נרכשו במהרה, אך במקום להדפיס מהדורה זו מחדש, בית הדפוס החל בעבודה על מהדורה חדשה של התנ"ך עם מגוון פירושים, מהדורת שער ה' החדש מהשנים רפ"ד-רפ"ו, 1524-1525. יוזם המהדורה היה יעקב בן חיים אבן אדוניהו, מגיה ועורך בדפוס בונברג, שביקש לתקן במהדורתו טעויות כתיב ודפוס רבות מהמהדורה הקודמת, ולהעמיד נוסח מדויק על פי המסורה ובתוספת כל הערות המסורה הגדולה והקטנה. נוסחו שימש יסוד לכל מהדורות המקרא הבאות עד המאה ה-20, ובמידה רבה הדבר נכון גם לבחר הפירושים שצירף למהדורתו.[6] מהדורה זו יצאה בארבעה כרכים שכללו מסורה גדולה וקטנה, תרגומים ארמיים ופירושים:
- התורה עם תרגום אונקלוס ופירושי רש"י וראב"ע
- נביאים ראשונים עם תרגום יונתן ופירושי רש"י, רד"ק ורלב"ג
- נביאים אחרונים עם תרגום יונתן, פירוש רש"י ופירוש משתנה (רד"ק או ראב"ע)
- כתובים עם תרגומים שונים, פירוש ראב"ע (חוץ מלדברי הימים), ופירוש משתנה (רש"י, רלב"ג או רס"ג)
מהדורה שלישית נדפסה בשנים ה'ש"ז-ה'ש"ח, בשם שער בית ה' הקדמוני. מוזכר שזו מהדורה שנייה עם הוספות.
הדפסת ש"ס ונציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ש"ס ונציה
בשנים ר"פ-רפ"ג, 1520-1523 הוציא ברישיון האפיפיור לאו העשירי מהדורה מלאה של התלמוד הבבלי, מהדורה זו ידועה בשם 'ש"ס ונציה'. זו הייתה המהדורה הראשונה שכללה את כל התלמוד, לאחר שחלקים ממנו כבר הודפסו בבית הדפוס של משפחת שונצינו. מהדורת בומברג קיבעה (בעקבות מהדורת שונצינו) את עיצוב העמוד (צורת הדף) המקובל היום, שבו נוסח התלמוד במרכז העמוד, פירוש רש"י בצד הפנימי ופירוש התוספות בצד החיצוני.
מהדורות ראשונות וחשובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהדורה ראשונה של ספר רב אלפס (הלכות הרי"ף), בשנים רפ"א-רפ"ב.
- ארבעה טורים, בשנת רפ"ג (כבר הודפס לפניו)
- בשנים רפ"ג-רפ"ד (1523-1524) הדפיס מהדורה ראשונה של התלמוד הירושלמי, על פי כתב יד ליידן.
- מהדורה ראשונה של קונקורדנציה לתנ"ך "מאיר נתיב", של רבי יצחק נתן בן קלונימוס, בשנת רפ"ד.
- מיימוני (משנה תורה לרמב"ם), בשנת רפ"ד.
- סדר תפילות קראי, בשנת רפ"ח-רפ"ט.
- תשובות של פוסקים חשובים: רמב"ן, תרומת הדשן, רבי יוסף קלון, ואחרים.
- מדרשי תנאים ואמוראים.
יחסו בקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקהילה היהודית בוונציה, שבה היו גם יהודים רבים ממגורשי ספרד, התייחסה בחיוב למפעליו של בומברג, ואף קראה לו "ראש המדפיסים". הוא מצדו פעל לתת ליהודים שעבדו אצלו הקלות בחובות שהיו חייבים בהם, כגון בלבוש מיוחד ליהודים.
עורכים, מגיהים ומוציאים לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בומברג נעזר בצוות גדול של חכמים יהודים ומומרים שערכו, הגיהו והוציאו את הספרים לאור, ביניהם יש לציין את:
- יד ימינו של בומברג והסמכות המקצועית בדפוס, קורניליו אדיל קינד (1519 עד סגירת הדפוס). המיר את דתו לנצרות.
- הרב חייא מאיר בר דוד, שערך בין השאר את מהדורת התלמוד הבבלי.
- יעקב בן חיים אדוניה, עורך מהדורת "מקראות גדולות", שער ה' החדש (עד 1527). גם הוא המיר את דתו.
- המדקדק אליהו בחור.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם מאיר הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי ורשימת ספרי בית דפוסו, תל אביב, תשל"ח.
- יצחק ש' פנקובר, מהדורת התנ"ך הראשונה שהוציא בומברג לאור וראשית בית דפוסו, קריית ספר נח, תשמ"ג
- ר' קלמן, מלאכת הספר בדפוס בומבירג בוינציאה, במחצית הראשונה של המאה ה-16 (עבודת גמר למ"א), ירושלים, תשנ"ב.
- ורד טוהר, ראש המדפיסים, סגולה: מגזין ישראלי להיסטוריה 125 (תשפ״א), עמ׳ 27-16.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל בומברג (?1483-1553), דף שער בספרייה הלאומית
מספרי בית הדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפוסי ונציה במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי
- מקראות גדולות, מהדורת רע"ח, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- תלמוד בבלי, מהדורת ר"פ - רפ"ג, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מקראות גדולות, מהדורת יעקב בן חיים, רפ"ה-רפ"ו, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- מסכת הוריות מן התלמוד הבבלי, דפוס ויניציאה רפ"א, נדפס על ידי דניאל בומבירגי, באתר Seforim Online
עליו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "דניאל בומברג", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- כתבות ומאמרים על דניאל בלומברג, מתוך בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
- ראובן קמפניינו, מיומנו של כורך ספרים: משהו על התנ"ך של דניאל בומברג, בבלוג "עונג שבת", ספטמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אברהם מאיר הברמן, המדפיס דניאל בומבירגי ורשימת ספרי בית דפוסו, תל אביב, תשל"ח, עמ' 13
- ^ יוסף הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ולמלכי בית אוטמאן התוגר, סביוניטה, ה'שי"ד, עמ' קל"ז
- ^ ערים ואמהות בישראל, ערים ואמהות בישראל - ד, ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ אתר סותבי'ס
- ^ אתר גלריית ספיר יודאיקה
- ^ יצחק ש' פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, 2 כרכים, האוניברסיטה העברית, תמוז תשמ"ב.