סרט מסתורין
סרט מסתורין (באנגלית: Mystery film) הוא ז'אנר קולנועי שבמרכזו עומד פתרון של בעיה, תעלומה או פשע. העלילה מתמקדת לרוב במאמציו של בלש, חוקר פרטי או חובב הפותר את נסיבות המקרה באמצעות רמזים, חקירה והסקה לוגית.
אף שהז'אנר מזוהה לעיתים קרובות עם הסרט הבלשי, סרטי מסתורין רחבים יותר בהגדרתם ואינם מוגבלים רק לעלילות בילוש מסורתיות. הז'אנר נהנה מתקופת פריחה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 עם סדרות סרטים המבוססות על ספרות פופולרית (כגון שרלוק הולמס וננסי דרו), ולאחר דעיכה מסוימת באמצע המאה, זכה לעדנה מחודשת בשנות ה-20 של המאה ה-21 עם הצלחות קולנועיות כמו "רצח באוריינט אקספרס" (2017) ו"רצח כתוב היטב" (2019).
הגדרה ומאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטי מסתורין מתמקדים בעיקר בפענוח של פשע או חידה – לרוב מקרה רצח – אשר פתרונם מוטל על אנשי משטרה, חוקרים פרטיים או בלשים חובבים. במהלך הסרט מוצגת לצופים שורה של חשודים בעלי מניע לביצוע הפשע אך לא הם אלו שביצעו אותו בפועל; על החוקר מוטלת המשימה לשלול את מעורבותם לאורך החקירה.
לעיתים מוצג לצופים מידע שאינו נגיש לדמות הראשית. לרוב, הדמות המרכזית חוקרת את הפשע הבלתי פתור, חושפת את זהות המבצע ושמה קץ לנזקים שגרמו מעשיו הנלוזים של הנבל.[1]
בראשית המאה ה-20 התקיימה חפיפה משמעותית בין סוגת הסרטים הבלשיים לסוגת סרטי האימה, והמונח "מסתורין" שימש אז כשם כולל לשתי הסוגות גם יחד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העידן האילם ותחילת הקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בראשית ימי הקולנוע נעשו עיבודים רבים ליצירותיו של ארתור קונאן דויל, ובראשם דמותו של שרלוק הולמס (למשל בסרט הקצר "שרלוק הולמס מבולבל" (אנ') משנת 1900).[2] בעשור השני של המאה ה-20 שטף את המסכים גל של סרטי בילוש; רבים מהם הושפעו מהולמס, אך המבקרים באותה תקופה התלוננו לעיתים קרובות על איכותם הירודה ועל המחסור בעיבודים נאמנים לסגנונו המלוטש של דויל.[2]
בתקופת הקולנוע האילם, סרטי המסתורין והבילוש היו בין הסוגות הפופולריות ביותר בעולם, עם עיבודים אמריקאיים, בריטיים, גרמניים ודנים לדמויות כמו שרלוק הולמס, בוסטון בלאקי ו"הזאב הבודד" (The Lone Wolf) (אנ'), לצד סדרות אירופאיות כמו "ניק קרטר" (אנ').[3]
תור הזהב: שנות ה-30 וה-40
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם המעבר לקולנוע המדבר, סדרות סרטי המסתורין החלו לפרוח. בשנת 1929 הופיעה דמותו של פיילו ואנס (אנ') בסרט "The Canary Murder Case" (אנ'), וסדרת הסרטים בכיכובו נמשכה עד 1947. סדרות פופולריות נוספות כללו את צ'רלי צ'אן (44 סרטים בין 1931 ל-1949).[3]
בשנות ה-30, רוב האולפנים הגדולים בהוליווד הפיקו סדרות מסתורין:
- MGM: הפיקו את סדרת "האיש הרזה" (Nick and Nora Charles).
- האחים וורנר: הפיקו את סרטי פרי מייסון וננסי דרו.
- יוניברסל ופוקס: הפיקו את סרטי צ'רלי צ'אן ומר מוטו.
בתקופה זו, רוב הדמויות התבססו על ספרות המסתורין, ורבות מהן היו בלשיות (כמו הילדגרד וית'רס). רוב ההפקות היו דלות תקציב ("סרטי B"), אך לעיתים נוצרו סרטים בתקציב גבוה (A-budget) כמו "האיש הרזה" (1934).[3]
בשנות ה-40 חל שינוי: המקורות לדמויות התרחבו לתוכניות רדיו וחוברות קומיקס. בעוד שהאולפנים הגדולים החלו לצמצם את הפקת הז'אנר, אולפנים קטנים יותר המשיכו להפיק סרטי מסתורין בתקציב נמוך, לעיתים עם שחקנים ששיאם היה מאחוריהם (כמו בזיל רת'בון כשרלוק הולמס). לצד אלו, נוצרו יצירות מופת כמו "הנץ ממלטה" (1941) ו"התרדמה הגדולה" (1946),[4] שהציגו סגנון אפל בהשפעת האקספרסיוניזם ושימשו בסיס לצמיחת הפילם נואר.[4]
דעיכה ועדנה מחודשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-50 נעלמו סדרות סרטי המסתורין כמעט לחלוטין מהקולנוע. למעט סרטי מיס מארפל בשנות ה-60, הז'אנר נדחק בעיקר למסך הטלוויזיה, שהפך לביתם של עיבודים לתור הזהב של ספרות המסתורין. הצלחות קולנועיות בולטות בשנות ה-70, כמו "רצח באוריינט אקספרס" (1974), היו יוצאות דופן.[5]
הז'אנר זכה לתחייה מחודשת רק לקראת סוף העשור השני של המאה ה-21:
- שירותי הסטרימינג: נטפליקס זכתה להצלחה אדירה עם הפרודיה "תעלומת רצח" (2019) בכיכובם של אדם סנדלר וג'ניפר אניסטון.[5]
- הקולנוע המסחרי: העיבוד של קנת' בראנה ל"רצח באוריינט אקספרס" (2017) גרף למעלה מ-350 מיליון דולר והוביל לסרטי המשך.[5]
- יצירות מקוריות: ריאן ג'ונסון זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית עם "רצח כתוב היטב" (2019), שהיה מחווה מודרנית ומקורית לסגנון ה"תעלומה-חידה" הקלאסי.[5]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Mystery Top rated Most Viewed - AllMovie, AllMovie
- 1 2 Gary Don Rhodes, The birth of the American horror film, Edinburgh: Edinburgh university press, 2018, ISBN 978-1-4744-3086-9
- 1 2 3 Ron Backer, Mystery movie series of 1940s Hollywood, Jefferson, N.C: McFarland & Co, 2010, ISBN 978-0-7864-4864-7
- 1 2 Martin Rubin, Thrillers, Cambridge, UK ; New York, NY, USA: Cambridge University Press, 1999, Genres in American cinema, ISBN 978-0-521-58183-7
- 1 2 3 4 Eric Sandberg, Detective Fiction, Nostalgia and Rian Johnson's Knives Out : Making the Golden Age Great Again, Crime Fiction Studies 1, 2020-09, עמ' 237–253 doi: 10.3366/cfs.2020.0023
| סוגות קולנועיות וסוגי סרטים | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| סוגות |
| ||||
| סוגים שאינם סוגות | בי מובי ● הנפשה ● טלוויזיה ● ניסיוני ● סטודנטים ● סנאף ● עצמאי ● פולחן ● קצר ● תלת-ממד ● תעמולה | ||||
| שונות | עיבוד קולנועי ● סיקוול ● פריקוול ● אתחול ● רימייק ● סרט אבוד | ||||
