עדנה כצנלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדנה כצנלסון
לידה 25 במרץ 1947 (בת 77)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה קלינית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
www.ednak.cf
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדנה כצנלסון (נולדה ב-25 במרץ 1947) היא פסיכולוגית ישראלית מומחית בפסיכולוגיה קלינית,[1] פובליציסטית וסופרת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בתל אביב. למדה בבית ספר היסודי "הקליר" ובתיכון עירוני ד בתל אביב. שירתה כקצינת חינוך בצה"ל.

סיימה לימודי תואר ראשון בתורת הספרות הכללית ובפסיכולוגיה, ותואר שני בהצטיינות בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית ולימודי המשך בפסיכותרפיה. מומחית בפסיכולוגיה קלינית,חינוכית התפתחותית וגרונטולוגיה.

עבדה בשירות הפסיכולוגי בתל אביב בשנים 1983–1987; בתחנה לבריאות הנפש בתל אביב בשנים 1988–1989; ובבית החולים איכילוב במחלקה הפסיכיאטרית בשנים 1989–1990.

לימדה פסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטה הפתוחה בשנים 1995–1996, ובשנים 1972–2003 לימדה פסיכולוגיה בסמינר הקיבוצים בתל אביב. שימשה מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב משנת 1974 בלימודי בוגר ומוסמך. מלמדת פסיכולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב משנת 1983.

כצנלסון מרצה בכנסים בישראל ומחוצה לה בנושאי פסיכולוגיה ואתיקה. יועצת למחברי ספרי פסיכולוגיה וספרי ילדים, לגורמי חינוך, משפט ורפואה.

עדנה כצנלסון היא אלמנתו של יוסף כצנלסון ולהם שלושה ילדים. מתגוררת בתל אביב.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנה כצנלסון פרסמה מאמרים רבים בנושאי פסיכולוגיה, חינוך, הדרכת הורים, גירושים, ילדים מחוננים, יחסי אחים, גרונטולוגיה, סבות, ועוד. כתבה במשך שנים טורים בעיתונים מעריב, חדשות והורים וילדים.[2][3][4][5] מופיעה מעת לעת בתוכניות טלוויזיה ורדיו בנושאי פסיכולוגיה. כתבה שבעה ספרים בנושאי פסיכולוגיה.

ספרים שפרסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רביב, ע., כצנלסון, ע., "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו", 1983, ספריית מעריב. מהדורה מורחבת ומעודכנת 2003, עמיחי תל אביב.
  • כצנלסון, ע., "הורים, ילדים ומה שביניהם", 1988, הוצאת הורים וילדים. מהדורה מעודכנת 2005, הוצאת עמיחי תל אביב.
  • כצנלסון, ע., "כואב לי! התמודדות נפשית עם כאב פיזי", 1993, עמיחי תל אביב.
  • כצנלסון, ע., "דיאלוג עם ילדים - מדריך להורות אפקטיבית", 2005, הוצאת דביר.[6]
  • כצנלסון, ע., "חינוך לניקיון - גמילת ילדים מחיתולים", 2005, עמיחי תל אביב.
  • כצנלסון, ע., רביב, ע., "סבאות עכשיו", 2009, כנרת זמורה-ביתן.
  • כצנלסון, ע., רביב, ע., "מה עובר לך בראש? מה שצריך לדעת על פסיכולוגיה בגיל ההתבגרות", 2017, הוצאת מטר.

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כצנלסון, ע. (1994), "מיתוסים במעגל החיים", "החינוך וסביבו", שנתון סמינר הקיבוצים.
  • כצנלסון, ע. (1995), "סוגיות באימוץ ילדים", "החינוך וסביבו", שנתון סמינר הקיבוצים.
  • כצנלסון, ע. (2008) "טובת הילד בהקשר של פונדקאות", (2008) אסיא, כתב-עת לרפואה אתיקה והלכה. כרך כ"א, אוקטובר.
  • ניב-יגודה, ע. וכצנלסון, ע. (2010), "שיתוף קטינים בהליכים רפואיים בדגש על מצבי קונפליקט בין ההורים - היבטים משפטיים ופסיכולוגים", "המשפט" חוברת טו (2) תשע"א.
  • כצנלסון, ע. (2012), "אחים לילדים מחוננים", פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, יולי 2012 עמ' 12–15.
  • כצנלסון, ע. (2013), "התמודדות ילדים עם לחץ בעת מלחמה", פסיכואקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ינואר 2013.
  • כצנלסון, ע. (2014), "אבחון בין-תרבותי: טעויות שעלולים לעשות פסיכולוגים באבחון ילדים אתיופים", פסיכואקטואליה, מאי 2014.
  • כצנלסון, ע. (2014), "קשר בין הורים ומערכת החינוך של ילדיהם", פסיכואקטואליה, אוקטובר 2014.
  • כצנלסון, ע. (2016), "נסיבות שבהן אפשר לכפות קשר בין סבים לנכדים למרות התנגדות הורים", פסיכואקטואליה, אפריל 2016.
  • כצנלסון, ע. ברנט, א. (2017), "לטפל בהפרעות קשב וריכוז דרך טיפול משפחתי", פסיכואקטואליה, ינואר 2017.
  • כצנלסון, ע. (2017), "הורות לילדים מחוננים, הורות מאתגרת", אתר משרד החינוך, האגף למחוננים.

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חוברות בנושאי פסיכולוגיה בהוצאת אוניברסיטת תל אביב - יחד עם פרופ' עמירם רביב: "זמן למחשבה", 2018; "קבלת החלטות ושימוש בידע", 2018.
  • פרק בספר: כצנלסון עדנה ועמירם רביב, "סבאות היום", בתוך בריק, י. ולבנשטיין, א. (2010), "הזקן והמשפחה - סוגיות מרכזיות ביחסים רב-דוריים", אשל, ירושלים.
  • פרק בספר: כצנלסון, ע., "אבהות לאחר המוות – דילמה פסיכולוגית, אתית חברתית ודתית", בתוך "אובדן" שנכתב בעקבות הכנס הבינלאומי לאובדן, שכול וחוסן נפשי בחברה הישראלית ובעולם, 2019.
  • כצנלסון, ע. (2019), "חוברת מידע להורים: התמודדות עם מתן זריקות של הורמון הגדילה", הוצאת פייזר (חברת תרופות), הרצליה.
  • ייעוץ מדעי פסיכולוגי לתוכנית לחינוך לבריאות בגיל הרך (1998), מדריך למחנכים. משרד החינוך, משרד הבריאות, מטח.

עריכה מדעית של ספרים במהדורה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אינוך ד. "ללמוד מהרגע הראשון", הד ארצי, 2000.
  • קינדלון ד., תומפסון מ., "לגדל בן", מעריב, 2001.

עריכת מקראות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "טראומה בהיבט התפתחותי", הוצאת סמינר הקיבוצים 2001.
  • "פסיכופתולוגיה בילדות", הוצאת סמינר הקיבוצים 2001.
  • "בריאות וחולי בחיי הילד ומשפחתו", הוצאת סמינר הקיבוצים 2002.
  • "התמודדות עם לחץ ומתח ביטחוני אצל ילדים", הוצאת סמינר הקיבוצים 2002.

כתיבת ערכי פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתיבת ערכים באנציקלופדיה להתנהגות האדם, כרכים 1–12. הוצאת רביבים (1980).
  • המאמרים: יצירתיות; קשב וריכוז; מהי הורות טובה; להיות אבא; במקראה "התפתחות הילד בסביבתו החינוכית" בעריכת יעל דיין, משרד החינוך ומרכז פיתוח טכנולוגי (2001).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מס' רישיון 27-1292
  2. ^ עדנה כצנלסון, הנשק הסודי, מעריב, 22 בדצמבר 1978
  3. ^ עדנה כצנלסון, אל תתנו לגבר בירה, מעריב, 10 בדצמבר 1986
  4. ^ עדנה כצנלסון, לנצח את הפיפי, מעריב, 18 במרץ 1987
  5. ^ עדנה כצנלסון, נוסעים לחו"ל, מעריב, 15 ביוני 1988
  6. ^ דיאלוג עם ילדים מאת: עדנה כצנלסון, באתר טקסט, ‏נלקח ב-18 באוקטובר 2019