עיטם (עיר מקראית)
עֵיטָם הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, ככל הנראה באזור בריכות שלמה, דרומית-מערבית לבית לחם.
העיר נזכרת בספר דברי הימים, כאחת הערים שביצר המלך רחבעם ביהודה: ”וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִָם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה, וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ”[1].
ברשימות הייחוס של ספר דברי הימים נזכר ”אבי עיטם” משבט יהודה[2].
בנוסף, נזכרת לצד בית לחם ותקוע, בפסוק הנוסף לפרק טו בספר יהושע בתרגום השבעים.
החוקר ויקטור גרן קישר את העיר לאתר המקראי "סעיף סלע עיטם", הנזכר בסיפורי שמשון והפלשתים[3].
עיר אחרת בשם עיטם מוזכרת בנחלת שבט שמעון בדברי הימים, ויש המזהים אותה עם תל עיטרון.[4]
יוסף בן מתתיהו הזכיר בספרו קדמוניות היהודים כי שלמה המלך נהג לנפוש במקום בשם "עיטן", המרוחק שבעה מיל מירושלים, אשר היה עשיר בגנים ובמים[5].
חז"ל הזכירו את עין עיטם, כמקום שהיה קשור באמת מים לבית המקדש בירושלים[6].
כמו כן, נזכר במשנה ובתלמוד כפר עיטם: ”וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה”[7].
בספר "שבילי דירושלים" המיוחס ליצחק חילו (1333),[8] מוזכר המקום ככפר שממוקם על דרך ירושלים-ערד (בין ירושלים לתקוע), שמאוכלס על ידי מעט יהודים עניים השומרים על בית כנסת עתיק, שנוסד לפי האגדה על ידי רבי שמעון בר יוחאי.[9]
העיר הקדומה מזוהה כיום עם "ח'רבת אלח'וח'" שליד בריכות שלמה, אשר המעיין הנמצא בסמוך אליה נקרא עין עטן[10].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק ו'
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ג'
- ↑ ספר שופטים, פרק ט"ו, פסוקים ח'–י"א.
- ↑ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ל"ב
- ↑ קדמוניות היהודים, חלק ח, ז, ג.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"א, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ד, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ה, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף מ"ד, עמוד ב'.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ו, עמוד ב'.
- ↑ לדעת גרשם שלום וחוקרים נוספים, ספר "שבילי דירושלים" הוא זיוף מהמאה ה-19. ראו גרשם שלום, ס' שבילי דירושלם המיוחס לר' יצחק חילו - מזויף, ציון ו', תרצ"ד, עמ' לט - נג (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה), מיכאל איש שלום, "על "שבילי דירושלים" לר' יצחק בר' יוסף חילו", תרביץ כרך ו', טבת תרצ"ה, עמ' 197–209 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ↑ ירושלים - כרך י"ג - לונץ, אברהם משה (page 85 of 372), באתר www.hebrewbooks.org
- ↑ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', עמ' 186-187.
