עין כחל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מעיין  |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז |
ישראל |
| קואורדינטות | 33°16′42″N 35°44′00″E / 33.27833°N 35.73344°E |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עין כחל | |
  | |
עין כחל הוא מעיין השוכן לרגלי הר כחל בתוך מבנה של בריכת בטון מקורה, גדולה ועמוקה, עם פתח כניסה למעלה.[1]
תיאור המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעיין "עין כחל" או "עין כחילה", כפי שנקרא בתקופה הקדומה[2], נובע בתוך מבנה של בריכת בטון מקורה, גדולה ועמוקה, עם פתח כניסה למעלה. על קיר המבנה יש סולם.[3][4] על שם המעיין נקרא היישוב "כחל", שנמצא סמוך לצומת עמיעד.[2]
ההיסטוריה של המקום בדת היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף המאה ה-16 התפתחה מסורת שמקורה כנראה, בקהל מקובלי צפת, הרואה בנחל "עין כחל", בנחל עכברה שבסביבתו ובמצוקיו את המקום שבו נטמנו כלים ואוצרות מבית המקדש. מסורת זו נשענת על שלושה מקורות. האחד, ספרו של רבי חיים הורוביץ "חיבת ירושלים" (1844) המציין את מרחב נחל עכברה כמקום האוצר, השני ספרו של המקובל רבי נפתלי בן יעקב אלחנן "עמק המלך" שנדפס באמסטרדם ב-1648 הרומז על הימצאות אוצרות גנוזים ליד עין-כחל, וספר שלישי, "שערי ירושלים" שבו מספר הרב נפתלי ריישר על חיילי נפוליאון בונפרטה המחפשים אוצרות בנחל בעת המצור הגדול על עכו, בשנת 1799 כאשר הפנה נפוליאון חלק מצבאו לכיבוש הגליל, חלק מחייליו התפנה לחפש את אחר אוצרות המקדש הנעלמים. לילות וימים נשמעו למרחוק קולות החציבה בסלע שעלו מערוץ הנחל, אך לאוצרות לא היה זכר.
וכך כותב רבי חיים הורביץ בספרו "חיבת ירושלים": "סמוך לעכברא, בדרך שהולכים בה מהעיר צפת לטבריה יש בקעה גדולה ועמוקה מאד ובתחתית הבקעה יש מעיין מים צלולים שנקרא "עין כחל" ועוברים דרכו ובצידו המזרחי יש הר גבוה מאד ובראש ההר חצוב כדמות שער סתום ובהר זה נגנזו הכלים הקדמונים והיקרים של בית המקדש…"
מתוך "עמק המלך", נפתלי בן יצחק אלחנן, שיצא לאור באמסטרדם בשנת 1648: "...ואלה פירוט אוצרת בית המקדש אחר חורבנו אותם הסתירו בשמם של חמישה צדיקים: ואלו משקלי הכסף הגנוזים בעין כחל, על ידי ברוך וצדקיהו: כיכרי כסף מאה ועשרים ריבוא, ושל כסף טוב מאה ושישים ריבוא, כלים של נחושת, סירים של נחושת טוב מאתיים ריבוא... כרובים שאין להם משקל, כיורים של נחושת שאין להם משקל, מחבת של זהב טוב ג' אלפים... זהב מזוקק שזקק דוד מלך ישראל, כל אלה גנזם צדקיהו... ואיש לא ידע באיזה מקום נגנזו... עד שיקום דוד בן דוד וימסרו בידו את כל כסף וזהב ומרגליות שהטמינו בשעה שיתקבצו גלויותיהם של ישראל מד' רוחות העולם ויעלו בגדולה... על ארץ ישראל".[5]
היה נהר שופע באמצע המאה ה-20, שמימו הפעילו את טחנות סירין ומאז יבש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאל טפר, גיל דרעין ויותם טפר, אזור נחל עמוד : פרקים על ההיאחזות היישובית, 2000, עמוד 20
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ערן ודוד גל־אור, טיול: עין כחל, באתר ידיעות אחרונות, 09.06.2016
- ^ 1 2 דובי זכאי, אוצר מן הטבע, באתר מעריב, 12/10/2006
- ^ בור כחל עין כחל, באתר עמוד ענן
- ^ עין כחל... מעיין ברכס החרמון, עין כחל, באתר מסלולים
- ^ בעקבות אוצרות המקדש בנחל עכברה, באתר טיולי. למטייל